[lital172]

שהלב פשוט נשבר לאט לאט.. שלא רוצים להבין שהמוות מתקרב. גילו עוד גידול למאיר הפעם בצוואר. מכה אחרי צכה וכל פעם זה חותך לכולנו את הלב. מחלה נוראית. אין לי מילים יותר לעצב הזה...

 

[קולדון]

מצטערת כל כך לקרוא.. זו מחלה נוראית, לצערי גם במשפחה שלי יש הרבה סרטן ואני יכולה לתאר לעצמי כמה קשה לכם עכשיו.

ליטלוש, תהיי חזקה, שולחת לך חיבוק גדול!

 

[חורה]

אין לי מילים בשביל לתאר כמה קשה זה נשמע

 

[TinaBa]

מחבקת חזק חזק

כאן (ובעוד מקומות) בשבילך...

 

[שישמים אחרים]

עצוב לקרוא. מקווה שאת מצליחה להתמודד עם הכאב הנוראי הזה בדרכים טובות (גם אם קשות). איתך.

 

[lital172]

תודה לכולם.

זה קורע את הלב איך במחלה הזו משתלטת לו על כל האיברים הבריאים.... איך הכל כואב לו... בתקופה האחרונה הוא התלונן הרבה על הצוואר.... זה פשוט נוראי להיות כל כך חסרי אונים....

 

[צומפי די]

עצוב נורא.
מחבקת חזק חזק ושולחת כוחות!

 

[clastic]

 

[someone343]

יקרה..

כמה כאב נשמע משתי שורות בודדות
כל כך עצוב ומצער לשמוע על המחלה הנוראית הזו
מנסים יחד איתך, להקל קצת על הלב

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אין לי מילים.

רק חיבוק גדול והרבה אהבה.

 

[levshavur]

לליטל

שלום לך
אני כל כך מבינה אותך !
3 שנים אמא שלי נלחמה עם הסרטן עם כל רצון החיים שלהכ ובסוף הסרטן לח אותה.
כל כך עצוב.
אבל יש גם מי שמחלים...אז יש תקווה.
לבשה.

 

[אלומת האור]

ספרי לי על זה...

חיבוק גדול, ולי דווקא יש מילים, בניגוד לכל אלה שכתבו לך שאין להם מילים. יש לי הרבה מאוד מילים, הרי עברתי את המחלה המזורגגת הזאת עם שני ההורים שלי וקברתי את שניהם בגללה. זה באמת נורא. חוסר אונים מוחלט. חרדה. תסכול מכך שאי אפשר לעשות שום דבר שיציל, לא משנה כמה שתנסי. תסכול מכך שאי אפשר להקל על הכאב. אצלי זה היה גם ממש חרדה קיומית של להישאר לבד לגמרי בעולם, וזה פחות או יותר מה שקרה. ואולי זה לא יפה להגיד, אבל לפעמים יש מצבים שעדיף שהאדם פשוט יפסיק לסבול, שאחרי שמנסים כל כך להיאבק ורואים שלא מצליחים ומנסים שוב ושוב ושוב עד כמה שזה תלוי בהם, אז די, די כבר לסבול. כבר לא יכולתי לראות את אימא שלי ככה, אחרי שגם אבא שלי מת מזה. ראיתי בגיל כל כך צעיר את הסבל, את העינויים, את המאבק הנואש על כל נשימה. כן, ראיתי הכול, הייתי שם, אימא שלי מתה לי בידיים מהחרא הזה. עצב זו לא מילה מספיק גדולה בשביל לתאר את החידלון, את הטירוף, את הבעתה שנוצרת אצל החולים ואצל בני המשפחות שלהם.

ואני יכולה רק לשמוח בשבילך שאת לא לבד עם זה, שיש לך את מי לשתף, שמישהו מחבק אותך כשקשה לך. לי לא היה דבר כזה, אדם כזה, מעולם.

לא יודעת אם חיבוק יעזור, אבל אני אשלח בכל זאת. גועל נפש של מחלה, הלוואי שהיא תיכחד מהעולם לנצח.

 

[ג ר נ י ו ם]

מחבקת חזק חזק.