אני לא מבין למה הקאבס מדורגים כל כך נמוך אצלך
אני חושב שיש לנו קבוצה הרבה יותר טובה ממילווקי, אטלנטה, אריזונה וסן דייגו. אני מאמין שאנחנו יותר טובים גם מהרוקיז, אבל על זה אפשר להתווכח. צריך להסתכל על כל הקבוצה ולא רק על ההתקפה הטובה שלה (רוקיז) או על הפיצ'ינג הטוב שלה (סן דייגו). אני חושב שהעונה הקאבס יראו הרבה יותר טוב מהקאבס של השנים האחרונות. אולי אפילו יותר טוב מהקאבס של 2003. אני אציג את הדעה שלי לגבי המצב של הקבוצה ולמה היא יותר טובה מקבוצות ה-NL שהזכרתי. נתחיל מההתקפה. לי סיים עונה ראשונה שלאחר עונת פציעה (2006. שיחק רק 50 משחקים, וגם זה היה בשלב מאוחר של העונה כשלא היה לנו עניין בכל מה שקשור לפוסט סיזן, אז היה אפשר לתת לו את ההזדמנות לשחק למרות שהוא לא היה בשיאו) - יש מקרים ששחקנים לא חוזרים לעצמם. אני חושב שדרק לי נתן עונת קאמבק (כאמור, הוא נתן עונה מלאה - 150 משחקים. הפסיד כמה בגלל השעיה של ה-MLB וקיבל מנוחה בכמה משחקים במהלך העונה) . נתון חשוב שקשור לדרק לי : מאז עונת 2000 (כולל), הוא שיחק לפחות 155 משחקים בעונה. זה נקטע ב-2006 כשהוא שיחק רק 50, והעונה כשהוא שיחק 150. אבל זה אומר שאפשר לסמוך על דרק לי כשחקן של יומיום על המגרש, וזה חשוב כי זה נותן לנו יתרון בתיכנון מראש של הליינאפ,סידור החובטים,טקטיקת משחק,שימוש טוב יותר של הספסל וכ'ו. כלומר, בשורה התחתונה - העונה, אלא אם כן יקרה משהו חריג (חס וחלילה פציעה), דרק לי יפתח את העונה וישחק ב-1B כל עונה, שזה כמובן יתן לנו עוד ראנס, עוד כוח התקפי שלא נראה בעונות האחרונות (ובהמשך אסביר מדוע לא ראינו כוח התקפי גדול מהקבוצה, למרות שהפוטנציאל היה שם). עכשיו נמשיך הלאה אל שני הכוכבים שמשלימים את השלישייה המכובדת. ארמיס שיחק רק 132 משחקים העונה - 25 פחות מהעונה שעברה, וכן כמעט 90 AB פחות (!). זה הבדל משמעותי בהתחשב בכך שהוא חבט העונה בערך הומראן לכל 6 AB , ז"א, תוספת של 15 הומראנים, אבל אם נהיה הגיוניים ונסתכל על מה שהוא עשה בעבר אז אני חושב ש-10 הומראנים זה סביר לומר (כלומר, הוא מגיע ל-36 הומראנים בעונה שזה מספר שהוא מכיר טוב. 38 כאלה ב-2006, 36 כאלה ב-2004. ב-2005 31 הומראנים ב רק 123 משחקים) . אפשר לומר שארמיס הוא אחד הסלאגרים הכי משובחים שיש ב-NL. שני רק לדייויד רייט בעמדה שלו, אבל זה שחקן שכל קבוצה היתה רוצה. הוא גם מאוד השתפר בהגנה שלו, וזה עוד משהו שיאמר לזכותו. ואגב, למרות התדמית "הבעייתית" שלו מבחינת פציעות, הוא דוקא משחק לא מעט משחקים בעונה. היו פה ושם הפסדים של 10-30 משחקים, אבל זה לא שהוא שחקן שלא כדאי להשקיע בו. עוד משהו קטן שחשבתי להעלות בקשר לארמיס. יש לו 336. OBP בקריירה (גרוע בשביל שחקן במעמדו), אבל ב-4 העונות האחרונות יש לו ממוצע של 362. OBP בעונה (שיפור גדול, ולא רע בכלל לדעתי). עכשיו לשחקן שלפי דעתי אמור לספק הכי הרבה מבחינת המחץ ההתקפי (מלבד הגנה מצוינת) זה סוריאנו. קודם כל בגלל שאין עליו את הלחץ של לככב כמו שהיה עליו ב-3 העונות האחרונות שלפני