מצפה לגאולה1
New member
פרפראות לפרשת נשא מאת הרב גרשון שטיינברג
פר' נשא היא הפרשה הארוכה ביותר קע"ו פסוקים. וכן בתהילים הפרק הארוך ביותר הוא פרק קי"ט שבו קע"ו פסוקים, גם מס' בבא בתרא היא המס' הארוכה ביותר שבה קע"ו דפים.
אלו המשתלחים מחוץ למחנות לפי סדר הכתוב: "כל צרוע, וכל זב, וכל טמא לנפש". המצורע משתלח מחוץ לשלש מחנות, הזב משתי מחנות, וטמא מת משתלח רק ממחנה שכינה.
דין וודוי כתוב אצל גוזל שנשבע לשקר "והתוודו את חטאתם". למה זה כתוב אצל גזל, כי כל עבירה זה גזל, כי ה' ברא את האדם למעשים טובים, ואם כן הוא גוזל מהקב"ה (שפת אמת).
באשם גזילות כתוב בו "והתוודו את חטאתם", ומכאן לומדים חז"ל את הדין, שכל המומתים חייבים להתוודות.
איש איש כי תשטה אשתו. אומרים חז"ל אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, וזהו תשטה לשון שטות.
ופרע את ראש האשה. למה צריך לפרוע את שערה, חז"ל אומרים שכל שיער יש לו גומא אחת, ואם היו שתי שערות בגומא אחת, היה זה מעוור את עיני האדם, כך אצל האשה צריך שיהיה לה בעל אחד.
כל המנחות באות מסולת חיטים, חוץ ממנחת העומר שבאה מסולת שעורים, ומנחת סוטה באה מקמח ולא מסולת, וגם משעורים ולא מחיטים, שזה מאכל בהמה, מפני שהיא עשתה מעשה בהמה.
פעמיים אנו מוצאים "תנופה" במנחה, במנחת העומר, ובמנחת סוטה. [לבד משתי הלחם, שהם מחמץ, ואינם נקטרים].
כל המנחות באות ממצה, חוץ משתי הלחם העשויים מחמץ, גם לחם הפנים עשוי ממצה.
ואמרה האשה אמן אמן. יש הלומדים מכאן רמז: "אמן" ר"ת: ארבע כוסות, מגילה, נר חנוכה, אלו המצוות שהנשים חייבות בהן, מפני שגם הן היו באותו הנס.
ואיש כי יפליא לנדור נדר. אומר האבן עזרא שהאיש שמפריש עצמו מהעולם הזה זה פלא.
והימים הראשונים יפלו. רמז לכל אלה שמתקרבים לה', והיצר משפילם, באומרו, בעל עבירה אתה, ולא יועיל התשובה, אומר הכתוב "והימים הראשונים יפלו" שלא יחשוב על-מה שהיה, אלא יתחיל מחדש, ויתחזק. וכן אנו אומרים בתפילה "מעתה ועד עולם" שהעיקר צריכים להתחזק שמעתה ועד עולם יתנהג כשורה (בעלי מוסר).
פעמיים כתוב בתורה "יין ושכר", אצל אהרן בפ' שמיני, יין ושכר הכוונה "יין המשכר" שעומד 40 יום, ואצל נזיר "יין" זהו יין חדש, "ושכר" זהו יין ישן.
קרבנות טהרה של נזיר: כבש לעולה, כבשה לחטאת, איל לשלמים, 20 מצות. השלמים נאכלים ליום ולילה [ולא ככל שלמים שני ימים ולילה]. אם נטמא בימי נזירותו, מביא לאחר שנטהר: שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, וכבש בן שנה לאשם. קרבן אשם הוא תמיד איל, חוץ מנזיר ומצורע המביאים כבש לאשם.
לחמים האמורים בתורה: שתי הלחם, 12 לחם הפנים, 20 לחמי נזיר, 30 לחמי מילואים, ו-40 לחמי תודה.
בברכת כהנים כתוב 6 ברכות: יברכך, ישמרך, יאר, ויחונך, ישא, שלום. 5 ברכות כנגד חמשה חומשי תורה, ועל כולם שלום, כי בלי שלום, אי אפשר שיחולו הברכות האלו (הגר"א).
ישראל ר"ת 1) י'ש ש'ישים ר'יבוא א'ותיות ל'תורה. 2) י'צחק י'עקב ש'רה ר'בקה ר'חל א'ברהם ל'אה.
הכהן מברך "...וצונו לברך את עמו ישראל באהבה". היכן כתוב בתורה שה' ציוה לברכם באהבה, יש אומרים, כי ללא אהבה לא חלה הברכה, ודומה לזה אומר רש"י, כתיב "אמור להם" מלא עם וי"ו לא בחפזון ובבהלה, אלא בכוונת הלב (מהרי"ץ חיות סוטה דף ל"ט.) ויש אומרים שכתוב בזוהר שכהן שהצבור שונאים אותו או הוא שונא את הצבור סכנה הוא לכהן אם ישא כפיו, וע"ז תקנו בברכה לברך את עמו ישראל באהבה, ולכן אם אינו יכול לכוף את יצרו ולהסיר השנאה מלבו יצא מביהכ"נ קודם רצה (מ"ב סי' קכ"ח בשם אחרונים).
חז"ל אומרים: 3 גויים ברכו, שתיים מהם נתקיימו, ואחד לא נתקיים. ארוונה היבוסי ברך את דוד "ה' ירצך", ונתקיים. דריוש בירך את דניאל "א' די אנת פלח לו הוא ישזבנך" (ה' שאתה עובדו, הוא יצילך), ונתקיים. לבן ומשפחתו ברכו את רבקה "אחותנו את היי לאלפי רבבה" ולא נתקיימה ברכה זו, ולהיפך, היא היתה עקרה. וההבדל: מפני שארונה ודריוש הזכירו בברכתם את שם ה', לכן התקבלה תפלתם, ולבן לא הזכיר את ה' אלא אמר מלבו, לכן לא נתקיימה הברכה. גם הכהן בברכת כהנים, אומר "יברכך ה'" הברכה מהקב"ה, ולכן ברכות אלו יתקיימו. וזהו לימוד לכל אחד המברך לחבירו, שיזכיר את ה' בברכתו.
בברכת כהנים לא מפורט בכתוב במה יברכך וכו', (חז"ל דורשים: "יברכך" בממון, "וישמרך" מן המזיקים וכו', אך אינו מפורש בתורה). אומר הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, כי הכהן הרי אינו יודע מה שחסר לכל אחד, כי יתכן שיברך לאחד בעושר, ולא טוב לו בזה, כי יש עושר השמור לבעליו לרעתו, אמר הקב"ה לכהן, אתה תאמר יברכך וכו', "ואני אברכם" אני אברך לכל אחד במה שטוב לו.
לאחר שמסיים הכהן לברך ברכת כהנים, אומר בתפלתו "עשיתי מה שגזרת עלי". שואלים, איזה גזירה יש בזה שצריך לברך את ישראל, אלא שלפעמים יבא כהן עניו ויאמר, מי אני ומה אני שאברך את ישראל הרי איני ראוי לברכם, לכן אומר, "עשיתי מה שגזרת עלי" ואפי' שאינני ראוי לברכם.
