הסכמי השלום עם ירדן ומצרים נעשו אודות לגדלות
הרוח של המנהיגים שלהם ושלנו, ואימון הדדי ביננו לבינם; אנחנו תמיד
פתוחים למשא ומתן עם אויבנו בתנאי שיש עם מי לדבר...
אין להאשים את המתנחלים, למעט הקיצוניים שבהם, ממשלות
ישראל עודדו אותם להתיישב מעבר לקו הירוק בתנאים מועדפים מאשר
בתוך הקו הירוק, ואנשים חיברו כדאיות ולפעמים גם עם אידיאולוגיה.
גם שכחה של ילדים במכונית, אין לזה קשר לקבוצה אתנית כלשהי,
זאת טעות חמורה שלעולם אסור שתקרה, בטוח שחיי ההורים
הנוגעים בדבר נהפכו לגהינום...
יש לאויבנו די אומות שמגינות עליהם, אין להם צורך בביקורת מבית,
בלאו הכי הם לא מבדילים ביננו.
למרות הכל ואף על פי, איך הוא אמר, "אנחנו במפה ונישאר במפה",
למורת מוחם של אלה המבקשים למחוק אותנו מעל פני האדמה, אין
דבר כזה, יש לכך סיבה גורלית, שמשאירה אותנו כאן לתמיד.