שניהם מעולים אבל
לך בוטל כדאי להתחיל קודם מהראשון, זה עם הפומפה בראש. אני חושב ככה כי לאחרונה הבחנתי בנטיה חשודה אצלך לכיוון אוס מוטנטס ואני מזהה איזו הקבלה בין מוטנטס הברזילאים ואלמנדרה הארגנטינאים. אלמנדרה הראשון הוא אוסף של שירים קצרים יחסית, יפים, חצופים ורעננים, של חבורה שבאה לכבוש את העולם. די בדומה לשני האוס מוטנטס הראשונים מ 68-69. לאו דווקא סגנונית אבל בהחלט בהצף הכשרון והעלומים שמהם נוצרו שירים כל כך מבריקים וחודרים ללב. בקצת אחרת תמצא את האלבום הראשון עם הרבה תוספות חשובות: הראשונה בהן היא אסופת הסינגלים שהקדימה בשעתו את התקליט. זאת פסיכדליה טהורה שיש הנכונים להשבע בנקיטת חפץ שחלקם, כמו TEMA DE POTATO הם שירי הפסייח היפים ביותר שאי פעם שמעו. ואני מתייחס לאספני פסייח כבדים. התוספת השניה היא סינגלים שיצאו לאחר האלבום הראשון ומצביעים על ההתפתחות המוסיקלית לקראת האלבום השני הכפול. הכפול די מקביל לאוס מוטנטס של תחילת השבעים - גם אצלם החל אז דגש חזק יותר על הפתוח הכלי והמוסיקלי, והתארכות השירים. שני האלבומים - זה ששאלת עליו וזה שהדודל מציג בהודעתו הם אלבומי מפתח בזירת הרוק הארגנטינאית, וכך גם אלמנדרה. לדעתי סצנת הרוק בארגנטינה בשנות השבעים היתה כל כך מפותחת ומשופעת בקלאסיקות רוק, שלפחות 10-20 מהתוצרת המוסיקלית הזאת חייבים לשכון קבוע על המדף של כל אוהב רוק, בתנאי שהספרדית לא מהווה מחסום בלתי עביר. אלמנדרה היא הנקודה הטבעית להתחיל את ההכרות עם הרוק מארגנטינה.