Hey Hey, My My

[arieltr]

Hey Hey, My My

Rock and Roll Can Never Die

Neil Young & Crazy Horse - 15/03/2013 - Melbourne

וואי וואי... ניל יאנג. מה אגיד ומה אומר. עשיתי הכל בחודשים האחרונים בשביל להנמיך ציפיות. בכל זאת, הילד בן 67, לא צחוק. אמרתי לעצמי ושיננתי בראש שוב ושוב: "תרגיע חביבי, הוא לא יצליח לסחוב יותר משעה וחצי". "תלך לראות אותו, בכל זאת לא כל יום נופל ארוע כזה לידיים שלך", "אז מה עם מירב הסט יהיה רגוע על הילוך שני-שלישי, בכל זאת הסוסים כבר לא כשירים למירוץ". ככה, המוח הוריד בעקביות לעצמי ת'ציפיות. ומדי פעם בשקט בפינה, לחש לי הלב "פאק איט, זה ניל והסוסים בכבודם ובעצמם, הם יקרעו אותך, לא משנה אם הם בני 80, מה שקובע זה האם אתה תעמוד בזה".

אז חזרתי השניה הבייתה. נכנסתי בשקט והתיישבתי מול המחשב. רק הוא דולק. כל השאר חשוך, אחרי שתיים בלילה כאן. כולם ישנים. השאירו לי פתק קצר וברור "תשתדל להיות בשקט". ואני בשקט דג. אבל משהו מוזר מתרחש פה, האוזניים שלי רועשות אש. הכל מצלצל אינסופי באוזניים, רעש אטומי. איו סיכוי לשקט, וזה רק הולך ומתגבר. לא מפסיק. יאנג והסוסים דרסו את מלבורן. יש שם מכתש עכשיו איפה שהיה הקונצרט. ניל יאנג קרע את כולם עם הדיסטורשן שלו, שבטוח יצלצל לי עוד חודש באזניים לפחות. אלוהים איזה כיף.

ניל פתח את ההופעה עם 10 דקות מחשמלות ביותר, Powderfinger. איזו פתיחה. תענוג. סאונד מהמם של הגיטרות, וניל נע על הבמה כאילו הוא בן 19. משם זה המשיך לטחון דיסטורשנים עם 10 דקות נוספות, Love To Burn איזו רצועה יפה ונשכחת. כמה דקות אחר כך כבר היה ברור שאין אחד שיהיה פה מבואס - Walk Like A Giant מתחיל להתנגן וזה נמשך 21 פאקינג דקות שבהן ברור לחלוטין, ניל יאנג בא להראות לכולם שרוק'נ'רול לא יכול למות. לא אם זה תלוי בבחור הקנדי הזה. 6 הדקות האחרונות של ההולך הענק הזה היו, כמו שמרמזת גירסת האלבום, הדים של דיסטורשנים שהולכים ובאים בסגנון לופים איטיים ומפחידים פסיכים לחלוטין. הגירסה באלבום היא, איך נאמר, עדינה.
לאחר מכן בשביל שכולם יחברו את מה שנשאר מהאזניים חזרה לראש היה סט של שירים רגועים, אקוסטיים, שפחות התאימו לי בכללי, אבל אחד מהם הוא אחד השירים האהובים ביותר ונורא שמחתי לקבל אותו - Heart Of Gold. באמת שהתרגשתי כמו ילד קטן, ממש כאילו כולם בהיכל נעלמו והשאירו אותי לבד עם ניל והמפוחית. הרגעים הקסומים האלה, אתם יודעים.

