hi esther! i have been counseling

[marcyg]

hi esther! i have been counseling

breastfeeding mothers for years and supporting couples during pregnancy and childbirth and suddenly i am not sure of myself... I am enclosing a link to a discussion from this morning and would greatly appreciate your proffesional response. perhaps I have been uninformed until now- you learn something new everyday. .Please read Anat's message and my response and reply. Thank you

 

[marcyg]

I am reffering to the message in

the middle that reads "תודה על ההזהרה..."

 

[אסתר גרוניס IBCLC]

What is your question?

Even if the mother has CMV, she can breastfeed. There have been no cases of babies being infected by their mothers via breast milk. even if the virus passed to the babies, they had no harmful effects. Concern for preemies has caused some hospitals to require that mothers who are positive for CMV freeze their milk before giving it to the preemies just to be sure. freezing kills the virus.​

 

[Tami B]

אני חושבת שמרסי שאלה לגבי 24 השעות

הראשונות - האם באמת יש תינוקות של מעוניינים לינוק בזמן הזה וזה תקין, והאם ייתכן שהתינוק לא יהיה מעוניין לינוק כי הבטן שלו מלאה במי שפיר שבלע ברחם. שמעתי אישית על מקרים כאלה (תינוק שלא היה מעוניין לינוק ביממה הראשונה כנראה כי בטנו היתה מלאה במי שפיר), אך אין לי חומר מקצועי על העניין, לא מצאתי אזכור לכך ברשימות הקורס או בספר.

 

[אסתר גרוניס IBCLC]

Thanks, Tami

The link sent me to a question about CMV or something. Most babies are born feeling nauseous. I do not think that it is amniotic fluid that makes them feel that way. My theory is that the transition from life in the womb and life in the outside world makes them feel strange, and they are full of all sorts of excretions. the best way to make them feel better is to give them some colostrum. In the first 24 hours, the colostrum cleans out the digestive tract and causes them to bring up the secretions from the upper and lower GI tract........spit up and kaki. It calms the bad feeling, which is probably why babies want to be on the breast almost all the time on the second day. It is a mistake not to feed them during that 24 hours. The recommendation not to feed is based on artificial feeding which really causes babies to vomit alot. artificial milk is not like colostrum. colostrum is very concentrated and the growth factors found in it change the mucosal lining of the digestive tract and really calm the stomach and prepare it for the third day when the amount of milk starts to increase. Is that what she asked?​

 

[Tami B]

אני חושבת שכן.

הדיון התחיל בהודעה הזו שטוענת שמסוכן להניק בהריון כי התינוק לא ירצה לינוק לאחר הלידה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=110&msgid=32013914 והמשיך כאן כשענת כתבה שרוב התינוקות לא ממש רעבים ב 48 השעות הראשונות וזה לא בגלל שהאמא הניקה בהריון: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=110&msgid=32027261 ועל זה היתה השאלה, האם זה באמת נכון. אני חושבת שענית עליה. תודה גם ממני, תמיד שמחה ללמוד ממך.

 

[marcyg]

תודה תמי ואסתר! עדיין לא ברור לי

אם יתכן מצב שתינוק לא ירצא לינוק ב48 שעות הראשונות בגלל שהוא בלע מי שפיר. לפי מה שענת מספרת יועצת ibclc אמרה לה שכל התינוקות "לא ממש רעבים ב48 שעות הראשונות"... מניסיוני זה לא נכון ולא מצאתי שום מידע בספרות המקצועית.

