[הילדה שלא ההיתי]

בא לי לצרוחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ולצרוחחחחחחחחח!!!!!!!!!!!!
ולצרוחחחחחח!!!!!

לא רוצה להתמודד עם כלום כבר!!!!
הכי לבד בעולם אבל גם לא רוצה אף אחד!!!! כי אף אחד לא יכול להבין..........

 

[על שביל ארוך]

מכירה מאוד את ההרגשה

 

[UniverSon]

זאת תחושה משותפת של אנשים עם הפרעת אישיות גבולית

התחושה הזאת שלא מבינים אותנו
שרוצים להתרחק כי נפגענו והתאכזבנו כל כך הרבה כבר.
שאין תקווה.
&nbsp
אולי מנוחה תעזור?אולי לחפש את האור הקטן ביותר שיש?

 

[יוסלה14]

טוב אים את לא רוצה אותי

כנראה הפסדתי
או כמו שאמר הרצל
אם תרצו,,,,יופי
לא,,,,,אז לא צריך

 

[the lowkey]

אני יודע כמה זה רע

אז אני מנסה לראות את הצד החיובי ,יש לך המון אמוציות ,ויש בזה חיים. ולמה אני אומר את זה ,כי מתוך התגוננות מהחיים אני כבר לא מרגיש כלום ,וזה כמו לא להיות בחיים. אני מתגעגע לפרצי אנרגיה האלא גם אם הם לא הכי נעימים ,כי לצידם יש חיים.
ושוב אני יודע כמה זה רע להרגיש שאין שום פיתרון על הקצה ,ואני מקווה שזה כבר עבר ,ושאת כבר לא מרגישה ככ מנותקת. זאת הרגשה נוראה.

 

[golan2072]

גם לי בא, ולצערי אני גם צורח בפומבי

כל החיים האלו מלחיצים מידי, בסוף יבוא התקף הלב. בינתיים יש התקפי רעידות.

 

[קטנית בפסח]

אני כל כך מזדהה עם זה...
לפני כמה שבועות באמת פשוט צרחתי. בכל הכוח. לא הייתי מסוגלת יותר להתמודד אפילו עם הפחד של מר בחור לגבי זה שהשכנים "יחשבו שהוא מרביץ לי". (לפרוטוקול: הוא מעולם לא הרים עליי יד ולעולם גם לא יעשה את זה).
אבל אח"כ התחרטתי על זה כי החתולה נבהלה וברחה להתחבא

&nbsp
אני רוצה להתחבא מתחת השמיכה עם החתולה ולבכות שם עד שהחברה הכי טובה שלי תגיע (למרות שהיא גרה מרחק שעה וחצי-שעתיים נסיעה ממני) פשוט כי היא חשה בטלפאתיה שאני זקוקה לה..
מיאו

.

 

[הילדה שלא ההיתי]