אחרי חמישה פרקים
ניתן לומר שמדובר בסדרה די נחמדה, רגילה כזאת אבל לטורקים יש את המגע הזה שלהם שהופך את זה לסוחף. ובפן השלישי מוקדס הדמות שאני לא יכול לשמוע יותר. והשחקן הראשי שלא עומד בסטנדרטים של הראשיים הטורקיים שאחרי קנאן זה הפך למשימה בלתי אפשרית אבל מצפה ליכולת משחק משכנעת ולא קיבלתי
סצנת האונס נורא מזעזעת ופטמה המסכנה ספגה גול קשה
וברצינות עכשיו הסצנה בדונה ברברה הרבה יותר אכזרית (עלה לי רעיון לכתוב את ההפך בפורום ויוה לבדוק אם אני יוצא חי). דונה ברברה נאנסה ע"י חמישה סוטים שכמה דקות לפני הרגו לה את החבר ואת האבא
כמה אבסורדי שכולם מרחמים על עצמם ועל אחרים בטוחים שהם המסכנים ולא חושבים על הקרבן האמיתי בסיפור! ההורים של מוסטפה כואבים שהכתימו את כבוד ארוסתו ושלא יתחתן יותר ומוקדס הכלבה (איך אומרים את זה בטורקית?) כל מה שמעניין אותה זה שאף אחד לא יסתכל עליהם ולא יקנה מהם יותר! הכי עצוב הוא שזה תרחיש מציאותי לגמרי. לפטמגול יש רק את אחיה שאני לא יודע אם זה מנחם בכלל
עם כאלה חברים של קרים מי צריך אויבים? לסלים לא אכפת ממנו, ווראל שנראה הכי נורמלי משקר שאומר שקרים השתתף באונס, וארדואן.. טוב עם שם כזה לא צריך סיבות כדי לפחד ממנו. גם כן הקרים הזה טמבל איך מסכים לקבל על עצמו את כל האחריות ובשביל מי? נבלות שמוכנים למכור אותו כדי להציל את עורם! כל הסצנות של כולם בפרק 5 היו מדהימות! איך כולם הסתכלו על קרים המסכן כאילו היה האופציה הטבעית
מה הקירבה של מוניר למשפחת ישארן?
מלטם
הבחורות הטורקיות עוד יהרגו אותי!
ומשהו מצחיק-
מוסטפה חושב שפטמגול ענתה לטלפון 'נשמה?'
מוקדס עונה 'שתצא לך הנשמה'