i caaaan FLY!
באמת הייתי יכול אתמול
לא יאמן מה מילים יכולות לעשות לפעמים... השבוע האחרון היה די מיוחד מבחינתי. קודם כל איכשהו הצלחתי להוריד את רמת הלחץ בעבודה לאפס, וממצב שבו מחכות נגיד (סתם להשוואה) 20-30 הזמנות בקלסר מחולקות לגדול וקטן (שוב ב"נגיד", עכשיו יש לי אפס בגדול, ו3 בקטן, כמובן כל זה תוך כדי הכנסת עבודות חדשות למאגר, אני מאוד מרוצה מעצמי )). למרות זאת יש עדיין המון דברים דחופים ולחוצים שחייבים לעשות. אני לא מבין איך זה ייתכן. בעצם אני כן מבין, אבל אני לא יכול להסביר . מעיין סיימה קורס, כמובן שהייתי. יש לי מזל שהיא גם הייתה שם, אחרת הייתי משתגע. היה נורא משעמם, והמילים "משפחת המודיעין" ו "תודה לכם הורים יקרים על שגידלתם את ילדכם הנהדרים בצורה שכזו" חזרו בכל נאום. יום לפני סיום הקורס שלה היה הסילבסטר, עד היום כל סילבסטר לא עשיתי כלום. מבחינה רומנטית הכוונה. תגידו מה שתגידו אבל אין כמו להתנשק אחרי שרואים את הספרות מתחלפות בשעון. לא ממש איכפת לי מי היה סילבסטר ומה עשו ליהודים כל שנה באותו היום. במהלך שלוש-שש שנים רצופות הרגו באירופה לפחות (במקרה הטוב) 100 יהודים ביום, אז אני לוקח לעצמי את הזכות לחגוג את תחילת השנה האזרחית כמו שבא לי, ואני קורא לזה סילבסטר כי להגיד תחילת השנה האזרחית זה ארוך מדי. אז אחרי הנאום הקצר שלי (הייתי חייב לשתף אתכם בהשקפת חיי על העניין הפעוט הזה) על עניין ה NYE (גם אופציה אבל אז אני אשמע יותר מדי כמו משהו שאני לא). אני אספר לכם מה השתנה הלילה הזה (הלילה הזה) מ-כ-ל הלילות. בעקרון פשוט החלטתי שהפרש המרחקים ביני לבין מעיין כולל את הדברים הבאים: * 30-40 דקות נסיעה * אוטו לנסיעה * שני שומרים בש.ג. * עוד כ 20-30 אנשי צוות במדים * בסביבות 200-400 ילדים חוגגים שמכירים אחד את השני ואותי לא. * מעיין מופתעת אחת לאחר שאת שני הראשונים הבטחתי לעצמי בלי הרבה בעיות (בצורה יחסית) יצאתי למשימה. את שני השומרים היה קל לעבור הפעם כי מישהו מהם מכיר אותי מהיחידה. מאנשי הצוות שהסתובבו היה מאוד קל להתחמק. משאר האנשים היה קצת פחות קל וזכיתי לבערך 5 מבטים חושדים אבל יצאתי מהם בקלות. חמקתי לתוך המבנה ואחר שאובטח מיקום המטרה ביצעתי אימות נתונים אחרון ובשעת השין הצמדנו שפתיים היה מדהים והיא הייתה נורא מופתעת כמו שכבר סיפרתי לכם, ואני אכן אצטרך מעט עידוד בנוגע לזה (למרות שמעיין טוענת שהכל יהיה בסיידר ודרכים לנצח את המערכת, מעיין תתחיל לצאת 18-3. זה יהיה כזהההה נוראי! היא אומרת שהיא תקבל כל שבוע שהיא לא חוזרת 48 שעות לצאת הביתה אז אולי לא יהיה כל כך נוראי. עכשיו זה היה 36 שעות בשבוע בבית, אבל עדיייייין אוף! מה אני אעשה בסופי שבוע? יש מתנדבים לשעשע אותי? *שמתם לב פעם לבאס ב- Space Oddity של דייוויד בואי? הוא ממש יפה* סתם הארה אגב! החלטתי (ממש ממש ברגע זה) לרעיון חדש לשעות אחרי הצהריים של יום שישי, אני אריץ את הרעיון הזה אצל אפי ודנה ונראה מה הן יגידו... היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ארז.
