I Will Remember You

I Will Remember You

פרק מצויין, מהטובים בסדרה. אנג'ל חזר, ומתחיל לסדר את השעון (מוטיב מאוד יפה בפרק הזה), בודק את יציבות השולחן. קורדי כרגיל משעשעת, נקרעתי שקרודי ודויל ניסו לשכנע את אנג'ל לא להתאבד, היה נחמד לראות את אנג'ל מגיב בחיוך. קורדי מתחילה לדבר על זה שהאקס עוקב אחרייך בחושך ובצל זה.. ובדיוק באפי נכנסת. היה משעשע איך שקרודיליה אמרה שלום, הציגה את דויל והבריחה את עצמם משם. באפי כועסת, מרגישה שאנג'ל לא חושב שהיא מספיק חשובה, כמובן שאנג'ל מסביר שזה בדיוק להיפך ושהוא ניסה לעשות את הדבר הנכון. שוב כל העניין הזה שהם לא יכולים להיות ביחד וכו'. השיחה עומדת להסתיים ובדיוק נכנס השד. אנג'ל מצליח לדקור את השד, ובאפי ואנג'ל מוצאים את עצמם בתנוחה די מביכה. באפי ואנג'ל בחיפושים בביוב, בהתחלה די עצוב לראות את הקרירות הזו שהם מנסים לשמור ביניהם. אבל אז כמובן אנחנו רואים שוב את באפי שאנו אוהבים, שפתאום נפלט לה כל מה שרצתה לומר, ואנג'ל בעצם מסביר שהוא פשוט רק מרגיש מוזר בגלל הדם של השד. באפי הולכת לבחוץ, אנג'ל נשאר למטה. השד חוזר, אנגל נלחם בו. אנג'ל שוב דוקר אותו וחושב שהוא הרג אותו, הדם מגיע לפצע של אנג'ל, אנג'ל מרגיש את השינוי (אני חייב לציין, שמאוד אהבתי את הסאונד של הפעימות לב, שהתחילו עוד לפני שאנג'ל אמר איי אם אלייב), ואז כמובן אנג'ל אומר שהוא חי. היה מצחיק שקורדיליה חשבה שבאפי הרגה את אנג'ל, כל השיחה הזו שכך הם רבים וכו' הייתה משעשעת, אז אנג'ל מגיח מבחוץ ומבינים שהוא נהפך לאדם. היה מצחיק ביותר ההתנפלות שלו על האוכל, אני אוהב את הקטעים האלו שאנג'ל ממש קורע. היה מאוד יפה הקטע שבו אנג'ל רואה את ההשתקפות שלו בחלון. כמובן אנג'ל פוגש את הPTB והם מסבירים לו, לבסוף אומרים שהוא מעכשיו פשוט חופשי. חח אהבתי שלמרות כל המודעות העצמית והציניות של הסדרה (בעצם ג'וס), נתנו לנו מעין רגע קטשי כזה בנשיקה של באפי ואנג'ל. היה מצחיק שקורדיליה חושבת על איך היא איבדה את מקום עבודתה. אהבתי את הקטע שאנג'ל ובאפי לא ישר ניגשים לעניין, אלא יותר מנסים לעכל את כל העניין, לאחר ניסיון לשמור על פאסון הם לא מצליחים וכמובן.. היה ממש חמוד כל הקטע עם האוכל וכו' על המיטה. דויל כמובן מקבל את החיזיון. ואז עוד סצנה חמודה, באפי אומרת שזו הפעם הראשונה שהיא מרגישה כמו ילדה נורמלית וכו'. אהבתי שאנג'ל פשוט רוצה לתת לבאפי לישון, להרגיש כמו שהיא תמיד רצתה להרגיש.דויל כמובן מנסה להסביר לאנג'ל שהוא אדם עכשיו, שצריך את באפי וכו', אבל אנג'ל לא מסכים מהסיבה הנ"ל. היה מצחיק שבאפי שאלה את קורדי איפה אנג'ל, וקורדי בפאניקה, אומרת שכל עניין האנושי של אנג'ל פוגע בה, ומאשימה את באפי. למרות כל הקטע הקומי הזה, יש משהו מאוד חשוב שקורדיליה אומרת לבאפי, שבאפי פשוט לא יכולה לקבל כל מה שהיא רוצה. באפי כמובן באה לעזור לאנג'ל. עכשיו, יש משהו שהשד אמר שגרם לי לחשוב על הסדרה, הוא אמר שאפלה גדולה עומדת להגיע, לדעתי זה מראה שהסדרה בנויה ממש מההתחלה טווח ארוך (זאת אומרת שלדעתי כבר מההתחלה חשבו עד לעונה ה4-5). הקונספ המוצק של משהו נבואי, שקשור ומתמשך לכל אורך הסדרה. בכל מקרה, באפי ואנג'ל הורגים את השד. אנג'ל חושב על מה שהשד אמר (שהם בנפרד אז הם כלום), הוא חוזר לPTB מבקש לסדר את הכל וכו', הם מסבירים שרק בדרך שהוא יזכור הכל ובאפי תשכח, זה יוכל לחזור למקומו. אנג'ל באקט שמייצג את כל הדמות שלו, כמובן מקבל את זה. ואז אחד הקטעים העצובים בסדרה ובכלל ב2 הסדרות. אנג'ל מסביר לבאפי, באפי לא מוכנה לקבל את זה, ועד לבסוף שהיא איכשהו מבינה, אנג'ל מסביר לה שיש להם רק עוד דקה (שוב מוטיב השעון). שניהם בוכים (אנג'ל בסוף), מתנשקים ומסיימים בחיבוק חזק. אני חייב לציין את המשחק של שרה בסצנה הזו, היא שיחקה מצויין את הכאב והעצב, וגם את הפאניקה מהזמן המעט שכל כך שנשאר להם.
 
