בואו נבנה סוכה וירטואלית.. מי האושפיזין שלכן

[אשבל1]

בואו נבנה סוכה וירטואלית.. מי האושפיזין שלכן

לסוכתינו?

 

[mykal]

בעצב רב אכתוב,

שזו שנה ראשונה בחיי, שאין סוכה צמודה לביתינו,
בבית הורי היתה סוכה כל עוד הייתי בבית.
אח"כ אימי נפטרה--ואבא 'נדד' ביניננו.
ואנחנו בנינו סוכה--למטה בחצר--לעלות ולרדת ממנה ואליה 48 מדרגות.
ואהבנו ונהניננו, לא ראינו בכך קושי.
השנה לאור הנסיבות---אנחנו לא בונים סוכה--עצוב.
אבל לסוכה הוירטואלית--(כמה נכון) אזמין את הורי,
אפילו אותר ואסכים שחמי וחמותי יגיעו--אולי זה יעשה מצב רוח טוב לבעלי.
הייתי שמחה לו סבי וסבתי --הורי אבי--יגיעו, הם היו מופלאים.
לצערי הורי אימי לא הכרתי--ואני קרויה על שמם--אז אם הם יגיעו אני לא אהיה.

לסוכתינו האמיתית--הזמנו המון חברים וקרובים,
וזה כבר לא יהיה השנה--אז הם אצלי בזכרון. (גם חלק וירטואלי, לא?)

 

[עדיה22221]

אושפיזין הסטוריים

באופן וירטואלי אני בונה (באיחור, כמו שאתן רואות) סוכה נהדרת, לא יודעת ממה היא עשויה, אולי מפסוקי המקרא והאגדה וקצת משפטים מחדשות היום, מהמלחמות ומהגזל. טוב לא חשוב איך בנוייה הסוכה. אולי על כל עלה של הסכך פסוק. חה חה. טוב זה לא חשוב.

לסוכתי אני מזמינה אורח אחד שבוודאי בעקבותיו יפלשו עוד המון אורחים. אני מזמינה את בנימין זאב הרצל. הוא כמובן יגיע עם המון מעריצים. הוא יהיה רצוץ לגמרי מהנסיעות בין שועי העולם והנגידים עם הרעיון להשיג זיכיון להתיישבות היהודים. יהיה נחמד אם בסוכה הזאת תהיה מיטה קטנה, שבה הוא יוכל לישון, ואולי בכלל יישאר קצת, יחזיר לעצמו את הבריאות שלו, כדי שלא ימות בגיל כל כך צעיר, כשעוד היינו זקוקים לו. המנהיגים שלנו שלא נשארים כדי להגשים את החזון...