 

[א אוהל]

מרסי, מנסיוני בליס (שהוא כמובן

פסיק קטן לעומת נסיונה של אסתר) ישנם תינוקות שאינם מעוניינים לינוק ביממה הראשונה לחייהם מחוץ לרחם. לרבים מהם יש מי שפיר בבטן והם פולטים אותם החוצה - בין אם הם יונקים ובין אם לאו. לדעתי זה מסוכן מאוד לא להאכיל תינוק 48 שעות ויכול להיות שענתש פשוט לא זוכרת את המספרים נכון. מה שעוד נכון מנסיוני לגבי 24 השעות הראשונות לאחר הלידה - בלידות בהן ניתן אפידורל נראה שתינוקות רבים מאבדים את יצר המציצה: הם פותחים פה גדול על השד, נצמדים - וזהו! זו הסיבה שרבים מהם מקבלים ביום הראשון את הקולוסטרום בכפית עד שהם מתעשתים. לא יודעת אם זה הוכח מחקרית, אבל זה בהחלט נראה בשטח.

 

[Tami B]

מנסיוני הפרטי (שהוא כמובן פסיק קטן

לעומת נסיונה של א אוהל בליס

) גם בני לא רצה לינוק ביום שלאחר הלידה. אצלנו זה היה בגלל לידת מלקחיים לאחר מצוקה עוברית שבודאי היתה מאד קשה וטראומטית עבורו. הבעיה נפתרה בדיוק כמו שאסתר כתבה - על ידי כך שהאחות נתנה לו לטעום קולוסטרום שהיא סחטה ממני ומרחה לו על השפתיים כמה פעמים. אחרי שהוא גילה מאיפה זה יוצא ואיך מקבלים את זה לבד הוא באמת ינק בהתלהבות רבה, בדיוק כמו שאסתר כתבה. אני לא חושבת שענת כתבה שזה בסדר לא להאכיל תינוקות 48 שעות, אני מדברת בשמה אמנם בלי לתאם איתה אבל אני חושבת שהיא רק התכוונה לומר שגם אם התינוק לא מעוניין לינוק לאחר הלידה, זה בטח לא בגלל שאמו הניקה בהריון. בספר הלימוד של יעוץ הנקה Breastfeeding and human lactation, למרות שאין התייחסות לבליעת מי שפיר, יש התייחסות לכך שיש תינוקות שלא ירצו לינוק ביממה הראשונה. בע"מ 284 מצויין שהתינוקות עשויים לשקוע בשינה של עד 20 שעות לאחר השעתיים הראשונות לאחר הלידה שבה יהיו ערניים ויהיו מעוניינים לינוק (לכן חשוב כל כך להניק מיד לאחר הלידה כדי לא לפספס את הזמן הזה ולהגיע לזמן שבו הם ישנים ולא מעוניינים לינוק). בע"מ 286 מצויין שיש תינוקות בריאים שנולדו במועד שלא ירצו לינוק, בגלל שהאמא קיבלה משככי כאבים בלידה או מסיבות שונות אחרות. בספר מוצעות דרכים לעודד תינוקות לינוק, ומצויין שיש להתחיל להשתמש בהן אם התינוק לא נצמד לשד בין 12 ל 24 שעות לאחר הלידה - מכאן ניתן להבין שייתכן שהתינוק לא יינק ביום או ביממה הראשונה, ורק אם בפרק הזמן הזה הבעיות לא מסתדרות מעצמן יש להתחיל בפעולות כדי לדאוג לכך שהוא יינק. הציטוט המדוייק:

"The full-term infant is born with additional extracellular fluid; however, after one to two days without receiving fluid nutriment, the neonate is at risk for rapid dehydration." (Brastfeeding and Human Lactation, p. 286)​

 

[אסתר גרוניס IBCLC]

One point to add

there is really not much written on normal infant behavior in the first 3 days. what we see in the hospital is not normal. Babies are separated from mother after birth, and when they are not with mother they cry. IN nature, if a baby is left alone, he cries to get attention to be picked up, and then "plays dead" in order to conserve energy, and to fool predators so that they will not eat them. Usually the next time mom sees the baby after birth, he is in a deep sleep. If you do not wake the baby and start giving him colostrum, then he will start losing lots of weight, and since in Israel, babies are sent home within 36-48 hours, if they lose too much weight, the mom is sent home, and the baby has to stay, which is in my opinion the worst possible scenario for the dyad. I would be intereste to hear from those of you who had a home birth how a baby behaves in the first 3 days. HOspital birth is not natural unless mothers and babies are together from the delivery room until they go home. Kangaroo care and skin-to-skin really help, and spoon-feeding colostrum until the baby starts feeding on his own.​