אני חושב שאני היחיד שלא אהב את הפרק

+
. אבל לפני שאתם סוקלים אותי..
כאילו, שלא תבינו אותי לא נכון.. הפרק בהחלט מרגש. ושרה מאוד ריגשה כשהיא בכתה. אבל עדיין, כל הפרק הזה הוא לקרוסים קיצוניים, וזה יותר נראה כמו פאנפיק שאיזה מעריץ פנאטי של הסדרה כתב. עכשיו, אפשר לסקול.
 

buffySpirit

New member
אאל"ט

זה הפרק שהציל הסדרה מירידה מהמסכים. אני לא בדיוק זוכר, אבל אני חושב שרצו להוריד אותה, ג'וס כמעט התייאש, ואז, דיויד גרינוולט בא עם הפרק המדהים הזה, הרייטינג עלה, וההמשך היסטוריה.
 
../images/Emo14.gifI Will Remember You../images/Emo7.gif

פרק מדהים קודם כל, ראיתי אותו כ"כ הרבה פעמים אבל זה אף פעם לא נמאס. הפרק נפתח בצילום יפה מאוד של שעון, שמציין "זמן. שזהו עיקרו של הפרק הזה, אבל עוד לא הגענו לזה. אני אוהבת את זה שלא חייבים לראות את שני חלקי הסיפור. ראיתי את "ייסורים" הרבה אחרי שראיתי את זה פעם ראשונה. וזה פשוט הוסיף לי לכיף, אבל זה נפלא שלא חייבים לראות את שניהם כדי להבין. קורדיליה לא מבינה מה קורה לאנג'ל ואיפה ה-crabby scowl, the morbid gloom? היא מודיעה לדויל ש"הנה בא הוריקן באפי". דויל, שעוד לא בקיא בעולם באפי ואנג'ל, חושב שאולי הוא התגבר עליה. You have so much to learn little Irish man. הם ממהרים אל המשרד כשקורדי חושבת שאנג'ל הולך להתאבד, וכמובן מטילה את האשמה על מישהו אחר.Doyle did. You know how he jumps to conclusions. אנג'ל אומר שהוא היה בסאנידייל כדי להגן על באפי, שהיא חלק ממנו וזה לא ישתנה, But she's human and I'm- not .And that's also never going to change. והנה באה באפי. קורדי ממהרת לצאת מהמשרד, ואנג'ל ובאפי נשארים לבד. הם שוב מזכירים שאל.איי שייכת לאנג'ל וסאנידייל לבאפי.- Who do you think you are coming to my town.. באפי מטיחה באנג'ל האשמות ומוכיחה אותו על טעותו. הוא מנסה להתחמק ואפשר לשמוע שזה לא באמת מה שהוא חושב אלא רק העמדת פנים. הוא אומר לה שזה סיפור דיי ארוך."You're new sidekick had a vision, I was in it, you came to Sunnydale?" "אוקיי, אולי לא כזה ארוך". אבל היא מודה שהיא באמת הצטרכה אותו שם אתמול בלילה. קורדי ממהרת לצאת עם דויל לקפוצ'ינו וגרסה ארוכה של טיטאניק. הם עורכים את השיחה המפורסמת בפעם הראשונה. בפעם הזו אנג'ל אומר Forget כאילו הוא שואל את זה, ושד מתפרץ פנימה. אנג'ל בעזרת באפי נלחמים בשד, וקורדיליה ממלאת מידע לדויל. זה רק "המופע של באפי ואנג'ל". ואז הם על