- פותח הנושא lital172
- פורסם בתאריך
לא רוצה
תחזירו את הזמן אחורה. לא רוצה את החיים האלה. נמאס לי להיות חזקה כל הזמן. לא רוצה דברים רעים לא אוצה שהזמן יעבור. לא רוצה שאמא תסבול. לא רוצה לאבד. פתאום אני מעכלת שהיא חולה, כבר כואב לה היא כבר חלשה. לא רוצה . הגיע החושך אין טיפת אור כרגע. לא רוצה להרגיש יותר כלום. זה לא פייר כל זה. לא פייר.
תחזירו את הזמן אחורה. לא רוצה את החיים האלה. נמאס לי להיות חזקה כל הזמן. לא רוצה דברים רעים לא אוצה שהזמן יעבור. לא רוצה שאמא תסבול. לא רוצה לאבד. פתאום אני מעכלת שהיא חולה, כבר כואב לה היא כבר חלשה. לא רוצה . הגיע החושך אין טיפת אור כרגע. לא רוצה להרגיש יותר כלום. זה לא פייר כל זה. לא פייר.
אלומת האור
New member
הלב שלי נשבר לקרוא אותך ככה
זה באמת לא פייר ולא הוגן. וזו באמת הולכת להיות תקופה מאוד לא קלה לה, ולך גם. ואני כל כך מבינה את חוסר הרצון הזה להשלים עם המציאות, לבעוט בה. זה לא הוגן, בטח לא אחרי מה שהיה עם מאיר, להבדיל. זה לא הוגן גם שאימא שלי חלתה בשיא פריחתה וסבלה כל כך. זה לא הוגן כל מה שקרה לה. זה לא הוגן שאבא שלי נפטר גם הוא מסרטן בגיל 59 כשהייתי בת 16. זה לא הוגן, אבל אלה החיים ואין מה לעשות חוץ מלהשתדל לעשות את המקסימום בתוך מסגרת האפשרויות שכן פתוחות בפנייך. וזה לזכור כל הזמן את ה-80%, שזה המון. וזה להיות חזקה לידה בלי קשר אם את יכולה או לא, פשוט תתגייסי לזה אפילו שזה קשה מאוד, ותתפרקי במקומות אחרים כדי לא לסחוף אותה למטה. וזה להיעזר בקבוצות תמיכה אמיתיות ווירטואליות. וזה להיעזר בליאור. ובחברים טובים אחרים. ולכתוב. וללכת אולי לטיפול. ולטפל בעצמך הכי טוב שאפשר, כי אין לך ברירה אחרת. פשוט אין לך. תזכרי כל הזמן שהיום הרפואה הרבה יותר מפותחת בכל שנה ושנה, וזה באמת סוג סרטן שיש לו אחוזי החלמה גבוהים, ותאמיני שבעוד זמן לא ממושך כל זה יהיה מאחוריכם. תאמיני כל הזמן, וגם אם לא, תעשי כאילו.
וליטל, בלי קשר לכלום, אני כל כך מאמינה בתעצומות הנפש שלך. את כל כך השתנית מאז שהכרתי אותך לפני הרבה שנים. ויש לך כל כך הרבה חוסן נפשי. זה בדיוק הזמן להשתמש בו. אל תתאבלי על אימא שלך בטרם עת! היא חיה! ונכון, היא חולה וחלשה וכואב לה וזה עצוב ומקומם ולא נתפס, אבל זה ממש לא סוף פסוק! עוד לא! ואולי בכלל לא! תנסי להיות אופטימית ולעשות דברים שעושים לך טוב, בשום אופן לא לוותר עליהם. ותני מקום לכאב שלך במקומות שמחזקים אותך. אני מחבקת אותך חזק וחושבת עלייך הרבה וגם מתפללת בשבילך בלב. רפואה שלמה לאימא ושתעברו את זה בהכי קלות שאפשר.
זה באמת לא פייר ולא הוגן. וזו באמת הולכת להיות תקופה מאוד לא קלה לה, ולך גם. ואני כל כך מבינה את חוסר הרצון הזה להשלים עם המציאות, לבעוט בה. זה לא הוגן, בטח לא אחרי מה שהיה עם מאיר, להבדיל. זה לא הוגן גם שאימא שלי חלתה בשיא פריחתה וסבלה כל כך. זה לא הוגן כל מה שקרה לה. זה לא הוגן שאבא שלי נפטר גם הוא מסרטן בגיל 59 כשהייתי בת 16. זה לא הוגן, אבל אלה החיים ואין מה לעשות חוץ מלהשתדל לעשות את המקסימום בתוך מסגרת האפשרויות שכן פתוחות בפנייך. וזה לזכור כל הזמן את ה-80%, שזה המון. וזה להיות חזקה לידה בלי קשר אם את יכולה או לא, פשוט תתגייסי לזה אפילו שזה קשה מאוד, ותתפרקי במקומות אחרים כדי לא לסחוף אותה למטה. וזה להיעזר בקבוצות תמיכה אמיתיות ווירטואליות. וזה להיעזר בליאור. ובחברים טובים אחרים. ולכתוב. וללכת אולי לטיפול. ולטפל בעצמך הכי טוב שאפשר, כי אין לך ברירה אחרת. פשוט אין לך. תזכרי כל הזמן שהיום הרפואה הרבה יותר מפותחת בכל שנה ושנה, וזה באמת סוג סרטן שיש לו אחוזי החלמה גבוהים, ותאמיני שבעוד זמן לא ממושך כל זה יהיה מאחוריכם. תאמיני כל הזמן, וגם אם לא, תעשי כאילו.
וליטל, בלי קשר לכלום, אני כל כך מאמינה בתעצומות הנפש שלך. את כל כך השתנית מאז שהכרתי אותך לפני הרבה שנים. ויש לך כל כך הרבה חוסן נפשי. זה בדיוק הזמן להשתמש בו. אל תתאבלי על אימא שלך בטרם עת! היא חיה! ונכון, היא חולה וחלשה וכואב לה וזה עצוב ומקומם ולא נתפס, אבל זה ממש לא סוף פסוק! עוד לא! ואולי בכלל לא! תנסי להיות אופטימית ולעשות דברים שעושים לך טוב, בשום אופן לא לוותר עליהם. ותני מקום לכאב שלך במקומות שמחזקים אותך. אני מחבקת אותך חזק וחושבת עלייך הרבה וגם מתפללת בשבילך בלב. רפואה שלמה לאימא ושתעברו את זה בהכי קלות שאפשר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.