אין זה ואין זה
יש אנשים שרוצים לעשות מרד בחברה ומה שיוצא להם מזה - זה שהם עושים חברה חדשה, עם דרישות שונות (תהיה כמה שיותר חריג ומוזר). עדר מתוך עדר, לבוא ולומר "אני פריק" זה לבוא ולומר "אני לא מבין מהחיים שלי". הוגדרתי לא פעם כפריק ולמה? כי אני לא הולך כמו כולם, פירוש המילה "פריק" זה "מוזר", "חריג", "בלתי-מקובל" או "מעוות", אני לא רואה את עצמי בשום אופן כיצור מעוות ואני לא מתלבש כמו מעריץ מאוכזב של מרילין מנסון כדי למרוד בחברה. אבל אני לא כמו כולם - וזה כולל "פריקים". כל מה שאני עושה כדי לא להשתייך לעדר כלשהו זה פשוט להיות עצמי. לא משנה כמה שתגידו לי לגזור את השיער הארוך שלי או להתלבש כמו סטייליסט\פריק, אני עושה מה שאני רוצה - לא מה שאתם רוצים. פריקיזם זה כמו ערסיזם\פרחיזם וסטייליזם, אותו דבר בדיוק. פריקיזם מעודד סגנון דיבור מסויים (אני גותי ומדבר אני בשפה שייקספירית וגבוהה כי אין הדבר מקובל בפני החברה ואני סורר!), לבוש מסויים (הכל שחור ובגדי עור יפים לי), מוזיקה אחת לכולם (גותיקה ומטאל שחור להראות כמה שאנחנו שונאים את עצמנו ואת החיים שלנו! ואתכם! ואת הכל! בללללעעעע!) והתנהגות מסויימת (בואו נשתוק הרבה כדי להראות כמה שהחיים שלנו דפוקים! ניראה תמיד רציניים ואף פעם לא נהיה שמחים!). במה זה שונה מסטייליזם ומערסיזם\פרחיזם? עדרים, עדרים, עדרים. הכל עדרים. תקראו לי חנון מצידי אבל אני בוחר להישאר עם קבוצת הD&D שלי, ללבוש מה שאני רוצה, לדבר כמו בנאדם נורמלי כדי שיבינו אותי, להתנהג כמו שאני מכתיב לעצמי ולשמוע סתם שירים שאני אוהב, בלי שום קשר לכמה שהסגנון מקובל\חריג. אינדבדואליות. Hail Satan!