כמה דקות אחר כך, Ramada Inn, הדיסטורשן החשמל והסולואים חוזרים. אני חייב לומר, אופן הנגינה של יאנג על הגיטרה - מהממת. 15 דקות שמעבר לצלילי החשמל, הכל כך מוכרים ואהובים שמזוהים איתו, פשוט כיף להסתכל עליו שהוא קורע את הגיטרה, ופרנק סמפדרו פורט מולו, וככה שניהם נלחמים על הבמה. פשוט מהמם אחרי כל העשורים שעברו איך הם מנגנים לייב כאילו עכשיו בכלל 1969 והם בני עשרים. מכאן זה עובר לנערת הקינמון הנפלאה, ומיד אחריה אני זוכה בלוטו. כן כן.
הצלילים הראשונים עולים לאויר ו-Cortez the Killer נכנס לאולם. איזו חוויה. בסתר, בהיחבא ובעצם גם בגלוי, היה שיר אחד שהכי רציתי ולא הייתי עוזב בלעדיו את האולם. קורטז, קורטז. חלום שהתגשם. לחלוטין. פשוט קילר. אני טסתי לעולם אחר. תודה ניל.

ולמרות שהיה נדמה לי שהכרזתי לפני כולם שהקונצרט יכול לעצור, או לא, אני את שלי קיבלתי, אבל משם זה המשיך הלאה ברצף מחשמל אחד אחרי השני (מצויינים אגב) עד שזה נגמר עם Hey Hey, My My.
לאחריו הם עלו להדרן עם Mr. Soul ואחר כך זה ננעל עם Roll Another Number ואני בספק אם מישהו נשאר עם אזניים בריאות ברדיוס של קילומטר.

שמישהו ינתח ת'סט-ליסט, אני מקווה להתאושש.
תודה לענק מקנדה.

סט-ליסט:

Powderfinger
Love To Burn
Born In Ontario
Walk Like A Giant
Hole In The Sky
Heart Of Gold
Twisted Road
Singer Without A Song
Ramada Inn
Cinnamon Girl
Cortez The Killer
Fuckin' Up
Prisoners Of Rock 'n' Roll
Welfare Mothers
Sedan Delivery
Hey Hey, My My - Into The Black
---
Mr. Soul
Roll Another Number

 

[AeroTom]

קיבלתי עדכוני לייב על הסט-ליסט

שני חברים שלי היו בהופעה (אחד מהם גם היה בהופעה הקודמת האינטימית והמיוחדת שהגיעה ל-3 שעות עם סט ליסט אדיר).

הדיווחים שקיבלתי על ההופעה היום גם כן היו מעולים. אין ספק שגם ממה שאתה כתבת וגם חברים שלי וגם אחרים, ניל והסוסים נמצאים בכושר מטורף. במיוחד עם סטים מלאים בשירים ארוכים וג'אמים, כמו שאני אוהב.

Welfare Mothers אגב שבוצע היום, זה ביצוע ראשון אחרי 10 שנים. גם פהתיחה של Powder היתה מפתיעה, כי Love And Only Love עשה את זה כל ההופעות השנה. מגניב גם ש-Sedan Delivery עשה קאמבק בשתי ההופעות האחרונות, וכמו כן Prisoners of Rock N Roll ו-Opera Star (שלא היה היום).

אני מחכה אפילו יותר להופעה בלונדון ביוני. מקווה שישאירו לשם עוד הפתעות ואותו כושר. תודה על הסיקור, גרם לי לרייר עוד יותר לקראת הפעם הראשונה שאראה אותם בלייב, לא עוד הרבה זמן.

בהופעה האינטימית אגב הקודמת הם ביצעו באותה הופעה את:
Cortez
Danger Bird
Barstool Blues
אם זה במקרה יקרה אצלי אני אתעלף משמחה. Zuma תמיד היה האלבום האהוב עלי של ניל והחבר'ה. אדירים.

 

[arieltr]

My My , תומר תומר

שמע הם אכן בכושר מטורף, שיש לי הרגשה שהח'ברה מיחידת העלית שמצאה את בן לאדן, אומנו על ידי ניל והסוסים כך נראה. אבל זה לא רק הכושר, זו הנגינה עצמה. אתה יכול לראות ולהרגיש שהם מכירים אחד ת'שני כל כך טוב שהם מחברים ופורסים כל ביצוע באופן כל כל כך שלם, שכל הסאונד המלוכלך והרועם הזה פשוט זורם להם חלק מהידיים.

