החתול האהוב
שלנו נעלם
רק בן 5 שנים, לקחנו אותו מהווטרינר מיד לאחר מותו של חתולנו הקשיש בגיל 15 בשיבה טובה והתאהבנו בו מיד ששיחק לי בשמחה בשרוכי הנעליים. הילדים משוגעים עליו, ישנים איתו במיטה, מנשקים ומחבקים אותו כל הזמן. והוא? פחתולון לשעבר, נשמה חופשיה. יוצא ובא כאוות נפשו, מיאו ופותחים לו, מיאו ומוציאים אותו.
בחנוכה נסענו לשבוע ללונדון לרגל בת המצווה של הקטנה-והפקדנו אותו בידי השכנים שהוא מכיר היטב. כשחזרנו היה מתפנק ומתלטף יותר מהרגיל אבל אכל ושתה ולא היה נראה חולה. יחסנו את זה לגעגועים אלינו...
ביום ה׳ בבוקר 28/12 יצא מהבית ולא חזר עד היום
חיפשנו בכל מקום.התקשרנו - וטרינרים עירוני ופרטים , מועצה , לוכדת החתולים העירונית, מודעות בלוח המודעות, פייסבוק, אינסטגרם ווטסאפ ומה לא. חיפשנו שעות ימים ולילות בשכונה. לא נמצא דרוס ולא נמצא בכלל.גם השכנים לא ראו אותו. פשוט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה . ואנחנו- מתגעגעים למקסי הקטן שלנו, תוהים ודואגים מה עלה בגורלו, רצינו לבלות איתו עוד כמה שנים לפחות... מקווים שהוא במקום טוב ולא סובל.
/
בנימה אופטימית יותר - חגיגות בת המצווה של קטנתנו הסתיימו בהצלחה. הן הסתכמו בטיול משפחתי ללונדון לבחירתה, יום כיף עם אמא בדיוק בתאריך שבו נולדה, ערב במסעדה עם המשפחה המצומצמת , והחברות הכי טובות, בליווית מצגת, בוק (זה מין קטע של הבנות היום ) שצילמנו (הפקת אופנה
שלא מביישת את טובי הצלמים), שמלה (כמו שמלת כלה קטנה, עדינה מאד ויפה ), כמובן עם נעלים ותכשיטים מתאימים.
זהו. אני סיימתי, החגיגה הבאה בחתונות של שניהם....