I just feel like telling someone…

kit k@t

New member
I just feel like telling someone…

I’m 17.5 years old, and my name is Kat. I’m sorry for the English, but I don’t have Hebrew fonts on this computer, I can read Hebrew, so feel free to write me back in Hebrew. I have lived in the US, in CA, for a little over 4 months now. Before I moved here I had a boyfriend for a year and a few months, we were planing for him to move here with me. About two and a half weeks before I left Israel we broke-up, it was more like he broke-up with me. He stopped loving me. I got to CA, and I was all alone here, all I had was my mom. About a week after I got here I found a site for Israelis that live abroad, and wrote some stuff there, and a few days later I got a msg there from a 20 year old Israeli guy, that lives in Arizona and is all alone here himself. We started talking a lot via emails, and then ICQ. We became really good friends and finally he came here to meet me… We met, and that same night we kissed and basically decided to be together, but I made it clear to him that I don’t want a long distance relationship. He knew it, and since he was about to finish what he was doing in Arizona in about a month I thought I could handle it. During that month we met a couple of more times, and had a great time. I really loved him and he really loved me. Last week he flew to Israel for about a week to visit his family, I missed him so much, and was really looking forward for him to come back and move here to be with me… On his last night in Israel he disappeared on me, and I was worried sick, when he finally came back home he couldn’t really talk since he needed to catch his fight. He got back to AZ and we talked. He told me that on his last night he kissed another girl, and not only that, that now he isn’t sure where he wants to be, in Israel or here with me. I told him I still wanna see him, that I think I have the right to at least say goodbye in a normal way, so he drove over here. I tried not talking about it and just making our time the best ever, but at some point I just couldn’t any more. We talked and he finally told me that he wants to move back to Israel, that he just hates the US too much.. I really thought that he might decide to stay here with me, but all he does is just say that he is sorry and that he has to think with himself. I love him so much. I know we belong together but I simply don’t know what to do… I know I should give him some time to think, but in the meanwhile I am going crazy here. I gave him a T-shirt of mine to wear a while ago and he gave it back to me today before he left, it even smells like him…. I’m sitting at home crying my eyes out and don’t know what to do… The thing is about him, is that I met him after my last boyfriend broke up with me, and e promised me our relationship will not blow up in my face. I feel like every person I have ever had has left me (not just the two boyfriends, my father and a few other people), and I just feel really sad. kat
 

Outlast

New member
היי קט,

נדמה לי שכמה דברים לא הבנתי- הוא רוצה לחזור לישראל בגלל שנמאס לט מארה"ב, או בגלל שיש בישראל בחורה אחרת שהוא רוצה, או גם וגם? אם היית חוזרת איתו לישראל (זו אופציה, אגב?), הייתם נשארים ביחד? בקיצור- הבעיה ביניכם היא שהוא רוצה לחזור לישראל, או שהוא פשוט לא רוצה להישאר בקשר הזה? ובלי קשר- בלי להכיר אותך אי אפשר לנתח למה עוזבים אותך (מה גם שזה קורה להרבה אנשים, למרות שקשה להרגיש את זה), ולא בטוח שאם היינו מכירות זה היה אפשרי. אני לא חושבת שהפרידות קשורות אחת לשנייה- יחסים נגמרים לפעמים, אין מה לעשות. בקשר לזה שהוא הבטיח שיחסים לא ייגרמו ככה- זה לא דבר שאפשר להבטיח, זה דבר שאפשר לנסות ולעבוד בשבילו, אבל אין פה ביטוח או אחריות. לכן אף פעם לא מבטיחים דברים כאלה. בגלל שלא כ"כ הבנתי מה בדיוק הבעיה של הבחור, אני לא יודעת מה לייעץ לך, רק שלא תשבי בבית עצובה ותחשבי שכל העולם עוזב אותך, תשתדלי לראות את הדברים הטובים ואת האנשים שכן נמצאים בחיים שלך (אמא, חברים).
 