ההופעה אתמול הייתה דקותיים מתחת לשעתיים וחצי, ולמרות ההתחלה המטורפת המאסיבית בהילוך חמישי עם ארבעת השירים הראשונים שלקחו סביב 50 דקות!, החלק השני שהגיעה לאחר ארבעת כדורי ההרגעה (שהאחרון שבהם Singer Without A Song מאיפה הוא נדחף בכלל זה) היה מרתון שעבר הרים ופיורדים מושלגים. זה התחיל כאמור עם Ramada Inn עבר דרך קורטז ואז באו רגעים של דיסטורשן נקי ומלוכלך ואדיר ומה לא, עד Hey Hey, My My. הצמד Welfare Mothers ו-Sedan Delivery זה טירוף מוחלט ולכולם יש בעיות שמיעה עכשיו.

בלונדון אתה בטוח תקבל סופרנובה של אקסטזה. Walk Like A Giant לבדו יביא אותך לא רק לעילפון אלא גם ל-BLOWN AWAY שניה לפני. החבר שלך שקיבל את ה-15 דקות של קורטז פעמיים בשלושה ימים, מה כבר יש לו לשאוף בחיים בעצם?

אגב, מקווה שהמרתון שלך עבר טוב, אני מפורק לחלוטין אחרי המרתון שלי..

 

[AeroTom]

מעולה מעולה

מחכה בקוצר רוח שהם יפרקו לי את הצורה. זה בדיוק הדבר שהכי רציתי לראות בלייב סוף סוף. את ניל ואת ה-Horse, ככה ביחד.

והשלמתי אתמול את החצי מרתון כמו גדול. ריצה רשמית ראשונה שלי בחיים, אחרי שלושה חודשים של אימון שבהם רצתי פעמיים בשבוע. סיימתי על שעה ו-57 דקות. אחלה תוצאה בשבילי. הייתה חווייה והיה ממש כיף. עכשיו יש לי שבוע לנוח לפני מרתון נוסף של 5 הופעות החזרה של "הלהקה שלי" ב-4 ערים בבריטניה. Good times.

 

[arieltr]

שעה חמישים ושבע רק לרוץ? אתה אחושילינג בכושר

ולהיות בכושר זה מצויין, אבל פעם הבאה תיקח מונית, זה יותר פשוט

תהנה

 

[AeroTom]

יאפ. Long May You Run, my friend

 

[arieltr]

הנה עוד אחד שפורקו לו האוזניים

כאן.

מסתבר שהוא אוהב את מלבורן, ניל.

 

[Barmelai]

יפה לך קורטז

הלוואי עלי, לא שעשיתי משהו בשביל שזה יקרה. החלום הרטוב שלי במה שקשור ליאנג, הופעה ואני באותו אזור חיוג, הוא ביצוע אלמותי לכמו הוריקן. אגב, למרות שלא הזכרת את זה, זכית פעם נוספת, עם Sedan Delivery. שיר ענק, בעיקר בהופעות.

 

[arieltr]

יומיים לפני, בהופעה הראשונה במלבורן

הוריקן סגר את הערב. וזה לא בא על חשבון קורטז.

לפי מה ששמעתי וקראתי מסביב, ההופעה הזו הוכנה והוקלטה לצורך שיחרור עתידי ורשמי על דיוידי.
יש למה לחכות...

