I'M BACK!

[מתחת לגשר]

I'M BACK! ../images/Emo9.gif

אהלן שמינסטים! בלילה בין יום רביעי לחמישי חזרתי ממסע בפולין. היה מדהים. אני עמוסה בחוויות. היו רגעים קשים, והיו רגעים כיפיים עם החבר'ה. אני בטוחה שיקח לי הרבה זמן לעכל את כל מה שראיתי שם, ואת כל הסיפורים ששמעתי. לכל מי שיש אפשרות לצאת למסע הזה - אני ממליצה ללכת. זה פשוט חשוב ותורם. חבל לפספס הזדמנות כזאת. הספקתי להסתכל קצת על כל מיני דברים שפיספסתי פה בשבוע האחרון, ואני רואה שלא ממש היה לכם משעמם... אני מבטיחה להתעדכן. ברוכים הבאים לכל החדשים! שיהיה סופשבוע רגוע.

 

[Stillwater]

ברוכה השבה!

 

[heaven is here]

ברוכה הבאה! ../images/Emo13.gif

מחכים לשמוע חוויות...

 

[מתחת לגשר]

תודה...

ולגבי החוויות - זה יותר מדי דברים בשביל לכתוב בפורום. אם את רוצה, דברי איתי באיי סי קיו (בכרטיס האישי יש את המספר) ואני אשמח לספר...

 

[פיטרינית]

ברוכה השבה ../images/Emo24.gif

שמחה שנהנת בפולין

אני טסה ביום רביעי, המלצות יתקבלו בברכה

 

[Ez sLeeP]

הממ..

יש את השקיות האלו שמפיקות חום כשמשפשפים אותם, נכון? זה מומלץ. מאוד. לא היה לי - והיה חסר מאוד. בגדים חמים.. מאוד.. תלוי כמה קר שם, אנחנו היינו שם במרץ. מנות חמות. למקרה שיווצרו בעיות גסטרונומיות. במקרה זה, קחי גם איזה פינג'אן או מיכל ממתחת (לא ייצור בעיה בבדיקה הבטחונית, רק תשימי אותו במזוודה) וכף חשמלית. חומר קריאה - אפשר. לא בטוח כמה ייצא לך לקרוא. אצלינו היתה פעילות עם הקבוצה כל הזמן. אבל דיסקמן לאוטובוס - רצוי בהחלט. ותביאי שירים ישראלים, סתם כדי ליצור אפקט (עברי לידר מומלץ, אבל זה הגרופי שבי). תרמוס זה מאסט. מסטיקים. חטיפים. תעשי לעצמך טובה ותביאי יומן. כזו מחברת גדולה עם עטיפה קשיחה. אני התחלתי וכמעט סיימתי אחד כזה עם ידידה, ולא בהכרח היה אישי, אבל בהחלט מצבור חוויות הומוריסטיות נרשמו שם (שלא תחשבו שלא הפנמתי כלום מן המסע, אבל גם הסוציאליות זה חלק אינטגרלי מן המסע..) תמצאי לך איזה מישהו/י שאת יודעת שאת מסתדרת לשבת לידו באוטובוס, להיות איתו, לדבר איתו. חשוב שתהיה הרמוניה בקבוצה. זה הכל, לאב אנד קיסס, נדבו'ש.

 

[פיטרינית]

נדב ../images/Emo39.gif

הדבר היחידי שחסר לי בינתיים זה השקיות חום/חימום האלה (גם אני לא זוכרת איך קוראים לזה בדיוק... ואולי יומן, שזה פחות בעיה להשיג

חחח ובקשר לשירים ישראלים, אני גם ככה שומעת רק מוזיקה ישראלית, אז נראה לי שאני יביא כמה קלטות "כחול לבן"

האא... ו.. מה זה כף חשמלית??? (סליחה על הבורות)

מיכל

 

[Ez sLeeP]

זה כף (מעין אלקטרודה שכזו)

עם חיבור לחשמל, את ממלאה מים בכלי (רצוי ממתכת..) שמה את הכף בתוכו, ובעזרת פלאי הטכנולוגיה, המים מתחממים..

 

[פיטרינית]

חחח אוקיי ../images/Emo51.gif

 

[Ez sLeeP]

תשאלי את אמאאבא, בטח יש לכם בבית..

 

[מתחת לגשר]

מסכימה עם כל מה שנדב אמר

ויש לי עוד כמה דברים להוסיף: -שקיות חימום - בהחלט רעיון נחמד! אני גם רציתי לקחת ובסוף שכחתי. -בגדים חמים והרבה! לא להתקמצן על מקום במזוודה! צריך הרבה הרבה שכבות! קר שם! יש טפטופים מדי פעם. לא לשכוח כובע מחמם, צעיף וכפפות!!! -אם מביאים כף חשמלית או קומקום קטן, צריך מן מעביר כזה לתקעים, כי התקע בארץ ושם הוא שונה. בעקרון מים חמים אפשר לקחת מהמלון בארוחת בבוקר ולהכין שתיה בתרמוס לשאר היום, שזה מאד נחמד. אם רוצים שתיה חמה או מנות חמות לערב אז צריך להביא אמצעים לחימום המים (כמו הקומקום או הכף). גם חטיפים, עוגיות וכו' כדאי. לנו היה ממש כיף לעשות ארוחות באמצע הלילה. -איזה מחברת ליומן מסע זה אחלה דבר. אני כתבתי כל יום בין 4 ל-7 עמודים. היה לי הרבה מחשבות לפרוק בסוף כל יום.