kit k@t

New member
.......

he doesnt know what he wants from life. He just spent a lot of money and about a year on studying to be a flight instructor, now he doesnt know if he even wants to do that anymore. he doesnt know how he feels about that girl in israel, and all he knows is that he doesnt like the US. he has a very perfect picture of israel in his mind... his dream for all his life was to become a pilot, and now he is a pilot, and a very good one and he doesnt want to be one anymore, or at least he isnt sure about it... his planes when he got here a year ago were to stay here and work on the flying thing. he just doent know what he wants and all i can do is to sit here and hope that he might choose to come back. im a 17 year old girl, and still in ischool. i left israel just 4 months ago, and as much as i would like to there is just no way i can leave the US now. i would leave for him.... i dont really have friends here, i have only been to school for 3 months and from the start i had him to talk to. that is why its so hard on me, i have no one here, and i now i dont have him... he says that he loves me very very much, but that he needs to check some stuff with himself, but i talk to him and i hear him talk about moving and thinking about iff he will do it this week or the next, and i just know that he will not be back, life in israel is just very very simple for him, he has everything there and nothing here, but me and flying.... kat
 

יסמין43

New member
או-קי, אז הבחור מבולבל, ובצדק.

הוא מבולבל כמו הרבה צעירים אחרים. ואת פשוט צריכה לדאוג לעצמך. אם תרשי לי להדביק דימוי למצב בו את נמצאת כרגע: זה כאילו אני צפה על הים, וחושבת אם הגל הבא ידחוף אותי לעבר החוף או ימשוך אותי דווקא פנימה, אל לב הים. ולכי תדעי! ים זה דבר הפכפך (במיוחד כשהוא נער מתבגר), ואי אפשר לצפות את הצעד הבא שלו. ולכן, כל מה שנותר לך זה לקחת משוט, או לחבר לסירה שלך מנוע, או מפרש, ולהחליט לאן את עצמך רוצה לשוט עכשיו. אין מה לעשות, את צריכה לצאת מנקודת המוצא שאת on your own עכשיו. ולהמשיך לחתור בנתיב חייך האישי.
 

יסמין43

New member
אני מבינה, אבל...

צר לי להגיד - אין מה לעשות. אתם אנשים צעירים ממקומות שונים, וכל אחד הולך לדרכים שונות. אני מבינה שאת אוהבת אותו ואני מבינה שאת מרגישה ש"נועדתם זה לזה". אבל כנראה שהחיים סוחפים אתכם למקומות שונים. ואני לא חושבת שצריך לעשות הכללה ולהגיד - כולם עוזבים אותי. אני לא יודעת מה היה הסיפור עם אבא שלך, אבל בקשרי זוגיות - ככה זה, נפגשים ונפרדים, באים והולכים, אין מה לעשות. זה לא משהו אישי נגדך, זה לא משהו שקורה רק לך, זה קורה על כל צעד ושעל. במיוחד כשמדובר בשאלה כה מהותית כמו באיזו ארץ לגור. אז דווקא, לפי מה שאת מספרת, הבחור מתנהג ביושר ובכנות, אומר לך את הדברים כהווייתם. זה גם יפה. את יודעת כמה בחורים היו בשלב הזה מעדיפים לשחק איתך משחקים? להגיד - לא, היום אני לא יכול, אולי מחר, אולי מחרתיים. ואילו הוא פורס לפנייך את כל הקלפים. באמת יפה. אין לי אלא לאחל לך שתתגברי על זה במהירות, ואני בטוחה שבשנים הבאות יהיו לך עוד הרבה קשרים. כלומר, במקרה הטוב יהיה לך קשר אחד מרכזי וארוך, אבל סביר הרבה יותר שיהיו לך כמה קשרים. מקווה שבסוף תמצאי את האחד והיחיד, אבל קחי בחשבון שהעולם משתנה והיום זה לא בדיוק ככה. גם אנשים שמתחתנים, הרבה פעמים נפרדים. מוסד הזוגיות הולך ומתפורר. ובמקום "אחד ויחיד" נוצר מבנה של כמה וכמה פרטנרים לתקופות שונות בחיים. אולי עצוב ואולי לא, אבל זה המצב. אז פשוט לדעת שיש לך את עצמך ויש לך את אמא שלך, ולהמשיך הלאה.
 