הרצפה, On top of each other, ויוצאים להרוג את השד. Buffy: Friend of yours? Angel: Never saw it before. Buffy: It was rude. We should go kill it. Angel: I'm free. מגיעים לביוב לעוד שיחה שוברת לב. הם מודים שכשהם רחוקים, זה קל יותר.But we have to bear, right? I mean, what else can we do? It doesn't work with us. הם מתקרבים יותר ויותר עם כל משפט.. עד המשפט הכואב. האמת הכואבת. If we let something happen here - we'd want more.- And nothing's changed. הם רק יעזבו זה את זה שוב. And that's the best case scenario. ובאפי מתחילה גל תקיפה שני של האשמות. היא אומרת שהיא מתחילה משהו טוב, חיים טובים עכשיו שהוא לא בתמונה. היא פשוט רוצה לגמור עם העניין הזה וזהו. והם נפרדים בגלל אורו האכזרי של היום. אבל השד אורב לו בחושך, ומתנפל על אנג'ל. אנג'ל הורג אותו, ומשהו לא ברור קורה. אנג'ל נושם, מתנשף, ושמעים דפיקות לב. I'm alive. דויל וקורדי חוזרים למשרד וקורדי בטוחה שבאפי הרגה את אנג'ל. It's just dust I forgot to sweep under the rug. דויל נבהל.. אנג'ל נכנס עם הבעה מוזרה, היי, הוא נכנס מהרחוב, מהשמש, הוא- Got an umbrella! אנג'ל נעמד מול החלון, השמש על פניו, הוא חי. הכל כואב לו, והוא כ"כ.. רעב. Look out, he's gonna eat..everything in sight! ובקטע משעשע ביותר אנחנו מגלים שהוא אוהב שוקולד אבל מסתבר שהוא לא מת על יוגורט. Yeah, and they didn't even have Cookie-dough-fudge-mint-chip when you were alive. אנג'ל שולח את קורדי אל באפי, בזמן שהוא ודויל מבררים על השד. דויל אומר במבטא החמוד שלו "באפי", ואנג'ל בוחן את השתקפותו בחלון. דויל מגלה לו על דרך לקבל מידע, והם הולכים אל האורקאלים. אנג'ל מביא להם את השעון שלו, שוב- הרעין של זמן. וכאן זה גם כאילו שהוא נותן להם את הזמן שלו עם באפי, הוא עוד לא יודע את זה, אבל הם ייקחו אותו בחזרה. וזה אמיתי, אנג'ל חופשי.The question is, what do you want? ועכשיו ישנה אחת מהסצנות הכי רומנטיות שראיתי. אנג'ל יוצא מהחושך אל האור(שעכשיו כבר לא אכזרי), ניגש ישירות אל באפי ומנשק אותה. אחרי הסצנה המאושרת והאופטימית הזו, קורדי שם כדי להזכיר שלא הכל טוב. I'm telling you where she leads, dark forces follow. וקורדי מסבירה לדויל את התורה של באפי ואנג'ל. They suffer, they fight. That's business as usual. They get groiny with each other, the world as we know it falls apart." המשך בהודעה הבאה..
 
המשך..

