HELP !!!!

יפעת SH

New member
HELP !!!!

היי, המון זמן שלא בקרתי פה ואני זקוקה לעצות חכמות ומעשיות. אז ככה, הבן שלי לומד בכיתת PDD בביה"ס רגיל, הוא מתקדם ואנחנו מאוד מרוצים.. השילוב שלו, גם באופן ספונטני בהפסקות וגם באופן מובנה מוצלח ביותר לדברי המורות וגם אנו מתרשמים מכך. אלא ש.. אתמול בערב הוא סיפר לי בדרכו המקוטעת שהילדים צוחקים עליו ומציקים לו.. לא ניתן לפתח איתו שיחה ולכן זו האינפורמציה היחידה שקבלתי (בנוסף להדגמה אחת) התקשרתי למורה ואז התברר לי ש.. בהפסקות המורה נשארת בכיתה עם הילדים שאינם יוצאים ( הסייעת הולכת לשאוף אוויר היכן שהוא..) והבן שלי שיוצא בשמחה לשחק עם הילדים הרגילים, חופשי ומאושר ואין מי שמשגיח ורואה אותו.. לדבריה יש מצב שהוא יוצא מטווח הראייה שלה גם אם הוא בחוץ.. "הוא מהילדים העצמאיים" היא אמרה ! אז כמובן שלא ישנתי כל הלילה ורצו לי סרטים נוראיים בראש. מה עושים ???
 

rutimay

New member
דחוף מכנסים את צוות ביה"ס

ומכניסים לתמונה את כל מי שנוגע בדבר: המורה, הסייעות, המורה של כיתת השילוב, המנהלת והיועצת ועושים חשיבה משותפת לגבי העניין. אני לא יודעת באיזו כיתה הבן שלך, אבל לא נראה לי הגיוני שאף אחד לא ישגיח עליו בהפסקות ולא יהיה בסביבה כדי לתווך, במידת הצורך, בינו לבין הילדים האחרים. אם אין אפשרות להצמיד לו מבוגר אחראי, אפשר לכל הפחות לדאוג לחונכים מבין התלמידים. יש מקום לברר מי הם הילדים המציקים - האם הם מהכיתה המשלבת, שמכירים אותו, או סתם ילדים מכיתות אחרות, ולברר באיזה אופן בדיוק נעשה השילוב שלו (האם יש דגש חברתי או רק לימודי) ועד כמה הילדים מתודרכים ומחונכים כיצד יש לנהוג עם בנך. אם מדובר בילדים מכיתות אחרות צריך לבדוק האם מגמת השילוב היא בית-ספרית או רק בכיתות הספציפייות בהן משתלבים ילדי ה-pdd. זה יכול להיות מאוד משמעותי, כי השילוב צריך להיות מערכתי כולל. גם בבי"ס של ירדן המצב דומה, והילדים המשולבים זוכים לשלל כינויים כגון "טיפוליסטים", "פידידיסטים" וכו' (וגם כינויים סטנדרטיים יותר, מטבע הדברים, כמו: מפגר, דפוק, אוטיסט וכו'). למזלי, ירדן לא משולב, כך שהחשיפה שלו לילדים הללו היא מזערית, רק בהפסקות, וגם אז על פי רוב יש לו ליווי והשגחה. אבל מסיפורים עגומים שאני שומעת מההורים האחרים אני מבינה שלא הכל ורוד בממלכת השילוב. לגופו של עניין, אסור לך לתת לזה להתפתח, כדי שבנך לא יגיע למצב בו הוא לא יסכים לצאת להפסקות או ללכת לבית הספר, כמו שקרה אצל אופשיר, למשל, ואת חייבת לפעול מייד ולברר את המצב. בהצלחה.
 
מסכימה לגמרי עם רותימיי וזו גם הסבה

שתמיד כשאני מדברת ביה"ס על הסייעת אני טורחת לקרא לה "סייעת צמודה". ממש מקפידה על זה.
 

mayarel

New member
אולי כדאי להיערך אחרת

שהסייעת תיח את ההפסקות שלה לקראת סוף השיעור ובהפסקות תהיה איתו? כמה גמיש העניין זה אפשרי?
 
הצעה...

