I shall release my inner BITCH
הדבר הכי מעצבן שיכול לקרות כשאני מתאפרת: לחץ זמן באמת נכנס לטופ כמעט מיד. כשהאייליינר מתפקשש בנקודה קטנטנה אחת ובגלל זה חייבים לתקן את הכל (כולל הצללית) או לעבות אותו יותר ממה שתכננתי במקור
כשהעור מחליט שהיום לא בא לו לשתף פעולה ושום דבר שמניחים מעליו לא נראה טוב- כמו החצ'קון האחד הזה ששום דבר לא באמת מצליח לכסות, גם הקונסילר שכמעט אף פעם לא מאכזב.
הדבר שאני הכי שונאת לראות באיפור אצל אחרות: אוהו... בואו נתחיל
כשיש קו ברור של ברונזר\סומק. משהו בטשטוש כאילו אמור היה לעבוד שם, אבל הוא התפקשש לגמרי. בע!
מייקאפ אפרפר או כתום, בשילוב עם פסים ברורים של אצבעות ו\או מברשת, עם קו ברור בלסת לקינוח.
CUM LIPS. מכירות? זה השילוב המחריד של שפתון בהיר מדי, עם גלוס דביק וסמיך מדי. אני מניחה שאת האסוציאציה הנלווית אתן מכירות
רווח בין האייליינר לריסים, לרוב כתוצאה מהבחירה שלא להשתמש במסקרה עם האייליינר (שזה pet peeve מטורף בפני עצמו), או פשוט עיוורון כללי. למה?! למה?!
ולקינוח, sharpie brows. גבות שמייצרות אפקט קבוע כזה-
או לחילופין כזה-
מוצר האיפור שאני לא משתמשת בו: פריימרים למיניהם (גם לא לעיניים. אני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים בחיי האיפור שלי שהיה לי קריסינג. אני אוהבת מה שפריימר לעיניים עושה בשביל טשטוש ופיגמנט, אבל זה לא חובה), גלוסים עם שימר, שפתוני ניוד עם נטייה לחום.
בחיים לא תתפסו אותי עם: ALL OF THE ABOVE. אני מנסה הכל פעם אחת לפחות, זה כן.
חברת האיפור שאני הכי לא מתחברת אליה: כל חברה שמנסה בבע"ח פריטי מאץ'. אבל אם נתקטנן... חברות איפור "כבדות" כמו אסתי לאודר ואיב סן לורן שהזכירו פה מעליי. ומאק. תכף אסביר למה (ולא, לא רק בגלל הניסויים בבע"ח).
מוצר האיפור הכי גרוע שהתנסתי בו: אואה... הממ, מה ניסיתי שהיה ממש רע? יודעות מה, אני לא מצליחה לחשוב על מוצר אחד שהוא ממש גרוע בעיניי. אולי סומק ברביעייה של MUA שפשוט אין לו שום פיגמנט. אבל זה בערך המוצר היחיד שלהם שהוא נפילה בעיניי ממה שניסיתי.
מוצר אובר-רייטד (=מוערך יתר על המידה): סטודיו פיניש של מאק, שכבר הוזכר פה. לפני שעברתי לקרואלטי פרי והתחלתי לפתוח את עולמי לקונסילרים שונים ומשונים, נהניתי ממנו. אבל מאז גיליתי טובים וזולים בהרבה.
באופן כללי הייתי שמה את מאק כאובר רייטד. אני אמנם נטולת אכזריות, אבל גם לפני המעבר וגם אחריו- יש דברים במאק כמותג שמפריעים לי מאד. קודם כל, הקולקציות הבלתי נגמרות. חלקן כל כך לא מושקעות, כל כך נטולות לב ומחשבה, שאני לא מבינה איך הן יצאו בכלל למכירה, ולמה אנשים נופלים מהן כל כך.
שנית, הגישה של אוהבי מאק כלפי כל מותג אחר. סליחה באמת שאני לא מכירה את כל צלליות מאק בעל פה- אני פשוט עושה פה לוק מעלף ולא ממש אכפת לי אם זה דיופ לסאטין פאקינג טואופ, ואם הצבע על עצם הגבה שלי הוא ברולה... של ווט אנד וויילד (שאני צריכה להזמין כבר, כשחושבים על זה). ותסלחו לי ששילמתי פחות מ-40 ש"ח על סומק ורוד יפהפה שהיה עולה לי כפול במאק, ויש לו את כל התכונות שאני רוצה בסומק. ותסלחו לי, אוהו, תסלחו לי פאקינג באמת, שיש לי אוסף שימושי ומגוון וראש פתוח לנסות דברים! ואגב, פיקס+? מריח רע, ומגה אובררייטד.
מוצר אנדר-רייטד (=לא מספיק מוערך): סליק! באופן כללי הם ליין משובח וכל מוצר שניסיתי מהם היה פשוט תענוג!