באמת הייתי יכול אתמול
לא יאמן מה מילים יכולות לעשות לפעמים... השבוע האחרון היה די מיוחד מבחינתי. קודם כל איכשהו הצלחתי להוריד את רמת הלחץ בעבודה לאפס, וממצב שבו מחכות נגיד (סתם להשוואה) 20-30 הזמנות בקלסר מחולקות לגדול וקטן (שוב ב"נגיד", עכשיו יש לי אפס בגדול, ו3 בקטן, כמובן כל זה תוך כדי הכנסת עבודות חדשות למאגר, אני מאוד מרוצה מעצמי )). למרות זאת יש עדיין המון דברים דחופים ולחוצים שחייבים לעשות. אני לא מבין איך זה ייתכן. בעצם אני כן מבין, אבל אני לא יכול להסביר . מעיין סיימה קורס, כמובן שהייתי. יש לי מזל שהיא גם הייתה שם, אחרת הייתי משתגע. היה נורא משעמם, והמילים "משפחת המודיעין" ו "תודה לכם הורים יקרים על שגידלתם את ילדכם הנהדרים בצורה שכזו" חזרו בכל נאום. יום לפני סיום הקורס שלה היה הסילבסטר, עד היום כל סילבסטר לא עשיתי כלום. מבחינה רומנטית הכוונה. תגידו מה שתגידו אבל אין כמו להתנשק אחרי שרואים את הספרות מתחלפות בשעון. לא ממש איכפת לי מי היה סילבסטר ומה עשו ליהודים כל שנה באותו היום. במהלך שלוש-שש שנים רצופות הרגו באירופה לפחות (במקרה הטוב) 100 יהודים ביום, אז אני לוקח לעצמי את הזכות לחגוג את תחילת השנה האזרחית כמו שבא לי, ואני קורא לזה סילבסטר כי להגיד תחילת השנה האזרחית זה ארוך מדי. אז אחרי הנאום הקצר שלי (הייתי חייב לשתף אתכם בהשקפת חיי על העניין הפעוט הזה) על עניין ה NYE (גם אופציה אבל אז אני אשמע יותר מדי כמו משהו שאני לא). אני אספר לכם מה השתנה הלילה הזה (הלילה הזה) מ-כ-ל הלילות. בעקרון פשוט החלטתי שהפרש המרחקים ביני לבין מעיין כולל את הדברים הבאים: * 30-40 דקות נסיעה * אוטו לנסיעה * שני שומרים בש.ג. * עוד כ 20-30 אנשי צוות במדים * בסביבות 200-400 ילדים חוגגים שמכירים אחד את השני ואותי לא. * מעיין מופתעת אחת לאחר שאת שני הראשונים הבטחתי לעצמי בלי הרבה בעיות (בצורה יחסית) יצאתי למשימה. את שני השומרים היה קל לעבור הפעם כי מישהו מהם מכיר אותי מהיחידה. מאנשי הצוות שהסתובבו היה מאוד קל להתחמק. משאר האנשים היה קצת פחות קל וזכיתי לבערך 5 מבטים חושדים אבל יצאתי מהם בקלות. חמקתי לתוך המבנה ואחר שאובטח מיקום המטרה ביצעתי אימות נתונים אחרון ובשעת השין הצמדנו שפתיים היה מדהים והיא הייתה נורא מופתעת כמו שכבר סיפרתי לכם, ואני אכן אצטרך מעט עידוד בנוגע לזה (למרות שמעיין טוענת שהכל יהיה בסיידר ודרכים לנצח את המערכת, מעיין תתחיל לצאת 18-3. זה יהיה כזהההה נוראי! היא אומרת שהיא תקבל כל שבוע שהיא לא חוזרת 48 שעות לצאת הביתה אז אולי לא יהיה כל כך נוראי. עכשיו זה היה 36 שעות בשבוע בבית, אבל עדיייייין אוף! מה אני אעשה בסופי שבוע? יש מתנדבים לשעשע אותי? *שמתם לב פעם לבאס ב- Space Oddity של דייוויד בואי? הוא ממש יפה* סתם הארה אגב! החלטתי (ממש ממש ברגע זה) לרעיון חדש לשעות אחרי הצהריים של יום שישי, אני אריץ את הרעיון הזה אצל אפי ודנה ונראה מה הן יגידו... היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ארז.
