HONNEY,I'M HOOOME!!
אחרי שבוע שלא ראתי את הידיים ורגליים, תרתי משמה. כי הידיים היו תפוסות בילדה קטנה ואומללה שגם הסתירה לי את הרגליים.. הקטנה שלי הייתה חולה..5 ימים של 40+ חום, שלא ירד מתחת ל38.4..ומייללת ורק,אבל רק רוצה ידיים- אפילו לישון. ביום א' הלכנו לרופא, שבדק אותה ואמר שהכל "נקי" -לא שומע ורואה כלום, אבל אם זה ממשיך- לחזור אלין. מה שעשינו ביום ב'..שוב- לא הצליח לראות כלום,אבל נתן לנו לעסות בדיקת שטן..וזה מה שניסינו.למי שאין לו ילדים: בדיקת שטן אצל קטנטנים כאלה, בעקיר בנות- זה סיפור מההפטרה! שמים שקית על המקום הנכון סוגרים את התיתול ומקווים לטוב..גם שתועיל לעשות פיפי וגם שזה יצא לשקית, שיש לה תחונה לזוז..בקיצור- לא הצלחנו באותו ערב. קיבלנו הפניה למחרת בבוקר+בדיקת דם(אם יש דלקת אי שם בגוף, יראו את זה).בדיקת דם אומנם הצלחנו לעשות והיא אפילו הייתה מאאאאוד גיבורה ובקושי בכתה, אבל שטן...? נדה.למרות שנשארנו עד שהמעבד נסגרה ב12. חזרנו הביתה ועדין יש לה חום גבוה. הרופה לא היה באותו יום. בלילה התאוררנו ולה יש 41(!!!!) מ' חום! הצלחתי להוריד לה ל39 מ' וממש על הבוקר התיעצתי עם השכן שלי, פראמדיק שעובד ב"ט.ר.מ,"(מרפאה דחופה) שהציע לנו לבוא למרפאה - שם יעשו לה מקסימום קטאטר, אם לא יצא לה שטן. באנו, נבדקנו, נשלחנו לצילום חזהו.. יש לה דלקת ראות!(דבר שהבנתי , לא תמיד מגלים דרך הסטאטוסקופ) קיבלה זריקת אנטיביוטיקה ברגל ולמזלינו שוחררנו הביתה(ולא לאישפוז, כמו שחששתי!)בבית חיכתה לי הודעה דחופה מהרופא שלנו, שראה את תוצאות הבדיקת הדם ורצה לשלוח אותנו לצילום חזה.. אז...בנתיים ירד החום, פעמיים ביום אני "מתעללת" בה עם אנטיביוטיקה, אבל ממש מרגישים שיפור כל יום . ואני..כנראה הייתי צריכה ,טים אוט"..וככה הגעתי למסכנה שאנני מסוגלת גם לנקות לפסח ולתפור בגדי חג(כמתוכנן) ושאני זקוקה לעזרה בנקיון..ו*שמגיעה לי* גם את זה וגם לקנות בגדים!! הצלחתי לכתוב לאמא שלי מייל והיא שולחת לנו כסף לביגוד ואבא שלי שם לי גם(ללא בקשתי) סכום לא מבוטל לחג!!כנראה הייתי עסוקה מדי עם החולה שלי ו לא "הספקתי" להרים לעצמי מחסומים בנושא.. הולכת למכירת בגדים, תחף חוזרת.. אוהבת אתכם מאוד!! שבוע נפלא לכולנו!! סימון
אחרי שבוע שלא ראתי את הידיים ורגליים, תרתי משמה. כי הידיים היו תפוסות בילדה קטנה ואומללה שגם הסתירה לי את הרגליים.. הקטנה שלי הייתה חולה..5 ימים של 40+ חום, שלא ירד מתחת ל38.4..ומייללת ורק,אבל רק רוצה ידיים- אפילו לישון. ביום א' הלכנו לרופא, שבדק אותה ואמר שהכל "נקי" -לא שומע ורואה כלום, אבל אם זה ממשיך- לחזור אלין. מה שעשינו ביום ב'..שוב- לא הצליח לראות כלום,אבל נתן לנו לעסות בדיקת שטן..וזה מה שניסינו.למי שאין לו ילדים: בדיקת שטן אצל קטנטנים כאלה, בעקיר בנות- זה סיפור מההפטרה! שמים שקית על המקום הנכון סוגרים את התיתול ומקווים לטוב..גם שתועיל לעשות פיפי וגם שזה יצא לשקית, שיש לה תחונה לזוז..בקיצור- לא הצלחנו באותו ערב. קיבלנו הפניה למחרת בבוקר+בדיקת דם(אם יש דלקת אי שם בגוף, יראו את זה).בדיקת דם אומנם הצלחנו לעשות והיא אפילו הייתה מאאאאוד גיבורה ובקושי בכתה, אבל שטן...? נדה.למרות שנשארנו עד שהמעבד נסגרה ב12. חזרנו הביתה ועדין יש לה חום גבוה. הרופה לא היה באותו יום. בלילה התאוררנו ולה יש 41(!!!!) מ' חום! הצלחתי להוריד לה ל39 מ' וממש על הבוקר התיעצתי עם השכן שלי, פראמדיק שעובד ב"ט.ר.מ,"(מרפאה דחופה) שהציע לנו לבוא למרפאה - שם יעשו לה מקסימום קטאטר, אם לא יצא לה שטן. באנו, נבדקנו, נשלחנו לצילום חזהו.. יש לה דלקת ראות!(דבר שהבנתי , לא תמיד מגלים דרך הסטאטוסקופ) קיבלה זריקת אנטיביוטיקה ברגל ולמזלינו שוחררנו הביתה(ולא לאישפוז, כמו שחששתי!)בבית חיכתה לי הודעה דחופה מהרופא שלנו, שראה את תוצאות הבדיקת הדם ורצה לשלוח אותנו לצילום חזה.. אז...בנתיים ירד החום, פעמיים ביום אני "מתעללת" בה עם אנטיביוטיקה, אבל ממש מרגישים שיפור כל יום . ואני..כנראה הייתי צריכה ,טים אוט"..וככה הגעתי למסכנה שאנני מסוגלת גם לנקות לפסח ולתפור בגדי חג(כמתוכנן) ושאני זקוקה לעזרה בנקיון..ו*שמגיעה לי* גם את זה וגם לקנות בגדים!! הצלחתי לכתוב לאמא שלי מייל והיא שולחת לנו כסף לביגוד ואבא שלי שם לי גם(ללא בקשתי) סכום לא מבוטל לחג!!כנראה הייתי עסוקה מדי עם החולה שלי ו לא "הספקתי" להרים לעצמי מחסומים בנושא.. הולכת למכירת בגדים, תחף חוזרת.. אוהבת אתכם מאוד!! שבוע נפלא לכולנו!! סימון
