DifferentView123
New member
imagine.
פשוט רוצה להיות שמח. למה העולם כל כך עצוב? אולי זה לא העולם, אולי זה רק אני. ואם אני אהיה שמח, זה הרי יהיה רק זמני. והשגרה לא ורודה או אופטימית. נראה שהכל טובע בחרא, שאנחנו רגע לפני ריסוק. כנראה פשוט לא בא לי להיות כאן, בארץ הזאת כרגע. עם כל הבלאגן, הפילוג, הגזענות, כלפי פנים וכלפי חוץ. אם הייתי פוליטיקאי הייתי מנסה לגשר בין הפערים, בלי אג'נדה פוליטית ימנית או שמאלנית. לדעתי יש סוגיה חשובה יותר מזו הבטחונית- מה איתנו? לאן אנחנו הולכים כחברה? יש בכלל דבר כזה חברה ישראלית? הרוב המוחץ של התכונות שאנו מייחסים לעצמנו כחברה הן תכונות שליליות, מהסוג המפלג. מה אומרים על ישראלי? אומרים שהוא אגואיסט, תחמן, חסר סבלנות, פרימיטיבי. כשמנסים לעודד אומרים שהוא חברותי, אבל אני לא מסכים. מבחינתי הכל פשוט מאוד- לא נוכל להמשיך בנתיב בו אנו נמצאים כיום. אנחנו לא חברה, אין דבר כזה אנחנו, אנחנו קבוצה של "הם". הם האתיופים/הרוסים/המרוקאים/האשכנזים או מה שלא תרצו.. אני רואה קבוצה אחת- יהודים, כולנו רדופים, כולנו ניצולי שואה, כולנו חייבים להישאר יחד. אני מקווה שנוכל למצוא את הכוח בעצמנו להתאחד, להבין שיש פערים חברתיים עצומים בין העליות השונות ושזה בסדר. אני מאמין בדרך טובה יותר, ביום בו חרדי ישב עם חילוני ושניהם יקבלו אחד את השני. ביום בו לא יפקפקו באתיופים ולא יעשו הכללות מגעילות על אף אחד. "you may say i'm a dreamer, but i'm not the only one"
פשוט רוצה להיות שמח. למה העולם כל כך עצוב? אולי זה לא העולם, אולי זה רק אני. ואם אני אהיה שמח, זה הרי יהיה רק זמני. והשגרה לא ורודה או אופטימית. נראה שהכל טובע בחרא, שאנחנו רגע לפני ריסוק. כנראה פשוט לא בא לי להיות כאן, בארץ הזאת כרגע. עם כל הבלאגן, הפילוג, הגזענות, כלפי פנים וכלפי חוץ. אם הייתי פוליטיקאי הייתי מנסה לגשר בין הפערים, בלי אג'נדה פוליטית ימנית או שמאלנית. לדעתי יש סוגיה חשובה יותר מזו הבטחונית- מה איתנו? לאן אנחנו הולכים כחברה? יש בכלל דבר כזה חברה ישראלית? הרוב המוחץ של התכונות שאנו מייחסים לעצמנו כחברה הן תכונות שליליות, מהסוג המפלג. מה אומרים על ישראלי? אומרים שהוא אגואיסט, תחמן, חסר סבלנות, פרימיטיבי. כשמנסים לעודד אומרים שהוא חברותי, אבל אני לא מסכים. מבחינתי הכל פשוט מאוד- לא נוכל להמשיך בנתיב בו אנו נמצאים כיום. אנחנו לא חברה, אין דבר כזה אנחנו, אנחנו קבוצה של "הם". הם האתיופים/הרוסים/המרוקאים/האשכנזים או מה שלא תרצו.. אני רואה קבוצה אחת- יהודים, כולנו רדופים, כולנו ניצולי שואה, כולנו חייבים להישאר יחד. אני מקווה שנוכל למצוא את הכוח בעצמנו להתאחד, להבין שיש פערים חברתיים עצומים בין העליות השונות ושזה בסדר. אני מאמין בדרך טובה יותר, ביום בו חרדי ישב עם חילוני ושניהם יקבלו אחד את השני. ביום בו לא יפקפקו באתיופים ולא יעשו הכללות מגעילות על אף אחד. "you may say i'm a dreamer, but i'm not the only one"
