גם בעיני, מהרבה סיבות
<ואני לא רואה צורך להתחבא>
ראשית, למרות שאינני דתיה, אימרת חז"ל "אין שופטים אדם בשעת צערו" קרובה ללבי. אם מישהי כתבה שהיא באבל על מות בעלה, אפשר לגלות קצת סלחנות, אמפתיה ורגישות, במקום לחזור שוב ושוב על עמדת הליגה למלחמה באלכוהול ובמקום "להיכנס" באופן אקטיבי בכותבת, אפילו עם התגובה הראשונה שלה לא ממש שמחה את ליבך. סלחנות, אמפתיה ורגישות אינן מילים גסות אף פעם, וודאי שהן הולמות בסיטואציה הזו (תגובות כמו "אולי לא התאלמנתי" ו"כל טוב" רחוקים מהן מרחק מזרח ממערב).
שנית, את עצמך נתת להודעה הראשונה שלך את הכותר ההולם "אפשר להיות קרציה". האם באמת כה חשוב לחזור על הנקודה הזו שוב ושוב? נדמה לי שהבהרת אותה כבר בהודעת הקרציה הפותחת.
שלישית, תת השרשור הזה היה אחד השרשורים הקלילים/מעניינים/ משמחים שהיו פה מזה איזה חודשיים בערך. את רואה מה מצבו של הפורום.... באמת כל כך חשובה העמדה הזו של להיכנס בכותבת (שנמצאת באבל) שוב ושוב ולחרב את רוח השרשור שהיתה שמחה ואינפורמטיבית?
רביעית, הבלגה מצדך היתה מונעת את תחושת ה"עליהום" הלא נעימה שיצרת פה שעשויה להרחיק את מעט הכותבות שנשארו פה. היה כל כך נעים לראות פה פתאום שוב ניק מוכר מהעבר. עם כזו קבלת פנים - נראה לי שלא נזכה לראות אותה פה הרבה.
וחמישית, בתור המנהלת פה, עם ניק צבוע בכחול-חשוב, בעיני חלות עליך חובות מיוחדות של אמפטיה, סבר פנים נעימות, קבלה והכלה. מנהלת שנכנסת ככה בכותבת אחרת בשרשור פומבי, קל וחומר כשאין ממש סיבה, זה ממש
ולאור כל הנ"ל - יכול להיות שעייפת והגיע הזמן לפרוש ולהעביר את שרביט הניהול הלאה?
נ.ב. ההודעה הזו היא שלי בלבד. לא תיאמתי אותה עם "תמר של אור" והיא אולי תעצבן אותה. את שלל העגבניות - נא להפנות אלי בלבד. אם אפשר - כתושות בבלנדר יחד עם קצת וודקה, מלח ופלפל - שייצא "בלאדי מרי"