 

[Tami B]

תרגום: נקודה אחת להוסיף

אין ממש הרבה חומר כתוב על התנהגות נורמלית של תינוקות בשלושת הימים הראשונים. מה שאנחנו רואים בבית החולים זה לא נורמלי. תינוקות מופרדים מהאמהות שלהם לאחר הלידה, וכשהם לא עם האמהות הם בוכים. בטבע, אם משאירים תינוק לבד, הוא בוכה כדי לקבל תשומת לב וכדי שירימו אותו, ואז מעמיד פני מת כדי לשמור אנרגיה וכדי לרמות את הטורפים כדי שהם לא יאכלו אותם. בדרך כלל הפעם הבאה שהאמא רואה את התינוק לאחר הלידה הוא שקוע בשינה עמוקה. אם לא תעירי את התינוק ותתחילי לתת לו קולוסטרום, הוא יתחיל לאבד הרבה ממשקלו, ומאחר ובישראל אמהות משתחררות הביתה תוך 48-36 שעות, אם הם מאבדים יותר מדי משקל, האמא נשלחת הביתה והתינוק צריך להשאר, וזה לדעתי התרחיש הגרוע ביותר. הייתי מעוניינת לשמוע מאלה מביניכן שילדו בבית איך התנהג התינוק בשלושת הימים הראשונים. לידה בבית חולים היא לא טבעית אלא אם כן אמהות ותינוקות הם ביחד מחדר הלידה ועד שהם הולכים הביתה. טיפול קנגרו ועור לעור באמת עוזרים, והאכלה בכפית של קולוסטרום עד שהתינוק מתחיל לינוק מעצמו.

 

[Manty]

my babe

Born (unassisted) at 42 weeks. He was on the breast alot the first day. I can't remember if he asked for it or whether I just offered, but I would say he spent most of the time there.. Same goes for the second, third....6 months later

HTH

 

[batLaLeche]

הנקה אחרי לידה

אני לא זוכרת בדיוק איך היו ההנקות אחרי הלידה בבית, אבל אני כן זוכרת שהוא ינק הרבה פחות ממה שציפיתי. הוא נולד בחצות ורבע בלילה. מייד אחרי הלידה הוא לא רצה לינוק, לקח לו זמן. הוא היה כל הזמן צמוד אלי, ישן הרבה, עשה פיפי ומקוניום (לרוב בכיור או בסיר). הוא כנראה ינק יפה, כי הוא ירד מעט מאוד (נראה כאילו מה שירד היה המשקל של המקוניום...) ותוך שבוע כבר היה חזרה במשקל הלידה שלו, אבל אני זוכרת שהופתעתי מהרווחים הגדולים בין ההנקות, ומזה שלא היתה לו בעיה כשהשארתי אותו איפה שישנו וקמתי להתקלח או משהו.

 

[מאיו]

ההנקה שלנו

מיכל ינקה מיד אחרי הלידה, בחדר לידה וגם בחדר ההתאוששות, שם היא שהתה איתי במשך שעתיים. לאחר פרידה של חצי שעה, פגשתי אותה במחלקה שם היא נשארה איתי ולא הופרדה עד היום

. היא נצמדה אליי ולא רצתה לעזוב. אם לא ינקה- היא פשוט בכתה. אחרי 9 שעות כאלה, האחות ניסתה לתת לה מטרנה. מיכל שתתה הכל ומיד הקיאה על האחות

מאז ועד עכשיו, היא יונקת ללא הגבלה והפסקה

 

[שרון52]