היא בטוחה שהם יושבים שם just having tea and crackers. והפלא ופלא- זה בדיוק מה שהם עושים. באפי ואנג'ל פשוט מונים את כל הדברים שיכולים להשתבש, ובאפי מתאכזבת. אחרי שיחה קצרה, הם אומרים שהם יישארו בקשר, רק לא..Literally.- Funny. באפי מתרחקת מטווח ראייתו של אנג'ל.Right. Remove the temptation. היא מניחה את ידה על ידו, והתשוקה משתלטת. וכאן הם באפי ואנג'ל כמו שאנחנו הכי אוהבים ויוצא לנו לעיתים כה נדירות- לראות. וצנזרו את הקטע על השולחן. אני דווקא נורא אוהבת איך שאנג'ל מעיף את כל הדברים אל הרצפה. מאוד סקסי. אנחנו תופסים את אנג'ל בדרכו מהמקרר למיטה, והוא ערום! הוא ערום! שקסי. הם כ"כ מאושרים וזה כזה נפלא. קיטצ'ים כאלה כמו שהם לא היו כ"כ הרבה זמן.You're human for like a minute and already there is Cookie-dough-fudge-mint-chip in the fridge. הם מתנשקים בין אכילת הגלידה, חמאת הבוטנים, והשוקולד. האקורדינציה האנושית טעונת שיפור. "Wrong. It's just right." קטע שאני כ"כ אוהבת.. אנג'ל צוחק. היש משהו יותר יפה ויותר נדיר מזה? קורדי ודויל יושבים בבאר. היא לא יודעת מה היא תעשה עכשיו. I'm good for exactly two things: International Superstardom, or helping a vampire with a soul to rid the world of evil. That makes for a short but- colorful resume. ודויל מקבל עוד חזיון."יש לנו צרות". אנג'ל ובאפי שוכבים במיטה, עייפים, חסרי תחושה וכה מאושרים. באפי מקשיבה לדפיקות הלב של אנג'ל, הם קרובים מתמיד. Just like I've always wanted to Like a normal girl, falling asleep in the arms of her normal boyfriend. הוא מנשק אותה והם נרדמים. דויל מגיע למקום עם החדשות הרעות. אבל למי אכפת כשאנג'ל בלי חולצה? אבל הוא מתלבש, והוא לא מוכן להעיר את באפי. Not for the world. שהאמת, והרגע חשבתי על זה, זה בדיוק מה שקורה. הוא לא מעיר אותה, והעולם היה משלם על זה אם היום לא היה חוזר... לא? הוא יוצא לבד להילחם, וזו תכונה לא יעילה שיש לו ולפעמים גם לבאפי. הם מתמודדים עם הצרות לבד ולא מערבים אחרים. השד מגיע, הם נלחמים... ובאפי מתעוררת, פוגשת את קורדי. לא אכפת לה מקורדי, וקורדי אומרת לה שהיא לא יכולה לקבל את אנג'ל ולהציל את העולם. וזה כ"כ נכון. זה או זה או זה. ובאפי מגיעה לאנג'ל."You hurt my boyfriend." היא הורגת את השד. ואנג'ל בסדר, והם ביחד. זה נגמר והם ביחד. ואנג'ל לא מוכן לסכן את באפי וחוזר את האוראקלים. הוא מתחנן על חייה, ומבקש שיקחו את שלו. אני חייבת לחזור על המשפט של האורקלית- This one is willing to sacrifice every drop of human happiness and love he has ever known for another. זה כזה יפה. הפתרון היחיד הוא גם הקשה ביותר, והוא נשאר בסימן שאלה עד שאנג'ל מספר לבאפי. Can you carry that burden? שוב השעון, כמעט בפעם האחרונה. באפי לא מבינה מה קרה, ובהתחלה אנג'ל מנסה להתחמק אבל הוא מבין שאין מנוס. הוא מספר לה ישירות את האמת. והיא מסרבת להאמין. היא חושבת תמיד על ההוווה והוא על העתיד. ככה זה כשחיים 200+ שנים.. ציטוט שנזכרתי בו מ-Bad Eggs. Angel: So you don't think about the future? Buffy: No. Angel: Never? Buffy: No. והמשפט שאני הכי אוהבת בשיחה של באפי ואנג'ל- So what? You just took a whole 24 hours to weigh the ups and downs of being a regular Joe and decided it was more fun being a superhero? אנג'ל אומר לה שהם לא יוכלו להיות ביחד אם זה יעלה בחייה או בחיי אחרים. והם נשברים. היא נופלת לזרועותיו. שירם מתנגן ברקע, וזה רק מעציב יותר. אנג'ל מסתכל בשעון, שכעת הוא גדול, משום שזה שיא הפרק, ואומר שיש רק עוד דקה. באפי מייבבת וזה קורע את הלב.How am I supposed to go on with my life knowing what we had? What we could have had? אנג'ל אומר לה שרק הוא יזכור ושכל מה שהם עו לא קרה מעולם. באפי מוחה ובוכה עוד ועוד. I felt your heart beat. והם מתנשקים. פעם אחרונה. נשיקה של הסכמה וקבלה, וזה כ"כ יפה. הם נפרדים רק בקושי, ומסתכלים בשעון מייד. אנג'ל גם הוא מזיל דמעה..I'll never forget. I'll never forget. I'll never forget. I'll never forget. וחותכים. חיתוך אכזרי, כואב ופשוט יפהפה, לתחילת הפרק. הפעם אנג'ל אומר Forget בהסכמה. זה הדבר היחיד שצריך לעשות, הוא שלם עם זה עכשיו. הוא הורג את השד שהתפרץ פעם שנייה לפני שבאפי מספיקה לזוז. So I guess we've covered it, right? "וזה כל מה שיש לומר". אנג'ל מסתכל על השעון פעם אחרונה הפרק, והעפם הוא קטן יותר מהפעם האחרונה, אבל הוא עדיים שם, ממוזג ומוסווה בסביבתו. כמו שבאפי לנצח תהיה באנג'ל. Yeah.- That's it. הסוף.
 