-דיסקמן - ממש מומלץ. לדעתי כדאי גם מוזיקה רגועה לרגעים של עצב ועייפות, וגם מוזיקה שמחה, כי תאמיני לי שצריך את ההתפרקות אחרי שרואים דברים קשים, ומוזיקה בהחלט יכולה לעזור. -לא לשכוח נרות נשמה. -שפתון או וזלין לשפתיים!!! מזג האוויר שם יבש והשפתיים ממש מתייבשות וזה לא נעים. נראה לי שזהו. אם אני אזכר בעוד דברים, אני אכתוב. והכי חשוב - בין כל העצב והמראות הקשים - אל תשכחי להנות עם החברים! שיהיה לך מסע מוצלח!

 

[פיטרינית]

../images/Emo51.gif רזיה!

על נרות נשמה בכלל לא חשבתי, מזל שהזכרת...

 

[מתחת לגשר]

לא אמרו לכם להביא?

לי הספיקו 4 נרות נשמה. יכול להיות שאת תרצי יותר או פחות, אבל בסביבות ה-4 זה מכובד. זה מה שהרוב הביאו אצלנו. ו

 

[פיטרינית]

הממ.. ברשימה לא כתבו את זה...

אני זוכרת שאמרו להביא שמות, אבל לא נרות..

 

[מתחת לגשר]

השמות זה באמת דבר חשוב.

יש בניין באושוויץ 1 שהוא לזכר היהודים, ויש בו חדר חשוך שנקרא היכל השמות. ישבנו שם כל המשלחת, ולאחר ששמענו את תפילת "אל מלא רחמים" מוקלטת בטייפ שנמשכה כמה דקות, כל אחד הקריא את השמות של בני המשפחה שלו שנרצחו, בעיקר אלה שנרצחו באושוויץ או במקומות לא ידועים. גם איש העדות שלנו אמר את שמות בני משפחתו, הוריו, חבריו. זה היה מאד עצוב. הרוב בכו. היו מעטים שיצאו מהבניין עם עיניים יבשות. אחרי הקראת השמות כולם הדליקו נרות נשמה והנחנו אותם בבניין. זה היה אחד הרגעים היותר קשים במסע. בקיצור, השמות ונרות הנשמה הם דבר חשוב. אם לא אמרו לכם להביא, אז אולי כדאי אפילו שתדברי על זה עם אחד המורים או המדריכים של המסע שלכם, ותשאלי אם לא כדאי להגיד לכולם להביא נרות.

 

[פיטרינית]

שאלתי... ../images/Emo13.gif היה פעם.. ../images/Emo51.gif

 

[פיטרינית]

יששש השגתי ../images/Emo13.gif

 

[Ez sLeeP]

ברוכה הבאה יקירה..

אני מניח שזו תחושה קולקטיבית לכל השבים מפולין. אני אישית לא הייתי בMODE לדבר עם אנשים משהו כמו חודש. לא היתה לי סובלנות לדברים שטותיים של היומיום. יש בי הרבה כבוד לאנשים שבוחרים לצאת למסע, מתוך כנות, ולא מתוך רצון לחידוש אספקת הפקטים. אחח.. החיים כשביעיסט היו קלים פעם.. היום, או-טו-טו שנה אחרי, עדיין היומן מסע לא מוכן, והאלבום לא מסודר. אני מניח שלעולם גם לא יהיו.

נדבו'ש.

 

[מתחת לגשר]

תודה נדב

אתה ממש צודק. ההורים שלי כל הזמן מבקשים ממני לספר חוויות, אבל אני פשוט לא מסוגלת. לא בא לי לחזור ולהזכר בהכל. נראה לי שאני פשוט אתן להם לקרוא את היומן מסע שלי

. יש באמת את האנשים האלה שיש הרגשה שהם יצאו רק בשבל החבר'ה והפקטים, וזה קצת הורס. למרות שבסופו של דבר, במקומות הקשים - כולם יודעים איך להתנהג. במקומות כאלה - לכולם יש טאקט. ונדב, קח את עצמך בידיים ולך עכשיו לסדר את האלבום! חבל שהתמונות ילכו לאיבוד. אלה תמונות חשובות שתרצה עוד כמה שנים להזכר בהן. כדאי שהן יהיו במצב טוב. ו

לכולם על קבלת הפנים החמה!

 

[וונדי האחת]

ברוכה השבה....../images/Emo24.gif