בפעם הראשונה אשכרה הנחתי את הראש על השולחן ונמנמתי קלות, כשהקטנים פרשו לשחק והגדולים המשיכו לאכול (סלמון ואח"כ מנה עצומה של מרק עוף פשוט פיצצו אותי, משום מה). ובפעם השניה סתם נשענתי על היד והתעפ"צתי. זה היה הכרחי! חחחחח
כל החג לא ראיתי מחשב
שלא לדבר על הרשימה המפלצתית של מיי אפיזודס שיש לי!
כל השלושה שבועות שלפני לא היה כלום
איך שאני עומלת במטבח ולא רואה אופק למחשב...הכל משדר!
כוסומו
כשאחזור לאילת אנסה להשלים...אבל זה פיגור רציני