[KAS3]

אני רוצה שיאהבו אותי

 

[בעיטה בבטן]

שולחת לך חיבוק ענק ענק

עצוב לקרוא אותך ככה .

 

[KAS3]

עוזבת לתמיד
לאי של שקט
למקום שאהיה בו לבד
ואם אמצא שם מזון אז יופי
ואם לא אז גם יופי
יהיה לי שם שקט
לא עוד חיים עם זמנים

רק ים שמש ועצים

לבד על המרבד
אם אתגעגע אני אחזור

 

[שישמים אחרים]

וזה רצון כל כך טבעי,

כל כך מובן. אני מקווה שחוץ מלרצות, את גם מאפשרת לך להיות אהובה. מגיע לך כמו שמגיע לכולנו. אל תבחרי להיות לבד על המרבד, טוב? תני לך להיות אהובה.

 

[KAS3]

איך לאפשר?

 

[KAS3]

????

 

[שישמים אחרים]

baby steps

לא מאפשרים בבת אחת. אין נוסחת קסם. כדאי למצוא טיפול - לאו דווקא פסיכותרפיה. רכיבה טיפולית? טיפול באמנות? ביבליותרפיה? הידרותרפיה? - ובו להתחיל, בסביבה מוגנת, ללמוד לאפשר למטפל להתקרב אלייך. זה ידע שזולג החוצה, לומדים לאט לאט לשתף אנשים קצת יותר בכל פעם, נותנים להם צעד-צעד להכיר, לאהוב. נותנים לך להיות אהובה. אין תשובת קסם, רק כל פעם קצת.
(כאן, את יכולה להתחיל בלכתוב מה את מרגישה במילים ברורות. הודעות פחות מוצפנות. כל פעם קצת.)

 

[KAS3]

תפסיקו לשלוח אנשים לטיפול!

זה שאני בפורום לא אומר שאני חולה! הבריאות שלי לא תלויה באהבה של אנשים אחרים!

אי אפשר להיות כאן בלי שתחשבו שאני חולה???

 

[קולדון]

קודם כל,

אף אחד לא שולח אותך לשום מקום, היא *המליצה* לך על טיפול, לא הכריחה אותך לעשות כלום, ואגב,הטיפול המומלץ להפרעות אכילה בכלל לא הוזכר בהודעה שלה אז זה לא קשור לאם את כן או לא חולה (שאת זה אי אפשר לאבחן בצורה וירטואלית בכל מקרה)
.
טיפול זה לא עונש, אלא פריבילגיה. ואת לא חייבת להיות חולה/בעיות נפשיות/אנורקטית או וואטאבר כדי ללכת לטיפול, כל אחד יכול להתרם מזה.


דבר שני, רק שימי לב לתגובה שלך. מישהי מגיבה לך ומנסה לעזור, ואת בעיקר מתגוננת.. ומתעלמת מהתוכן של הדברים.

 

[שישמים אחרים]

מסכימה.

 

[KAS3]

תפסיקו לשלוח אנשים לטיפול!

זה שאני בפורום לא אומר שאני חולה! הבריאות שלי לא תלויה באהבה של אנשים אחרים!

אי אפשר להיות כאן בלי שתחשבו שאני חולה???