הרב הראשי לישראל והאפיפיור נפגשים ברומא. הרב מבחין במכשיר טלפון מהודר באופן חריג שניצב על שולחן צדדי בלשכת האפיפיור הפרטית.
"למה נועד מכשיר הטלפון הזה?" הוא שואל את האפיפיור.
"זה הקו הישיר שלי לאלוהים!" הוא עונה.
הרב מעט ספקן, והאפיפיור מבחין בכך. האב הקדוש מתעקש שהרב ינסה את המכשיר, ואכן הוא מקשר אותו לאלוהים, איתו הוא מקיים שיחה ארוכה. כשהוא מנתק את השיחה, אומר הרב: "תודה רבה לך. זה דבר גדול! אבל הקשב, אני רוצה לשלם על הוצאות הטלפון שלי".
האפיפיור כמובן מסרב, אך הרב מתעקש ולבסוף האפיפיור נכנע. הוא בודק את המונה שעל המכשיר ואומר: "בסדר! החיוב היה על סך 78 יורו".
הרב הראשי מושיט לו בשמחה ערימת שטרות.
לאחר מספר חודשים, האפיפיור מגיע לביקור רשמי בירושלים. בלשכתו של הרב הראשי הוא מבחין במכשיר טלפון זהה לשלו, ולומד לדעת שגם זה קו ישיר לאלוהים.
האפיפיור נזכר שיש לו עניין דחוף הדורש ייעוץ אלוהי, ומבקש רשות להשתמש בטלפון של הרב. הרב מסכים בשמחה, מושיט לו את המכשיר, והאפיפיור מנהל את שיחתו. לאחר שהוא מנתק, האפיפיור מציע לשלם עבור החיוב. הפעם, הרב הראשי הוא זה שמסרב לקבל את התשלום.
לאחר שהאפיפיור מתעקש, הרב הראשי מתרצה, מביט במונה שעל המכשיר ואומר: "שקל אחד וחמישים אגורות!"
האפיפיור נראה מופתע: "איך כל כך זול?!"
הרב מחייך, "זו שיחה מקומית".
