I´m back

[פרופסור מקס]

חיפה אהובתי

כן, זה עצוב כל כך לראות מה קרה לעיר שהיתה פעם יפהפיה ושקטה ושפויה ומופנמת עם ים, ואדיות וברושים, והמון מדרגות ואנשים טובים וקשי יום שאמרו שלום, ועכשיו יש בה יותר קניונים לנפש מכל עיר אחרת במזרח התיכון ומפלצות בטון שסוגרות את הים לעניי שער העליה וה"שטרודל שטראסע" הפך לאוטוסטרדה שבה צעירים מנסים לדרוס הולכי רגל וכל אחד שונא את חברו ואמבולנס שבקושי רב מפלס את דרכו, מזנב אחריו בני בליעל דורסניים שמנצלים את הנתיב הפנוי... ואי אפשר שלא להזכר בימים אחרים, שקטים וטובים, בהם היינו הולכים ביום שישי לסינמטק עם נעלי הבית וסוודר גדול או ביום שבת אחרי הים לואדי לטרוף כנאפה עם לימונדה, וגם יושבים עם היקים הזקנים במרכז הכרמל, בבית הקפה של קסטלר הזקן, שבנו יחידו נהרג במלחמת יום כיפור והוא היה יוצא מאחור עם סינור האופה ומחייך אלינו חיוך טוב של עיניים כחולות

 

[נילי בוסטון]

גם אתה - מקס

מחיפה? בטח שכן לפי איך שתיארת את עיר ילדותי. לא הכרתי את קסלר הטוב ואת סיפורו העצוב אבל כן את הסינמטק ומרכז הכרמל וגם את הדר הכרמל שהיה יותר ממה שהקניון הכי גדול במזה"ת יהיה אי פעם לפני שהפך למצבור של בסטות מאובקות אני זוכרת המון ירוק וכחול (לא של מזרקות בטון) וחופים שלא נגמרים תגידו - נשאר שם איזה חוף קטן בשבילי? (סלחו לי על פרץ הנוסטלגיה, אני בעיצומה של התקפת געגועים חזקה במיוחד...)

 

[Ayelet CA]

מקס, אתה בעלי?

יש לו אותם זכרונות ילדות בדיוק

 

[wolfDragon comeback]

אל תחרי לבדוק נילי

כי הנחלים והחופים שאת זוכרת שינו צורה והפכו לאיזורי תיירות, או חצר אחורית של מלונות. זוכרים את נחל דויד, ונחל עין גדי? הידעתם שיש בהם מדרגות חצובות ובנויות עכשיו, להקל על בעלי קשיי ההליכה? מים אין שם ממש...

 

[aviron]

תשכח מאהובתך. רצחו אותה !!

לסינמטק - ממרכז הכרמל - אתה כבר לא יכול להגיע! כל מגרש החנייה שבין רחוב מחניים לש"ד הנשיא הפך לאתר בניית קניון. לא רק הרבה ביטון ומנופים ורעש - אין גם מדרכה (זמני, זמני...שנה,שנתיים, שלוש - ויהיה). קסלר כחול העיניים כבר לא יגיש לך סברינה נוטפת מתוק. במקומו חתולים ביום ועכברושים בלילה. בציר הנשיא-מוריה-חורב כבר לא תוכל לפלס את דרכך אחרי אמבולנס צופר. האמבולנס לא יצפור כי הנהגים/ילדים שחנו בחניות כפולות ונמצאים בפאבים לא ישמעו את הצפירה, כי הם "מסטולים", כי יש "טראנס", כי מי שם זיין... לימונדה בואדי? תיכף תבקש גם איזשהי כנאפה על-יד. אה? הצחקת אותי. הואדי כעת זה: מידרחוב! אין צנצנות חמוצים וזייתים בפתחי-החנויות, קוסברה בארגז, פיתות מריחות במדף. מידרחוב!! ויש הרבה גשרים עם הרבה בטון (צ´ק-פוסט, צומת מערת-אליהו, שוק סיטונאי ועוד... ומכולות-אשפה מלאות ונשפכות. ובכלל - אהובתך נהפכה למטונפת, מלוכלכת - זוועה ! (יכול להיות שבגלל המאהב האחרון שלה - זה שנולד עם זקן?) אהובתך בגדה בך.