הקאבס (וושינגטון, טקסס) - לא שעקבתי אחריו בעונות האלה, אבל נדמה לי שהוא היה הכוכב בקבוצות האלה (?) וציפו ממנו לייצר. אצלנו, לעומת זאת, הוא לא צריך לייצר, אלא רק לבנות או לתרום. יש לו (אחריו יותר נכון, כי הוא חובט לידאוף אצלנו, מה שעשוי להשתנות במידה ורוברטס יגיע לקבוצה) את פוקודום-דילי-רמירז בסדר הזה של החובטים, וכולם בעלי OBP גבוה, וכולם מגוונים עם המחבט שלהם. זה יוצר רביעייה קטלנית כשהיא בשיא שלה, זאת אומרת ללא פציעות או היעדרויות כלשהן (גם אם ההיעדרות היא מבחינת מנטלית. כמו למשל ההיעדרות של דילי בגלל מחלת בתו). לפי דעתי אחת הטובות ב-NL (מתמודדת ראש בראש עם הרביעייה של המטס, אולי גם של הפיליס ומילווקי) . עד כאן זאת היתה הקדמה שמטרתה היתה לשכנע שאנחנו יותר מ 11-15 בדירוג של לירון, כי כמו שאמרתי, פיצ'ינג יש לנו וכרגע חובת ההוכחה היא רק על היכולת ההתקפית שלנו לייצר יותר. ואם למשל היה לנו מספרים בהתקפה כמו שהפיליס הציגו, אתם יודעים מה? ניקח לדוגמה קבוצה אחרת כי הפיליס היו אחת הקבוצות ההתקפיות הטובות ב-NL אם לא הטובה שביניהן, אז בואו נאמר שאם היו לנו מספרים התקפיים כמו של מילווקי למשל, אז הינו מסיימים את העונה במאזן הרבה יותר טוב. זה כבר היסטוריה. נסתכל על העונה הקרובה. בחזרה לסוריאנו. העונה, עונתו הראשונה עם הקאבס, הוא שיחק רק (!), ושימו לב טוב לזה, 135 משחקים ו-579 AB (זה נשמע לי הרבה AB, אבל תכף נראה למה זה לא כשמדובר בסוריאנו). הוא נפצע במהלך משחק נגד המטס. לא זכור לי משחקים שבהם הוא קיבל מנוחה למעט המשחק הלפני אחרון בעונה הרגילה, וגם זה היה במכוון (פינאלה נתן מנוחה לכל שחקני הליינאפ) . סוריאנו הוא בדרך כלל שחקן יומיומי שלא מפסיד יותר מ-6 משחקים בעונה, לכן גם כאן אני סגור על עמדת ה-LF ואני חושב שההעונה הבאה שלו תהיה אפילו יותר טובה עם עוד 20 משחקים לשחק. מבחינת ה-AB שהוא מקבל, ב-5 מתוך 7 העונות המלאות שלו בקריירה (כולל העונה) הוא קיבל למעלה מ-600 AB. כנראה שזאת הסיבה ש-579 AB בשבילו זה עניין שבשגרה. זה די הפתיע אותי כי לא יצא לי לראות שחקן שמקבל כל כך הרבה AB בעונה. סוריאנו גם רשם לעצמו רק 70 RBI. לא שזה משקף את האיכויות שלו כשחקן, אבל אני חושב שבעונה ממוצעת הוא שווה יותר. עם פוקודום וסוטו שמצטרפים לליינאפ (פוקודום כנראה יחבוט 2#, סוטו כנראה יחבוט אחרי ארמיס ב-5#) ועם דירוסה חובט ב-6# וידוע כשחקן עם אוורג' טוב, ועם המהירות של פיי וטריו בבוטום אוף דה אורדר , יהיה אפשר לשחק הרבה יותר עם החובטים האלה מאשר עם החובטים של העונה שעברה. רק נקווה שפיי יתחיל להראות מחבט או שניאלץ ללכת על אופצית לופטון ל-CF. עוד שחקן שנותן תחושה טובה לעונה הקרובה זה סוטו. העונה היה חסר לנו קאצ'ר. הן הגנתית והן התקפית. התחלנו עם בארט שתרם התקפית בשנים שלו בקאבס אבל קאצ'ר פותח לקבוצת פלייאוף הוא לא (בגלל ההגנה העלובה שלו) , המשכנו עם רוב בואן ששיחק כמה משחקים וזה היה כמה משחקים יותר מדי (הבנו שאין לו לא התקפה ולא הגנה. הוא פשוט חסר תועלת ולא