aderettz

New member
שמתם לב שהפרק הזה מזמין מגילות?

הנה לפחות יש שתיים מעליי :) גם אני כתבתי משהו, שהוא לא ממש גמור באתר שלי. אני חושבת שזה רק מראה על העוצמה של הפרק, הוא מרגש כ"כ ומצליח לגעת אפילו בספאפים. היה לי ידיד ספאפי שהיינו מתכתבים הרבה זמן, שהתחיל לראות את העונה הראשונה של אנג'ל, למרות שהוא לא אוהב את הדמות. הוא הזכיר לי את איך שהרגשתי בפעם הראשונה שראיתי את הפרק. הייתה לי מעין מעוקה בחזה, כי חיכיתי לפרק הזה כ"כ הרבה זמן, והרגעים שבאפי ואנג'ל היו ביחד, יחסית למה שדמיינתי היו מועטים. ממש כאב לי הלב בסוף הפרק, הייתי המומה. לא בכיתי, כמו שחברה טובה שלי שהיא גם סטאר קרוסית בכתה כשצפינו ביחד. הייתי יותר מידי בהלם. וזו הפעם היחידה שאי פעם הרגשתי ככה כשצפיתי בטלוויזיה. ידיד שלי הזכיר לי את האכזבה, אפילו לו כאב הסוף של הפרק, למרות שהוא היה ברור, כי הסדרות אמורות להתקיים בנפרד, אנג'ל היא סדרה נפרדת מבאפי, במיקום אחר והכל. זה פרק חזק, והעדות לכך היא התגובות הקיצוניות אליו. מספיק שתסתכלו באשכול הזה של התגובות. אנשים או *ממש* אוהבים אותו או *ממש* לא.
 

barhenhalliwell

New member
ואווו

לגמרי הפרק הקרוסי ביותר שאי פעם ראיתי .. זה היה כ"כ .. כ"כ יפה... וזה.. וזה.. נגמר :( >< ובאפי והמונולוג של הדקה.. כל הפרק היה ממש.. פשוט ספיצ'לס. רציתי להגיד גם עוד משהו ששמתי לב אליו במהלך הפרק.. שאני אשמע יותר חכם אבל שכחתי ...
 
זה אחד הפרקים ...

המדהימים ביותר!!! החלק בסוף שהיא אומרת שהיא לעולם לא תשכח..זה היה ממש עצוב ושם כבר נשברתי. משחק מצוין של דיויד ושרה . הפרק הזה בהחלט לא ישכח!
 