קודם כל תרגעי...

אין דבר יותר מתסכל, עצוב וכואב מהפרידה, ובמקרה שלך, כמו שאת מתארת אותו, הפגיעה כאן היא קשה, צורבת ולא נעימה. אבל פרידות הן חלק מהחיים שלנו ועד כמה שזה ישמע לך עכשיו פלצני ולא לעניין, אנחנו מוכרחים ללמוד איך להתמודד איתן. דרך ההתמודדות שלך פוגעת בעיקר בעצמך, זה, אגב, מה שכולנו עושים בזמן פרידה. עבר זמן מועט מדי מכדי לאסוף לגמרי את השברים, אבל אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל. הרבה דברים שכתבת מאוד קוממו אותי. מעבר לעניין האהבה (אני לא בטוח שהייתם מספיק זמן יחד ושמספיק התראתם בשביל שתדעי אם את באמת אוהבת אותו ובדרך שבה תארת), ומעבר לאמירה המעט-ילדותית I know we belong together (נשמע כמו משפט מפתח באופרת סבון). למה את נותנת לאנשים כזו חשיבות ומשמעות בחיים שלך? איפה ה"אני" שלך? הכרת מישהו נחמד, העברתם זמן יחד וגם סייעתם אחד לשני להתמודד עם הבדידות בארץ זרה וחדשה. עד כאן הכל טוב ויפה. נוצרה ביניכם מערכת יחסים כלשהי, שכללה, מן הסתם, גם רומנטיקה. מעולה. אבל אז דברים התחילו להשתנות וכאן התחלת לקחת את העניין בצורה לא נכונה. מרגע ששמעת שהיה לו קטע כזה או אחר עם מישהי אחרת - העניין נגמר. זה כואב, זה בטח לא נעים, אבל זה מת. העיסוק הזה בקשר, למרות הידיעה הברורה שמבחינתו אין לך חשיבות, סתם פוגע בך יותר. על אחת כמה וכמה כשמדובר במישהו שכלל לא רוצה להשאר בארה"ב, ושוקל לחזור לארץ. הרבה בחורים מבטיחים להרבה בחורות שהם לא יאכזבו ויפגעו ושהקשר יהיה רציני ולא יתנפץ להן בפנים. אז מה? אז הם מבטיחים. אף אחד לא יכול לצפות מראש מה יקרה הלאה ואיך התחושות ישתנו עם הזמן. ההבטחה הזו ריקה מתוכן וחסרת כל אחיזה במציאות. על זה אסור לבנות. את לא צריכה להרגיש נטושה. אני לא מכיר את סיפור חייך, אבל דווקא בגלל שאת למודת נסיון, תתגברי. תמשיכי להכיר אנשים, את נמצאת במקום חדש וכל ההזדמנויות פתוחות בפנייך. תכירי את הסביבה, את האנשים. תבני את עצמך חברתית כמו שאת רוצה. תאהבי את עצמך. ותנסי להרגיש כמה שיותר טוב עם מי שאת. ותשמחי בשבילו - אם הצלחת להעביר לו את הזמן בצורה נעימה ואם הוא הגיע למסקנה שישראל עדיפה בעיניו על אריזונה, אז שיהיה לו טוב. תתמקדי בדברים הטובים שהפקתם מהקשר, ותמשיכי הלאה. מקווה שהצלחתי לעזור. חלק מהדברים בטח לא מקובלים עלייך בשלב הזה, אבל תנסי. בשבילך.
 