באשדוד בבית ספר שבו יש כיתת תקשורת מקיימים פרויקט שנקרא "אחים בוגרים" לכל (!) ילד בכיתה מצמידים שני אחים בוגרים מהכיתות האחרות, ותפקידם ללוות את הילד בשתי ההפסקות. האחים הבוגרים כמובן מקבלים הדרכה והמון חיזוקים, וזה פועל נהדר. אני ראיתי במו עיניי את המפגש החם בין האחים הבוגרים ובין הילדים, ואיך שהם מסתובבים איתם בהפסקה ומנסים לעודד אותם לשחק. בקיצור...כמובן שצריך לקיים ישיבה עם כל הגורמים, והייתי מעלה את הרעיון הזה בישיבה. זה פרויקט שתורם המון גם לאחים הבוגרים, וכמובן לילדים בכיתת התקשורת שמקבלים ביטחון והגנה. אם תרצי פרטים צרי איתי קשר במסר
 

doroniz

New member
בהול ביותר: כינוס צוות הכיתה

אני מסכים עם רותי (אלא מה
) וקורא לך לקרוא לישיבה דחופה מהירה ובהולה. אין קשר ליכולות העצמאיות של הבן שלך. הוא צריך להיות בהשגחה של מבוגר כל הזמן!!!! בפרט בהפסקות עם שאר ילדי בית הספר!!!! מה זה החירטוט הזה שלא יודעים איפה הסייעת????? דורון.
 

rutimay

New member
כפרה עליך.

איפה ההורים המשלבים היום? עוד לא התעוררו?
מקווה שהשרשורים האחרונים לא הורידו לכם את המוטיבציה לכתוב. גגגגגגגגגגגגאאאאאאאמממממממממממממיייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!
 

גאמי

New member
יפעתי!

אני כל כך מבינה את הכאב הזה שלך, הייתי בסרט הזה כה הרבה פעמים, אך הופתעתי לגלות שבשל הקושי הרגשי שלי לקבל גם את הצד הזה של השילוב, הצד בו בעצם הילד גם צריך להתמודד עם דברים כאלה ובדיוק שם צריך להתבצע שילוב (כבר אומר משהו על הסייעת), הוא החל לחסוך ממני מידע כדי להגן עלי. איזה ילד. החלטתי שקודם כל אני נרגעת ולא מראה סימני חרדה ופוסט טראומה בהם אני כל כך מתמחה. הוא החל לספר יותר כאשר אני נרגעתי. באש לסייעת. פעם היתה לנו סייעת שלא הבינה שההפסקה והמקומות שמחוץ לשיעור, הם המקומות המועדים לפורענות היא היתה הולכת לה לשתות קפה לפטפט ולהרשים, בסופו של דבר היא לא נשארה שם עוד. אבל חשוב מאוד להסביר לסייעת את תפקיד השילוב, אצלך זה ממש שונה כי הסייעת של בני היא רק שלו ולכן הקשר היה יותר איתנו, אצלך אין זה שילוב יחידני, אך עדיין חשוב לדבר בשיחת ועידה הסייעת המורה ואתם על חשיבות ההפסקות והמקומות הפחות פורמלים כחלק מקידום השילוב. רון בשנה שעברה היה ילד שהיה לבד בהפסקות, מתוך בחירה, אפשרו לו זאת, זה צורך שלו. השנה זה אחרת, אך תמיד היד צריכה להיות על הדופק, שם צריך להתגלות התיווך במלוא הדרו. רק רציתי להגיד לך כמה ברת מזל את שבנך מיוזמתו הולך ויוזם משחק, זה נפלא בעיני שימשיך כך. נכנסתי לדקה כי מאיה קראה לי, לא קראתי כל כך לאחרונה, אבל זה באמת היה חשוב, נחה קצת, אוהבת גלית
 

rutimay

New member
אהמ.. אהמ... (כחכוח בגרון)

גלית יקירתי, אני זאת שקראה לך. פויה. תתביישי. אבל מה אכפת לי, העיקר שחזרת. (גם אם זה רק לביקור)
 

גאמי

New member
את רואה זה רק מסביר את מצבי הנפשי

הקשה, קולך קול יעקב וידיך ידי עשו (לא אין צורך באפילציה). ראית? קוראת אותך ומדמיין על מאיה, בדרך כלל זה הפוך לא?
בטח שאחזור רק שיגמר התקף המיגרנה האיום הזה. חצי פרצוף הושבת לי, מרגישה כמו תמונה של פאבלו.
 

mayarel

New member
רותי אני פשוט מסרתי הלאה את הקריאה

כשגלית לא עונה פשוט נכנסים אליה לבלוג ודורשים תשומת לב...היא כזו מקסימה שאין לה לב לסרב וזו תכונה שצריך לדעת לנצל
 

mayarel

New member
יקירתי יש לך בכלל ספק?