אחד הפרקים האהובים עלי...

קודם כל אני רק רוצה להגיד שהרבה יותר כיף והרבה הרבה יותר עצוב לראות את הפרק כקרוסית... פרק מדהים... מוכיח שוב כמה שני השחקנים האלה מדהימים... מוכיח כמה המערכת יחסים הזאת יפה... מוכיח כל כך הרבה דברים שאם אני אתחיל לכתוב אותם פה זה לא יגמר
אני חושבת שבפרק הזה התחלתי לראשונה להרגיש משהו טוב (ולא שנאה...) כלפי אנג'ל... בהחלט פרק יפה ועצוב...:-\
 

c o n n o r

New member
הפסדתי../images/Emo10.gif

למה הייתי חייב לעבוד היום? אני צריך ללמוד להפסיק לעבוד בבוקר.
 

City Of Angel

New member
צודק לגמרי ../images/Emo133.gif

פרק מצויין, שמוכיח סופית שלא משנה איזה נס יקרה העולם הוא פשוט מקום לא בטוח בכל רגע שבאפי ואנג'ל ביחד. צודק לגמרי - "אנג'ל" בנויה מהתתחלה בציפייה ו"הכנות" לאפוקליסה אחת גדולה (בניגוד ל"באפי" שכל פעם באה אפוקליפסה אחרת): שדי המוריה, נבואת השאנשו, נבואת הטרק-קולון, הנבואה על קונור וכו' מוטיב השעון, דול והאורקאלים, קורדיליה המקנאה, באפי ואנג'ל... I never forget
 

קידבו

New member
אוף אוף אוף!

כל מי שמתלונן על כך שהוא מפסיד פרק של אנג'ל. עצרו שניה וחשבו עליי, סטודנט שעקב העובדה שאין לי טלוויזיה במעונות נגזר עליי לפספס את כל הפרקים של ימי שני עד רביעי! יום חמישי אני מצליח לראות בערך. וביום שישי הפרק מתחיל ב4, השבת נכנסת ב4 ורבע,עשרים, ככה שגם את זה אני מפספס. בקיצור, מתוך 5 פרקים בשבוע, אני בקושי רואה אחד. למזלי ראיתי את כל העונות פעמיים כך שאני יודע טוב מאוד על איזה פרק אתם מדברים כאן, אכן פרק מעולה. אחד הפרקים הבודדים שבאפי באה וללא ספק הפרק הטוב ביותר מבין הפרקים הללו.פרק מופתי שאם באמת רק בזכותו הסדרה המשיכה זה רק מעצים עד כמה הוא טוב, כי האמת העונה הראשונה והשניה קצת דשדשו, אבל העונה השלישית וההמשך (אני אהבתי את החמישית, בגלל שעת השידור האיומה בסטארוורלד בשבת נאלצתי להוריד את העונה החמישית ולראות אותה ביומיים ברצף. לעזאזל הפרק של happy time קורע מצחוק, אנג'ל בתור בובה! bloody hell!!!! או איך שספייק אמר (אם זכרוני אינו מטעה אותי): you are a bloody puppet!!! מלווה בצחוק מטורף ואנג'ל קופץ עליו בנשיכות) פשוט השתפרו בצורה ניכרת. אומנם ללא דויל וחבל שכך אבל גם המוות שלו לא היה מיותר לגמרי, הוא הציל אותם אחרי הכול לא?, הפעם שלו להיות גיבור. הודעה ראשונה שלי בפורום הזה. למרות העובדה שאני חולה באפי ואנג'ל בדם. (אני אוהב ציטוטים מבאפי, יש המון טובים, הכי אהוב עליי זה: Xander: am i right Giles? Giles: im pretty sure you are not, but to be honest i wasn't listening.
 

City Of Angel

New member
ברוך הבא ../images/Emo70.gif

חחח כן סטאר וורלד באמת לא מתחשבים בשומרי מצוות.. לא מסכים שעונות 1-2 "דישדשו", הן היו קצת שונות אבל בסה"כ מצויינות. וזהירות עם הספויילרים! חובה להזהיר לפני שמדברים על עונה 5 או על סוף עונה 4! ושוב ברוך הבא...
 
למעלה