מיד אחרי הלידה

אני הנקתי את רותם. אני ידעתי שזה מה שחשוב לעשות אבל המיילדת הפתיעה אותי שאמרה לי שכדאי לעשות זאת על מנת לעזור לשילייה לצאת (ביה"ח מאיר בחדרי לידה טבעי). את רותם שמו בחימום ומיד אח"כ, שעתיים אחרי, לקחתי אותה אלי והערתי אותה כל שלוש שעות להנקה. ביום השני כבר לא הייתי צריכה לעשות זאת בגלל שהיא פשוט לא רצתה להוציא את הציצי מהפה והייתה צמודה אלי. וזהו, ביום השלישי הביתה. התוצאה הייתה שחמישה ימים לאחר הלידה היא כבר עברה את משקל הלידה. הרופא היה המום. אני לא, כבר ידעתי שכך יהיה.

 

[צימעס]

התחלת ההנקה של הקטנה שלי

שנולדה בבית: היא נולדה ב 10:30 בבוקר, באיחור של כמעט שבועיים. הנה מה שכתבתי למחרת, לפנות בוקר (אני אדגיש את קטעי ההנקה, היה לי חבל לוותר על שאר הסיפור): הגדולים קיבלו את פניה ב"אמא, תינוקת רוצה לינוק". בשעה הראשונה אחרי הלידה, אחרי שנתתי לה לזחול מעט לציצי - אם היא רוצה, והיא לא עשתה זאת, נשברתי והבאתי אותה לארץ המובטחת. כלום. זה פשוט לא ענין אותה. תהיתי אם זה שלי בכלל - הילדה הלא-מתנפלת-ציצי הזאת. די מהר היא הבהירה את דעתה: קודם מפנים מקום לאוכל. הצעתי לגדולים לינוק (סוציומטי לחלוטין: שיליה, רחם, אולי דימום) - הם פשוט לא רצו! כעבור כשעה היא ינקה, רק מצד אחד, קיבלה את המראה השונה של "ינקתי", וחזרה לעיסוקה הקודם בלמלא חיתולים (שלה) בגדים (שלנו), מגבות, ומצעים במקוניום. איך אמר האיש? "מזל שזה עוד לא מסריח בשלב הזה". פלא שהוא אומר דבר כזה אחרי לידה? היניקה הבאה היתה באיזור ה 6-7 שעות מהלידה. רק אז גם הגדולים ביקשו. בהמשך - ינקה עוד כמה פעמים, היו אפילו קטעי ערנות יפים, כשהגדול שבהם - כהרגלה מזה מספר חודשים - באיזור 9-10 בערב, כשהולכים לישון. היה כיף (בפרט - הגדולים לא ישנו צהריים, ונפלו לישון מוקדם, כך שהיה לנו רגע שקט לבד: אמא-אבא-תינוקת-קקי-חיתולים). בלילה - היתה יניקה אחת שלה, ואיזה 17 של אח-גדול (אחות-גדולה ישנה בחדר שלהם). התעוררה אי אילו פעמים, אבל הסתפקה בלהסתכל עלי, ולהרדם בחזרה (כאמור - זה שלי זה?). די מהר, במשך היום, היא למדה שגם אבא "בטובים", ונרגעת עליו בלי שום בעיה. היא כן מתעוררת בבכי אם מטלטלים, זזים וכיו"ב, אבל נרגעת די מהר - על אבא או על אמא. לא היתה לי בעיה למצוא זמנים לאכול/להתרחץ.

 

[צימעס]

הנה תיאור של הימים הבאים

הודעה שנכתבה 3 ימים לאחר הלידה. מענין לספר (חוצע-מייסע מה שנקרא) שכבר אז (בגיל 4 ימים), חשדתי ברגישויות של הקטנה לדברים שאני אוכלת. אף אחד לא האמין לי, ורק בגיל חודש וחצי פצחתי בדיאטה (די אכזרית) שמאוד הקלה עליה.