 

[yosense]

עוד חיפאי

מצד אחד הלימונדה והכנאפה באלנבי עושים לי את מה שעשו תמיד, מצד השני, ההרגשה (שלי לפחות) כל כך קשה כשאני מבקר בחיפה... לא בטוח למה זה, אבל אני חושב שזה בגלל שיש כל כך הרבה בעיות שלא מקבלות התייחסות או תשובה. אם זה ביחסי ערבים יהודים, אם זה במצב זיהום האויר שכל קרובי בעיר סובלים ממחלות ריאה, אם זה הזנחה של איזורים מרכזיים ויפים שהיו שם אתרים הסטוריים כמו ואדי סאליב ורושמייה. נדמה לי, נדמה שההתעלמות הממושכת מנתונים חמורים כל כך היא החוד של הכאב. אגב, אני לא אתבייש בביקור הבא להכנס לאבו יוסף ולמקומות אחרים לראות את הפרצופים. זכורות לי הרבה מסעדות ופלפליות/שוארמות שהיו פותחות שולחן בקול גדול ובקבלת פנים..פעם.

 

[ליילה]

אני אמנם לא חיפאית

אבל אני מכירה את חיפה, ויש לי חברים משם, ומעניין אותי, אם אתם החיפאים יודעים למה דווקא חיפה עברה שינוי כזה משמעותי בשנים האחרונות, והזיקנה קפצה עליה ככה פתאום, בעוד שכנראה ערים אחרות בארץ עברו תהליך אחר, איטי יותר ופחות רדיקאלי.... או שאולי אני טועה? ואולי גם בערים אחרות קורים אותם דברים? אז יוצאי ערים אחרות, גם אתם מרגישים כמו החיפאים כשאתם מגיעים היום לעיר שלכם?

 

[yosense]

נסיון להסביר..שאלה מצויינת

עדיף היה בעצם שאתאר את המצב מאשר שאסביר. על חיפה ומה מיוחד בה אפשר לכתוב ספר עב כרס שאני לא בטוח שיכול להסביר בדיוק..אבל בכל זאת אנסה לסכם בראשי פרקים. חיפה היא עיר התעשיה היחידה בישראל. יש בה את המפעלים הענקיים, המשמעותיים והמזהמים ביותר והיא העיר היחידה שהיא מטרה אסטראטגית בשל כך. חיפה היא עיר הנמל הטבעי מהגדולים באזור והחשיבות שלה בתור שכזאת לא נעלמת מהקברניטים והפוליטיקאים בארץ ובארצות השכנות הלוטשות אליה עין. בהמשך לזה, חיפה היתה עיר הנופש נומרו אונו באזורנו עד למלחמת השחרור, והיו בה ארמונות ווילות מפוארות של עשירי העולם הערבי. חלק קטנטן מהם נשאר - והרוב נשאר להם להביט בגעגועים ובכעס מובנים. בגלל החשיבות האסטרטגית, הנמל והתעשייה - חיפה משמשת במשך שנים רבות כבסיס מוכר של חייל הים וגם של צבאות זרים המשתפים פעולה עם ישראל כמו הצי האמריקאי, המרינס, אניות ביון ועוד, ויש בה כנראה מתקנים צבאיים, מאגרי נפט ענקיים לשעת חירום וכו´. עכשיו למשהו אחר, אבל לא פחות חשוב. בחיפה גר רוב ערבי, עשיר או עני - תלוי בשכונות. רוב שהיה מושרש ולא ברח. ערביי חיפה חיים בסמיכות ובעירבוב במקומות רבים עם חרדים, עולים מחבר העמים ועולים ותיקים. לא אומר שיש אינטגרציה, אך יש מודל של חיים זה לצד זה. בשנים האחרונות העמיסו עוד ועוד שכבות ושכנויות בין מין שאינו מינו ואני חושש שקצת הגדישו את הסאה. בכל מקרה, בניגוד לכל מושבות הערבים שהמשכילים והעשירים נמלטו לחו"ל, בחיפה קיים רוב ערבי משכיל, נאור, ופתוח לשיתוף פעולה ויחסים תקינים. זה היה המצב עד לפני מספר שנים. הבן שלי לדוגמא, מצטער (החודש) על שנסגרה המסעדה הערבית שהוא וחבריו נהגו לשבת שם.. וזה בשכונה יהודית - ומדובר בנוער. ועוד פרט אחד..בחיפה ישנם אזורים הרוסים בלב העיר. אזורים המשמרים במצבם ובחזותם את התבוסה והעלבון של האוכלוסיה הערבית הנוצרית ושל הפנתרים השחורים. שניהם בוואדי סאליב שהיתה בו כנסיה עתיקה שנהרסה עד היסוד כמעט. עוד משהו כללי שאולי היה מתאים להתחלה והוא, שחיפה אחת מערי הנמל היפות בים התיכון ובלי השוואה לשום עיר בארץ יש בה יופי פנימי, יופי של נוף ואנשים שלא קיים בשאר הארץ וגם לא מובן בשאר הארץ.

