תראה, תשמע, תביט
אני מתייחס פה לעניין צ'ילטון/mortal coil/חמי רודנר באיחור קל:
 
את הגירסה של This Mortal Coil אני מכיר משנות השמונים הגל"ציות. האלבום הזה הוא אחד מהאנומליות הישראליות- מאד אהבו אותו ופירגנו לו כאן, וכתוצאה מכך גם לתוצרים אחרים של 4AD. בשאר העולם, האלבום הזה היה נישתי למדי כזכור לי. אבל זה לא משהו רע- שיש בישראל איזה טעם מובחן, או פייבוריטים (כמעט) בלעדיים. ניק קייב למשל.
 
משום מה המוח האולטרה מוזיקלי והאקסטרה מועמס במידע מוזיקלי שלי לא קישר בין השיר של איפה הילד והביצוע של המורטל קויל. יכול לקרות לטובים שבמנהלי הפורום. אז כן, להגיד ש"יש דמיון" בין שני השירים זה חתיכת אנדרסטייטמנט, אבל-
 
איכשהו הצליח רודנר לכתוב שיר שלמרות מועתקותו המובהקת, הוא עומד בפני עצמו. בשני השירים הדוברים הם בחורים מבולבלים, שבחורה כלשהי השאירה אותם תלויים באוויר. אבל בזמן שצ'ילטון כותב על מה שאולי יכול היה להיות, רודנר מדמם פרידה, והוא אמין וכן באופן הכי ישראלי שיש. זאת לא גניבה מוזיקלית עלובה וחסרת השראה, אלא השראה שנולדה בעקבות לחן כלשהו, ועומדת בפני עצמה בהצלחה.
 
יורשי צ'ילטון מוזמנים לפה, להולילנד. אם ינסו לתבוע את רודנר- מיד ניקח אותם לסיור בעוטף עזה, יד ושם, ובית ראש הממשלה. או גרוע מזה- לגבעת ברנר, כור מחצבתו של חמי רודנר. או אז אני בטוח שלא רק שלא יתבעו, אלא אפילו יתרמו כסף למדינה הציונית מוקפת האויבים.
 
ואחרון חביב- הביצוע של ביג סטאר אוכל לארוחת בוקר את הביצוע הסטרילי ומלא הפאתוס של דיס מורטל קויל.