אה!
אז המציאות זה מוסד הביקורת! אני כל כך שמח שאתה כאן על מנת להבהיר בפני נקודות פילוסופיות שכאלה. תגיד, אנחנו באמת מנהלים את הדיון הזה? ילד בכיתה א' יודע לקרוא משפטים פשוטים, הוא עדיין לא קורא עיתון באופן שוטף, ולא, אין לי בעיות בקריאה. גם לא אמרתי שזה מסובך לקרוא, ונתתי לך דוגמא בה לקריאה אתה זקוק ליותר תשומת לב. לא פי אלף יותר תשומת לב, רק קצת יותר. מדוגמא אישית, אני יכול לנהוג ולשמוע מוסיקה, או לכתוב בפורום ולשמוע מוסיקה. לעומת זאת, קצת קשה לי לכתוב בפורום ולקרוא ביקורת בעת ובעונה אחת, כמו שיהיה קשה לי לקרוא ספר ולדבר עם מישהו בעת ובעונה אחת. לעומת זאת, אני יכול לדבר עם מישהו כשיש מוסיקה ברקע. המוסיקה מתנגנת, וגם אם אני מדבר עם מישהו, אני עדיין שומע אותה, גם אם אני לא נותן את מלוא תשומת ליבי אליה, וגם בשיחה, לפעמים יש הפסקות, ובהפסקות האלה, יוצא לך להקשיב למוסיקה קצת יותר, שמתנגת ברציפות. לדבר עם מישהו לקרוא ספר יגרום לך בסופו של דבר לקרוא את אותו המשפט במשך שעה. או אולי לא לך, אולי אתה סופר אינטיליגנטי או משהו. לסיכום:לא אמרתי שמסובך לקרוא. הפורום מוכיח שאנשים רוצים לקרוא ולכתוב עם מוסיקה - מתי בדיוק אמרתי שזה לא נכון? מניסיון, להשקיע בפורומים ולדבר עם אנשים על מוסיקה, לוקח יותר זמן. אתה כותב תגובה, זה לוקח לך זמן מסוים, ואז אתה מחכה שמישהו יענה, ואם אף אחד לא עונה, אז אתה מקפיץ את הנושא, ואז כשהם עונים, אז אתה יוצא לחפש את האלבום (באינטרנט או במציאות). אתה באמת מנסה למכור לי שללכת לקניון לפני העבודה מבזבז לך פחות זמן מאשר לשבת בבית מול המחשב וללחוץ על העכבר מספר פעמים? הרבה אנשים קוראים ביקורת, אבל גם הרבה אנשים מקבלים את האינפורמציה המוסיקלית שלהם מMTV ומגלגל"צ - באופן ישיר, ולא עקיף. הרבה יותר קל לקבוע "אני אוהב את זה", מאשר לקבוע "הוא אוהב את זה, אז על פי מה שהוא אומר, אולי גם אני אוהב".