I did it
אני עד עכשיו לא מאמינה שהגעתי לאילת באופניים. היו רגעים קשים מאוד ועליות קשות מאוד והייתי חותמת שאני לא אחזור על זה שנית, אבל אחרי הירידות שוכחים את העליות. אחרי 120 ק"מ בערך ביום הראשון מצאתי את עצמי עם סימון יצחק מותשים. גררנו אחד את השני. היינו מוכנים ללכת ברגל עד מצפה. ביום השני היה לי את אורי אליאב ואדם מחורשים שהיו איתי ובזכותם רכבתי יותר מהר. תודה רבה לכולם. אני עדיין בדעה לא לעשות את זה שוב אבל עם חברה כל כך נחמדים שהכרתי בדרך דיוויד,עומרי,אדם,אורי,סימון, ניר ועוד שאני לא זוכרת את שם,אולי כן אעשה. למי שמקבל בידיעות אחרונות את עיתון במקום, תיהיה כתבה על המסע ותמונה
אני עד עכשיו לא מאמינה שהגעתי לאילת באופניים. היו רגעים קשים מאוד ועליות קשות מאוד והייתי חותמת שאני לא אחזור על זה שנית, אבל אחרי הירידות שוכחים את העליות. אחרי 120 ק"מ בערך ביום הראשון מצאתי את עצמי עם סימון יצחק מותשים. גררנו אחד את השני. היינו מוכנים ללכת ברגל עד מצפה. ביום השני היה לי את אורי אליאב ואדם מחורשים שהיו איתי ובזכותם רכבתי יותר מהר. תודה רבה לכולם. אני עדיין בדעה לא לעשות את זה שוב אבל עם חברה כל כך נחמדים שהכרתי בדרך דיוויד,עומרי,אדם,אורי,סימון, ניר ועוד שאני לא זוכרת את שם,אולי כן אעשה. למי שמקבל בידיעות אחרונות את עיתון במקום, תיהיה כתבה על המסע ותמונה