if - יצירה אלמותית של רודיארד קיפלינג
מ שתרגם - זאב ז'בוטינסקי : לחברי הפורום באהבה ...
אם תִיוָותֵר שָלֵו בּעת יְסוֹבֵבְךָ פָּחַז
וִּפי כָּל עָלֵיךָ יִתְלוֹנֵן,
אִם רוּחֲךָ תִבְטַח לְעֵת יְפַקְפְּקוּךָ
אֲבַל גַם לַפִּקְפּוּק אֶת לְבַבְךָ תִתֵן,
אִם לְחַכּוֹת תוּכַל וּבַחַכּוֹתְךָ לֹא תֶלֵא
או כִּי תִשְמע כָּזַב, לא בִּכְזָבִים תִשיב,
וְלא תִּיטוֹר שִׂנְאָה, וּלְאַחַר כָּל אֵלֵה
לֹא תִּתְאַמֵר בָּקִי, לֹא תִּתְיַימֵר חַרִיף,
אִם לַחֲלוֹם תֵּדַע, וְלֹא חֲלוֹם מוֹשְלְךָ
אִם מַחשָבוֹת תַּצִיב – אַך לא כּמָטַרָה,
אִם גַּם את אַסוֹנְךָ וְאת נִצְחוֹנוֹתֵיךָ
בּדוּמִיוֹת תִישָא, בֵּין אִם לְטוֹב אוֹ רַע,
אִם תִּתְאַפֵּק תוּכַל בְּבוֹא כָּל בְּלִיַעַל
לְסַלֵף דְּבַרְךָ וּלְסַנְוֵור בּוֹ כְּסִיל
אוֹ כִּי תִּראֶה בָאֵש אֵיך בֵּית חֲייךָ יָעַל,
וְלִבְנוֹתוֹ שֵנִית מֵחוֹרְבוֹתָיו תַּשְׂכִּיל,
אִם אֶל תוֹךְ צְרוֹר אֶחַד תִּיצְרוֹר זְכוּיוֹתֵיךָ,
וּלְסַכְּנוֹ תֵּדַע בִּמְחִי מִשְחַק בּוֹדֵד
וְתַפְסִידוֹ – וְשׁוּב תַּתְחִיל בְּרֵאשִיתֵךָ
וְלֹא תַּפְטִיר מִילָה לַעַד עַל הַהֵפְסֵד,
אִם עַל לִיבְּךָ תִּיגבַּר וְעַל רִיקְמַת גִידֵיךָ
וְתַּכְרִיחֵם לִפְעוֹל גַּם לְאַחַר הֵיוֹת
וְתַּחַזִיק בַּהֵם כִּכְלוֹת נִשְמַת אַפֵּיךָ
אִם רְצוֹנְךָ בִּלְבַד עוֹד יְצַוֵום לִחְיוֹת
אִם לְהמוֹן תֵּרֵד – וְלא יֵרֵד עֶרְכֵּךָ
אוֹ לִמְלָכִים תַּעְפִּיל אַך שָרְשֵךָ בָּעַם,
אִם לֹא יוּכְלוּ לְךָ אוֹיבֵיךָ וְרֵעֵיךָ
וְלא יָרוּם כּבוֹדְךָ לְמַעלָה מִכְּבוֹדָם
אִם לְמָלֵא תּוּכַל כָּל רֶגַע מִּתְגַלֵעַ
בִּצְלִיל שִׁישִׁים שְׁנִיוֹת שָׁלֵם וְקַפּדָנִי
לְךָ תִּהיֶה הָאַרֶץ וְכָל אֲשֶר עָלֶיהָ
ועל כּוּלָם עוֹד זֹאת
לְאִיש תִּהְיֶה בְּנִי
מ שתרגם - זאב ז'בוטינסקי : לחברי הפורום באהבה ...
אם תִיוָותֵר שָלֵו בּעת יְסוֹבֵבְךָ פָּחַז
וִּפי כָּל עָלֵיךָ יִתְלוֹנֵן,
אִם רוּחֲךָ תִבְטַח לְעֵת יְפַקְפְּקוּךָ
אֲבַל גַם לַפִּקְפּוּק אֶת לְבַבְךָ תִתֵן,
אִם לְחַכּוֹת תוּכַל וּבַחַכּוֹתְךָ לֹא תֶלֵא
או כִּי תִשְמע כָּזַב, לא בִּכְזָבִים תִשיב,
וְלא תִּיטוֹר שִׂנְאָה, וּלְאַחַר כָּל אֵלֵה
לֹא תִּתְאַמֵר בָּקִי, לֹא תִּתְיַימֵר חַרִיף,
אִם לַחֲלוֹם תֵּדַע, וְלֹא חֲלוֹם מוֹשְלְךָ
אִם מַחשָבוֹת תַּצִיב – אַך לא כּמָטַרָה,
אִם גַּם את אַסוֹנְךָ וְאת נִצְחוֹנוֹתֵיךָ
בּדוּמִיוֹת תִישָא, בֵּין אִם לְטוֹב אוֹ רַע,
אִם תִּתְאַפֵּק תוּכַל בְּבוֹא כָּל בְּלִיַעַל
לְסַלֵף דְּבַרְךָ וּלְסַנְוֵור בּוֹ כְּסִיל
אוֹ כִּי תִּראֶה בָאֵש אֵיך בֵּית חֲייךָ יָעַל,
וְלִבְנוֹתוֹ שֵנִית מֵחוֹרְבוֹתָיו תַּשְׂכִּיל,
אִם אֶל תוֹךְ צְרוֹר אֶחַד תִּיצְרוֹר זְכוּיוֹתֵיךָ,
וּלְסַכְּנוֹ תֵּדַע בִּמְחִי מִשְחַק בּוֹדֵד
וְתַפְסִידוֹ – וְשׁוּב תַּתְחִיל בְּרֵאשִיתֵךָ
וְלֹא תַּפְטִיר מִילָה לַעַד עַל הַהֵפְסֵד,
אִם עַל לִיבְּךָ תִּיגבַּר וְעַל רִיקְמַת גִידֵיךָ
וְתַּכְרִיחֵם לִפְעוֹל גַּם לְאַחַר הֵיוֹת
וְתַּחַזִיק בַּהֵם כִּכְלוֹת נִשְמַת אַפֵּיךָ
אִם רְצוֹנְךָ בִּלְבַד עוֹד יְצַוֵום לִחְיוֹת
אִם לְהמוֹן תֵּרֵד – וְלא יֵרֵד עֶרְכֵּךָ
אוֹ לִמְלָכִים תַּעְפִּיל אַך שָרְשֵךָ בָּעַם,
אִם לֹא יוּכְלוּ לְךָ אוֹיבֵיךָ וְרֵעֵיךָ
וְלא יָרוּם כּבוֹדְךָ לְמַעלָה מִכְּבוֹדָם
אִם לְמָלֵא תּוּכַל כָּל רֶגַע מִּתְגַלֵעַ
בִּצְלִיל שִׁישִׁים שְׁנִיוֹת שָׁלֵם וְקַפּדָנִי
לְךָ תִּהיֶה הָאַרֶץ וְכָל אֲשֶר עָלֶיהָ
ועל כּוּלָם עוֹד זֹאת
לְאִיש תִּהְיֶה בְּנִי