 

[Theoretical Fool]

אני אראה אותו ב vienne בצרפת

הסט ליסט טוב, אבל בהופעה שראיתי אותם לפני 4 שנים, הייתה הפרדה, כמיטב המסורת, בין חשמלי ואקוסטי. היה חצי-חצי. הרגע הזה שפתאום המגברים נפתחים ל-11, ואתה מקבל פתאום את התופים והבאס לפנים - זה רגע מדהים שאין שני לו. וזה אחרי שירים אקוסטיים ושקטים יותר. קיצור, הייתה חוויה אדירה, ואני מקווה שתיהיה גם.

 

[arieltr]

דריסה -> הרפייה -> מעיכה -> הנחתה סופית

זה הקונספט המצטייר מהסיבוב האוסטרלי הנוכחי. כלומר קח את מבנה המופע שראית לפני 4 שנים עם ההפרדה אקוסטי-חשמלי סטייל RUST NEVER SLEEPS, ותוסיף עוד סט חשמל (הההמון חשמל) על ההתחלה. זה הכושר והיכולת שהם נמצאים כרגע. מדהים.
שחושבים על זה, חשמל-אקוסטי-חשמל, זה הצורך שנולד כפי הנראה מהאלבום הנוכחי של הכדור הפסיכדלי. כי שהוספת את Walk Like A Giant ואת Ramada Inn (ששניהם לבדם זה 40 דקות ג'אמיסטים מטורפים) לחשמליות מהעבר כמו פאודרפינגר, קורטז, הוריקן ועוד כמה אז אתה פשוט חייב להפריד את הניצים כי המוח האנושי לא עומד בזה. אין פה חצי חצי. ואני לא אפלא עם בסיבוב האירופאי יצוץ גם Driftin' Back. אני קיבלתי הרושם שאין גבול למה שהם מסוגלים לבשל עכשיו.
זה עובד מצויין, בייחוד בגלל כושר הנגינה הנוכחי שניל והסוסים מצוידים בו. לא נראה לי שתצא מאוכזב. יהיה מעניין.

 

[AeroTom]

רק לציין ששני הסטים דאז לא היו עם קרייזי הורס

כלומר, ראלף מולינה היה שם, אבל זה היה הרכב גיבוי אחר. ואתה ממש בר-מזל שהיית בסיבוב הזה של Chrome Dreams. אלו היו הופעות אדירות עם שני הסטים כל ערב. אני זוכר שממש רציתי לתפוס אותו דאז ולא יכולתי.

נראה שהסיבוב של Psychedelic Pill מאוד חוזר לסיבובים כמו של:
Zuma
Rust Never Sleeps
Broken Arrow
וההופעות שהיוו את הבסיס ל-Weld. יאנג והסוסים נותנים הכי בראש שאפשר וממש יפה לראות את כל הנציגים מכל השנים שלהם יחד. כולל השירים החדשים והמעולים של הגלולה.

 

[noosh]

איזה כיף

אפילו שלא הייתי שם התחלתי לחייך מהמשפט הראשון והחיוך רק התרחב עם כל משפט. באמת איזה כיף.
זה תמיד טוב לגלות שהאמנים שגדלת עליהם או שאתה אוהב כלכך הרבה שנים ואמורים להיות כבר אחרי השיא שלהם, עדיין יודעים לתת את עצמם ואת כל כולם על הבמה, שמוזיקה עדיין מניעה אותם, שהם עדיין in it for the music. זה באמת מרגש, כי עם השנים אנחונ לומדים להבין שמוזיקה זה עסק ואנחנו מאבדים את התמימות הילדותית שהיתה לנו, כשרק התחלנו להקשיב למוזיקה, שהכל זה הבאזז הזה שבין האמן לקהל לצלילים, ואז הם מוכיחים לך שזה כן זה ושלא שגית (אולי אני צריכה לכתוב את זה בגוף ראשון, אבל אני אשאיר את זה ככה).

אני מקווה שהתחושה הזאת תחזיק עוד הרבה זמן הייפ של הופעה טובה זה אחד הדברים הכי משמחים וממלאים שיש.

 

[arieltr]

in it for the music - מסכם מדוייק מה שהיה שם