 

[ענתש]

תודה תמי, זה בערך מה שהתכוונתי.

רק מסרתי מה שאמרו לי. אני מסבירה - נגה בפירוש לא רצתה לינוק כמעט יומיים בבית החולים. "לא רצתה" פרושו פשוט לא התעניינה בציצי. לא התעניינה לפתוח פה ולא התעניינה לאכול כלום. כל מה שעניין אותי זה לישון (וילדתי עם אפידורל בלבד וגם זה הפסיק 3.5 שעות לפני תום הלידה כך שאני לא חושבת שהיא היתה מסוממת...). היא כן רצתה להיות עליי ובידיים ולישון עליי (וכך היה) אבל לא לינוק. אני מאד נלחצתי כי נשמע לי מאד לא תקין (למרות שחיתולים רצובים וצואים היו, בעיקר בקקי השחור כמו זפת הזה). כששאלתי נאמר לי שהיא עוד "מלאה במי שפיר" ושזה לא ממש נורא אם היא לא אוכלת ב-48 שעות הראשונות. זה נאמר לי כהרגעה לאחר ההרצאה של אותה יועצת שבה היא אמרה שאם התינוק ישן יותר מדיי ולא יונק הוא אפאתי וכבר "מעבר לרעב" והמצב מסוכן. אני, אמא טריה ודי טמבלית (מודה) נלחצתי עד קצות אצבעותיי ורצתי בבכי ממש להתייעץ (וכמובן אוטומטית הרגשתי אמא רעה). הפלא ופלא אחרי כמעט יומיים הילדה פתאום התעוררה והתחילה לינוק במרץ, מה שכן, יכול להיות שהעובדה שהנחתי לה לנפשה (ואולי לא "הכרחתי" אותה לתפוס את השד ביומיים הראשונים) גרמה לנו לקילקול היכולת לתפוס נכון. טוב, על זה שילמתי בכמה שבועות של דם יזע וסדקים

בכל אופן, סליחה אם הטעתי. לא התכוונתי להגיד הבכללה שאלו כל התינוקות אם משהו אלא שאם קוה מצב והתינוק ישן ולאיונק זה לא אומר שצריך לרוץ לתקוע לו בקבוק לפני שהוא יעלם לו, יש אפשרות שהוא פשוט לא ירצה לינוק. ככה הבנתי מנסיוני המועט (ואשמח אם תתקנו אותי) והאפיזודה הזו בבית חולים זכורה לי כאחת מנקודות ה"כמעט שבירה" מהנקה שלי רק מהפחד שהיא אפאתית. חשבתי לי שאם הייתי יועת מראש שזה עלול להיות המצב אז הייתי נלחצת פחות ורגועה יותר... (יש לציין שהיועצת לא היתה ממש נחמדה אליי מה שלא ממש עזר... טוב, הבנתי בדיעבד שהיא נורא עסוקה והי לא עובדת שם על תקן של יועצת בכלל אלא של אחות, אז הבנתי אותה).

 

[אסתר גרוניס IBCLC]

Mazal Tov, Anat

I would say that almost 60% of babies do not want to feed in the first 24 hours. Some don't want, and others cannot, for whatever reason: difficult birth, tish-tush, vacuum,etc. If the babies were not weighed every day and if going home was not based on weight, I would not have any problem with that. Babies are born with good reserves, and they really do not need to eat much in that time. But, in the hospital, I do encourage moms to fed the baby colostrum with a spoon so that a) they do not lose too much weight, and b) so that the jaundice does not start climbing. the more colostrum they get, the more kaki they do and the bilirubin comes out in the kaki. I don't want there to be any excuse to push artificial milk on the moms, and excessive weight loss and high bilirubin are often reasons to push artificial milk........not evidence-based reasons, but reasons. Where did you give birth?​

 

[ענתש]

תודה אסתר, החכמתי לפעם הבאה..