 

[האיש הקטן מהרחוב]

לילה, זו לא זיקנה...

הבעייה בעצם בזריקות נעורים שניסו לתת לערים שהקסם היה יפה להם יותר. קטונתי מלהיכנס לבעיות של סוגי האוכלוסיה, הגירה החוצה ופנימה של משכילים יותר ופחות. כאחד שהגיע הרבה מאוד לחיפה, ומאוד אהבתי כל ביקור וביקור בעיר הזאת, "עבר לי החשק" (עוד משבר) באותה הפעם שהגעתי לחיפה אחרי היעדרות מה, וגיליתי מפלצת וורדרדה מכערת את קו החוף ומלכלכת את הנוף למשקיפים מהכרמל. כאחד שנולד וגדל בהרצליה, עברתי משבר גדול מאוד כשאלי לנדאו וחבורת היזמים שלו בנו מרינה וגנבו לי את חופי הילדות המוזהבים שלי, שברור לי שלעולם, לעולם, לא יהיו שם יותר. את הבניינים המכוערים בחיפה, את המרינה בהרצליה, ואני מניח שעוד הרבה הרבה עבודות "פיתוח" לכאורה אי אפשר להסיר יותר. הן עובדה קיימת. ויופיה של הארץ, שהיה שייך לכולם, הועבר במחיר נזיד עדשים לכמה מתעשרים חדשים או ישנים. ולא שעיני צרה במתעשרים (נהפוך הוא). אבל האסתטיקה... הטעם לחיים. היופי - איה הם?

 

[yosense]

וההבדל הגדול הוא

שבניגוד לדיונות היפות והאנונימיות של הרצליה, חיפה היתה עיר נופש בינלאומית אפשר להגיד.מליונרים מהעולם הערבי וגם מארצות אחרות בנו להם משכנות קיץ, ההר הנהדר שהיו בו מקדשים ומקומות תצפית, החוף היפיפה לאורך השיפוליים של ההר.הנהר/הנחל שבעמק שמתחת. הנמל עם כל התנועה והספנות, והסחורות והימאים. תרבות הים התיכון עם המסעדות והבילויים... ועוד הרבה...הרבה להרבה אנשים.פוטנציאל אובייקטיבי, טבעי אדיר.. אז מגדלי חוף הכרמל הם רק המשך לאותה מדיניות שמכרה את כל זה בשביל כסף גדול. את הנמל חסמו ברציפים חסומים לעיר. נמל המכולות נוסף לזה מכסה שטח אדיר. אחריו כל המזבלה הענקית שקוראים לה הקישון, עם המיים הרדיו אקטיבים, המזבלה על שפך הקישון!! אזור המפעלים שאי אפשר לתאר בכלל איזה נזק אקולוגי עשו שם, בתי הזיקוק, הפטרוכימים, ונשר הם רק דוגמאות בולטות מעוד הרבה. ההזנחה של שכיות חמדה והתעלמות מהיופי הנהדר, מהעדינות והאהבה שאנשים השקיעו בכל הלב. מבעלי נכסים ועניין שבניגוד לפליטים סתם שאי אפשר לזכור את הפרצופים שלהם ולמה... פה ישנם המון שאהבו את העיר ועדיין אוהבים מכל מיני מקומות רחוקים..גם מערב הסעודית או מאיטליה. מה שעשו מחיפה זה לא יאומן!!!