מתאים לתפקיד ראשי) , סיימנו עם ג'ייסון קנדל שהיה די מבזה - שחקנים גנבו עליו בסיסים. הוא סיים את העונה עם משהו כמו 2 או 3 תפיסות של גניבות בסיס במשהו כמו 50 ניסיונות. הגנה לא היתה לו. קיבלנו את סוטו. ומה נאמר ומה נגיד, הילד (יתחיל את העונה הקרובה כקאצ'ר ראשי ויחשב עדיין לרוקי) פוגע. גם התקפה יש לו , גם הגנה סולידית. יש לו את הנרי בלנקו שיהיה המדריך שלו ויעזור לו להשתלב בליגה. קיבלנו פה פוטנציאל של קאצ'ר, וזה דבר גדול. את מרבית העונה האחרונה שיחקנו עם חובט אחד פחות (מאז העזיבה של בארט). עכשיו החזרנו לעצמנו עוד חובט לליינאפ, וזה אמור לעזור לנו לשחק בייסבול יותר טוב בהתקפה.
חובבי הNL לא יאהבו את הכתבה, הכתבה די אנטי-NL וכל 5 הקבוצות הם מהAL. ציטוטים נבחרים: קודם כל, הסדר שלו: 1. בוסטון רד סוקס 2. קליבלנד אינדיאנס 3. דטרויט טייגרס 4. ניו יורק יאנקיז 5. לוס אנג'לס איינג'לס (אליקו, זה גם קצת מתקשר למה שדיברנו עליו במסר בימים האחרונים...) ולחשוב שרק 3 מה4 קבוצות הראשונות יכולות להגיע לפלייאוף...אחת תישאר בחוץ. ........a list of the game's Top Five teams: The Colorado Rockies, Arizona Diamondbacks, Philadelphia Phillies, Chicago Cubs, San Diego Padres … No, wait. Wrong list. Those names belong with the losers. Overly harsh? OK, maybe they aren't losers in the same wrong-place, wrong-era way as the luckless saps revealed as performance-enhancing drug users. But losers as in second-tier. Also-rans. Pretenders. Sure, four were playoff teams, but they hail from the National League, where the competition was no better than scout teams and B teams, junior varsity and taxi squads, the modern-day equivalents of the St. Louis Browns and Washington Generals. The American League produced the best four teams last season. And any argument that the Rockies or another NL outfit would be regarded as baseball's fifth-best team heading into spring training was torpedoed when the Detroit Tigers acquired slugger Miguel Cabrera and pitcher Dontrelle Willis from the Florida Marlins. recurring theme next season will be outrage that only three of the game's top four teams can make the playoffs because they reside in two divisions of the same league. But nobody should call the left-out team a loser. ....הרשימה עם פירוט... It's jarring to think that only three of the four top teams in baseball will make the playoffs. Who will be the odd team out? The Red Sox, Indians, Tigers or Yankees will sit at home during the playoffs, watching the pretenders, the also-rans, the second tier, the scrubs from the NL lurch through October. ... The Tigers responded by aggressively improving. That's the way the big boys do it. That's the way it's done in the AL.
