I love the smell of napalm in the morning

מיצו

New member
I love the smell of napalm in the morning

כותרת קצת בומבסטית, אבל בעצם התכוונתי למשהו אחר.

אחחח, תחושת העיקצוץ* הזו שמדגדגת אצלנו כשאנחנו יודעים שהנה, אוטוטו אנחנו מקבלים את האופנוע החדש שלנו (וזה לא משנה אם הוא באמת חדש בניילונים או שהוא "רק" יד שלישית במצב נפלא, העיקר הכוונה). הציפייה, הדריכות, הידיעה שזה מגיע, התשוקה הזו שקשה להסביר אותה למי שלא בקטע.

אני לא יכול להשתחרר מזה. זה קורה בכל פעם, ולמעשה רק בשבילה אני מחליף אופנועים בתדירות קצת יותר נמוכה מהתדירות שבה אני מחליף תחתונים (תשאלו את אבי אלבז, הוא יודע). אצלי זו מחלה, אובחנה ע"י מומחה (מנהל הבנק שלי). ככה זה נראה אצלי ביום הלידה של אבו-מוסא השלישי.

איך זה אצלכם? מהן ההכנות המיוחדות שאתם עושים לקראת הבייבי החדש שלכם? איך אתם מקבלים אותו?

ספרו קצת מהחוויה שלכם.





* אם יש לכם תחושת עיקצוץ במקומות הפרטיים שלכם ואין לכם אופנוע חדש אני ממליץ בחום לגשת לד"ר רונן באשקלון, מומחה למחלות עור ומין, הוא מוכר מאוד.
 
כל פעם שאני כבר קרוב לנסיעה הראשונה

או הרכבה שקרובה לעלות על הכביש אני מראש כבר יודע איך הוא יראה, מזמין מדבקות שיהיו מוכנות מראש ויהיה הכיף של לסיים עיצוב מסויים בחצי שעה (תכנון מראש), מתכנן תיק לטיול ראשון (אפוקסי כלים ואזיקונים) פלייליסט באייפון ומחפש את האוזניות הטובות, מוריד את האבק מהשואי (הרבה יותר נוח לי עם הLS2 ביום יום) והציוד הכבד יותר (אפילו בשיא הקיץ).... ואז מתחיל לתת בראש לאט לאט רק מחכה למחלף הראשון שבו אני ארגיש את הרגליות באספלט באופנוע שטרם התנסתי איתו..
 
למעלה