 

[wolfDragon comeback]

זה לא רק עניין של הזנחה

שיש בכל הארץ - זה עניין של תיעוש, וגורמים אינטרסנטיים בעריה. אם אתם שואלים אותי זה גם עניין של לא מעט שחיתות - אבל אין לי הוכחות. חיפה גדלה מאוד - כמו כל ערי הצפון, רק שבחיפה היו הרבה "שטחים מתים" שנשארו מהעבר. למי אכפט שהם יפים, ויש להם משמעות - אין מי שיריב את ריבם. אני לא יודעת אם יצא לכם "להסתובב באיזור" - אבל קחו למשל את כרמיאל שהיתה כשאני עזבתי את חיפה (לפני 9 שנים) שתי שכונות מצוקה בערך - היא היום עיר גדולה לא פחות מחיפה (אני חושבת שיותר). רוב האוכלוסיה החקלאית למינה עוברת להיות עירונית, ויש אוכלוסיה עולה עירונית שכל הזמן נשאת לכאן (אלוהים יודע למה, כי אין לאף אחד המשאבים לקלוט אותה כמו שצריך). ולכן הערים גדלות ומתכערות. יש עוד נקודה - חיפה היתה הרבה יותר יפה לפני הכהונה של ראש העיר הקודם שלה. אני חושבת שהעניין הפוליטי באופן הכלכלי השפיע פה מאוד על כל מני החלטות שאי אפשר כבר לבטל. (כמו בניית המלון המכוער על חוף דדו).

 

[Ho Oh]

בהחלט עצוב ואני ביטלתי

את נסיעתי לארץ שאמורה הייתה להתקיים בשבוע הבא מאותם סיבות שפירטת. פשוט אין למה לבוא מלבד המשפחה. הילד שלי בן 8 היום כל מה שהוא יודע על ישראל זה מה-cnn, שמתפוצצים שם ושיש שם מלחמה. הוא פשוט בכה שהוא לא רוצה לטוס לישראל. אז כמובן שמנסים להראות לו את ישראל בעיניים שלנו ובעיני האבא הפטריוט שלו אך מה לעשות שהוא רואה ב-cnn דברים אחרים. מאד קשה וחבל כי למדינה שלנו יש הרבה פוטנציאל להיות אחרת.

 

[liat129]

אוף, כל כך כואב לשמוע ../images/Emo7.gif

אני לא גרה הרבה זמן בחו"ל, רק 4 חודשים ועדיין מרגישה מאוד מאוד שייכת. למרות שכל הזמן אני מקבלת חיזוקים מהחברים ומהמשפחה, שטוב שעזבנו ושאין לאן לחזור.. גם אני שומעת סיפורים עצובים כל הזמן, כולם עם האף באדמה וכל יום אני מגלה עוד חבר שפוטר מהעבודה ונותר ללא פרנסה. אין ספק, החיים בארץ קשים מאוד, אבל אני עדין קוראת למקום הזה בית. אולי אני לא מספיק זמן בחוץ, ואולי אני נאיבית.. אבל אני יודעת שארצה לחזו. אני רק מקווה שעד שנצטרך לחזור המצב ישתנה.. הכי כואב לדעת שהאהובים שלנו נאלצים להתמודד עם המציאות הזו יום יום.

 

[wolfDragon comeback]

שאלה

ליאת, יש לך טיפים אל איך ולאן אפשר לצאת מפה?

 

[liat129]

שלחתי לך הודעה במסר..

 

[Gefen]

פרופסור יקר די להעיק על הבנאדם

יותר נוח לו באנגלית, שיהיה אנגלית, הרי כולנו יודעים לקרוא אותו, לא? ג´וג´ו... דווח עצוב מהארץ הבאת לנו, אני שומעת את זה בטלפון בכל שיחה עם המשפחה, את קולות הייאוש. אבל נראה לי, שלמי שחי בארץ באופן קבוע הדברים לא נראים כל כך נוראיים, כנראה שכשאין ברירה וזה המצב אז לומדים לחיות אותו ומפסיקים לאכול את הלב... הו הו יקרה, כמה עצוב שהבן שלך לא רוצה לבקר בארץ בגלל המצב.. עכשיו אני מרגישה יותר טוב עם ההחלטה שלא להתחבר לכבלים- אין סי אן אן ויתר ערוצי חדשות שמראים את תמונות זוועה והילדים לא נחשפים לזה... עוד יבוא שלום עלינו... למרות מה שהפלשתינאי אמר לי, אני לא מאבדת תקווה.. גפן