kit k@t

New member
i think i know

if i love someone. and i do love him, i love him very much, and i know he loves me. u know, i dont really belive that i would have staied with him for ever, but i know that i am good for him now, and that he is good for me. i know that i make him happy and he is the only person that actually took the time to care abour me. he told me today that he knows that he is making a mistake, but that he has to go back cause he needs to think. if he knows he is wrong why does he do that? kat
 
אנשים טועים לפעמים מתוך ידיעה

לבי עלייך. אני בטוח שאת מרגישה אליו רגשות עזים, ואני רוצה להאמין שהוא לא אדיש אלייך. אבל הוא לא אוהב אותך. זו לא אהבה. הוא מבולבל, אני מניח שהמעבר היה לו קשה. אל תשלי את עצמך שהוא אוהב אותך באותה מידה שאת אוהבת אותו כי את סתם פוגעת בעצמך. אם זה היה נכון לא הייתם נקלעים למצב הזה. אין לי ספק שאת האדם הנכון עבורו, אבל הוא לא רואה את זה כך כרגע או לפחות לא מספיק מאמין בזה כדי לשנות את החלטתו שנובעת כפי הנראה מתוך בלבול. תני לו את הזמן שלו, אולי יום אחד תשובו להפגש. במקום איתך / אסתר שמיר אבל בסוף על המילים נשאר חלל גדול ונעלמו כל השבילים שעוד היו אתמול וכבר הרוח בחלון חובט בי לבדי במקום איתך במקום איתך הנה באים געגועים במקום המגעים והסברים שלא עוזרים במקום מראה פנים בסוף היום ידי ריקות, חובקת את עצמי במקום איתך במקום איתך אין גשר על הים אין קשר עד עולם כשנפרדים באהבה זה מסתכל יותר אני נצמדת לסיבה אבל זה לא עוזר אולי הכל היה דמיון, אהבתי לבדי במקום אותך במקום אותך
 

יסמין43

New member
מסכימה מאוד עם דבריו של גשרים.

וקחי בחשבון שהאהבה שלכם היא יותר מאוהבוּת בשלב זה. את בסך הכל ארבעה חודשים בארצות-הברית, זאת אומרת שכמה כבר הייתם ביחד? חודש? חודשיים? אז את מאוהבת, נכון. אבל בין זה לבין אהבה... מרחק מאוד מאוד גדול! והוא לא "היחיד שאכפת לו ממך", כי בזמן כל-כך קצר עוד לא יכולה להיווצר מחויבות אמיתית שבה באמת מתחילים לחשוב על הזולת ולדאוג לו וכולי. בקיצור, הקשר היה בתחילתו, הייתה תקווה שיימשך, אבל הוא התחרבש. הבחור נשמע מאוד-מאוד מבולבל. חבל עלייך. תמשיכי הלאה.
 

dana2909

New member
וואוו.. שיעור באנגלית זה היה!

הרבה זמן לא קראתי כל כך הרבה אנגלית.. טוב, קט יקירתי, אני רוצה להכיר לך אתר.. הוא נקרא jdate, ויש שם המון ישראלים שירדו ומחפשים אהבה. עזבי אנשים ממדינות אחרות, פשוט תעזבי אותם. ואת אוהבת בעצמה, וזה יפה, אבל את עוד תאהבי אחרים. תתחילי לצאת, בלי לתת לבחורים שאיתם את יוצאת לנהל אותך. את מחליטה שאת רוצה מישהו קרוב, בלי שיגור במדינה אחרת, זה אפשרי. הבנאדם הזה רוצה לחשוב.. שיחשוב.. שיקח את כל הזמן. את רוצה אותו מאד, אבל לא נראה לי שהוא רוצה אותך כל כך, כמו שאמרת הוא לא יודע מה הוא רוצה, אז מה? תשבי ותחכי עד שהוא יגלה את זה? תעברי הלאה, אולי אם הוא יראה שאת יוצאת עם אחרים יפול לו האסימון, בינתיים תחיי את החיים, תפסיקי לשבת ולחכות לבחור הזה.
 
למעלה