 

[Ho Oh]

גפן, זה לא רק ה-CNN אשם

והבן שלי בקושי רואה טלויזיה. הוא שומע מהילדים האחרים בכיתתו שגם שומעים או רואים ממקורות שונים. אז אי אפשר לעשות חסימה טוטאלית ומאחר והוא בגיל שיכול להבין (יותר מהבת שלי שהיא בת 4) אז מנסים להסביר לו. אך בהחלט קשה לצייר תמונה יפה.

 

[sirpad]

לא שזה מענייני

אבל אני א]רוס את דעתי ואת תקחי אותה לאן שבא לך. ילדים הם ילדים ולכן השקפת עולמם היא נטולת דאגות ואחריות קולקטיבית.אם אני הייתי בסיר שלך הייתי לוקח את הילד גם אם בניגוד לרצונו וחושף אותו לצדדים אחרים של ישראל. קורא אני את אשר קרה ומקבל את הרושם שהילד שכנע אותכם שישראל היא מקום שלא יאה למגוריי אדם.וכשילד מצליח לשכנע את הוריו בדבר מה,אזי אותו הדבר נחקק עמוק עמוק בתודעה של הילד. לגביי הארץ ההיא? אז גם אני ביקרתי לצורך חתונה לפני כחודשיים,אני לא התפלאתי כל כך כי גם בספטמבר הייתי בארץ ואני רק שנה בחו"ל אבל האישה שאיתי שלא הייתה בארץ מזה שנתיים ויותר אמרה לי בקול של מסקנה שבורה-"אם כשהגעתי לארץ כמתנדבת זה מה שהייתי רואה לא הייתי מתאהבת בישראל ולא הייתי נשארת פה עוד דקה." יש לי הרגשה קצת משונה כמו היתה פגישה זו ראשונה כי לחזור אלייך זה כמו לחזור אל אהובה שנותרה רחוקה. כן, ישנן יפות ממך אולי, יש מראות שאין בך בוודאי אך כשפתאום לבד, רק את לי ארץ אהובה חסרה, כן פשוט חסרה. ושוב כחול ושוב לים – אצלך כמו תמיד ושוב קצת לח ושוב קצת חם – אצלך כמו תמיד, ובלילות אביב פורחים שמיים, איזה כוכבים. ושמש נחה על הגג – אצלך כמו תמיד ושוב עירי עוטפת חג – אצלך כמו תמיד ושוב שווקים וסמטאות והצבעים והריחות. מה עוד אספר מה אאדיר את כמו תפילה, את לי כמו שיר. ואם אדע שגם יש אהובים לך מלבדי את תהיי כמו תמיד רק שלי. ושוב כחול ושוב לים...

 

[גוגי ליפשיץ]

יפה השיר שכתבת!

אולי זה מה שהם הרגישו, כשהם ישבו על נהרות בבל ובכו בזכרם את ציון... לגבי לקחת ילד בכוח לישראל כדי לראות לו שיש גם צדדים אחרים? אמממ... לא יודעת. לדעתי, מה שאנחנו מרגישים לישראל, זה לא קשור לזה שזה ישראל, אלא קשור לזה ששם גדלנו, שהריחות והצבעים והכל זה חלק ממי שאנחנו. לדעתי מהגרים לא חשוב מאיפה (או לא מהגרים, אנשים שלא חיים במקום שבו הם גדלו ועוצבו) מרגישים בדיוק אותו דבר. וזה משהו שאי אפשר להעביר. אי אפשר להראות.

 

[sirpad]

אממ,זה ממש לא שיר שכתבתי

מילים ולחן: יאיר קלינגר . את לא מכירה את השיר? לא יודע מאיפה באה לי התקפת הציונות הזו,אניבדרך כלל לא כזה ציוני.אבל השיר הזה עוד בילדותי נורא אהבתי אותו והיום כשאני פה אני נוהג לזמזמו מדיי פעם ברגעיי געגועים לארץ.