בטח שאני מתעניינת בכתובים! ונהנית מכל רגע
פשוט לפעמים צריך גם לדעת להשתמש בידע ולא רק לצבור אותו
את עוד במחשב??! לכי מייד לנוח!!! תרגישי טוב
 
יפעת שלום,

אני אגיב בפחות סבלנות למה שנכתב כאן. השילוב בכיתה הזאת הוא לא טוב! שילוב טוב מצריך הבנה לקושי, ואם המורה היתה מבינה את הקושי, היא לא הייתה משאירה אותו להיות לבד בהפסקות. ואם המורה מבינה ובכל זאת שולחת אותו לבד, אז זה גובל ברוע לב. כשאני קוראת ממך שהשילוב טוב, אני נבהלת... עד מתי נלמד לקבל דברים בשקט ולא לצעוק חמס... הילד מתחילת השנה יוצא להפסקות ללא תיווך ותמיכה שמאוד מאוד זקוק לה. כמה דברים לא מובנים כאלה נעשים בביה"ס לילד שלך ואת בכלל לא יודעת... הייתי מכנסת ישיבה דחופה ומבקשת שיצמידו לבן שלך מישהי להפסקות, אולם בגלל שיש לו קושי לספר מה קורה לו, את דורשת/מבקשת לכתוב במחברת קשר באופן יותר מפורט, או לאפשר פנייה טלפונית יוםיומית! לא יתכן שמצב כזה יהיה אפשרי לאף ילד מיוחד. כבר קרו מקרים מאוד קשים בכיתות תקשורת או כיתות קטנות. לפני שנה נאנסה ילדה אוטיסטית במשך חצי שנה ע"י בני כיתתה (כיתה קטנה) כי לא היה לה מלווה בהפסקה. פנינו למשרד החינוך, דיברנו איתם על כך, ואני עדיין ממשיכה לשמוע לא רק ממך, איך עולם כמנהגו נוהג. ולמפקחות משרד החינוך למינהן... איך אתן ישנות בלילה? בושה וחרפה.
 

mayarel

New member
אוי עמליה עשית לי סחרחורת

אין ספק שאיזשהו פיקוח צריך להיות וחשוב לדעת מה קורה עם כל ילד בהפסקה והניסיון מראה שזה לא רק ילדים אוטיסטים שעלולים ליפול לכאלו זוועות. לגבי כמה פיקוח וכמה ליווי זה תלוי בילד ובסביבה בה הוא נמצא. מאוד מסכימה איתך שצריך לדעת איפה הוא ושהוא בסדר. כמה תיווך הוא צריך זה כבר שונה מילד לילד.
 
למאיה

נכון, זה לא קורה רק לילדים אוטיסטים, אבל להם זה יכול לקרות יותר ובגדול, מכיוון שאין להם את היכולת להתגונן מפני זה, הם לא מבינים מה מותר ומה אסור וילדים מרושעים שמבינים שיש כאן מקום לניצול ממשיכים עם זה הלאה.. יש הרבה מקרים קשים שלא פורסמו, (גם המקרה הנ"ל לא פורסם) הסיבה לזה שזה קרה? לילדה לא היה מי שיתווך לה בהפסקות, למרות בקשת האם. היתה לבד, ילדי הקבוצה שלה צחקו ממנה, מכיוון שזה היה מותר, ולאט לאט החליטו שמותר יותר, בגלל שהבינו שהיא לא תתנגד. ברוב המקרים הילדים שלהם זה קורה, אלה הילדים המיוחדים, אבל לא מפרסמים את זה. אני מאחלת לילדה הזאת הרבה מאוד כוח, כי זה משהו שלא ישכח לעולם. יש לה משפחה תומכת וזה מזלה, אבל אסור שדבר כזה יקרה, ובטח לא בהפסקות בבית ספר. והמתכון הוא הזנחת הילד המיוחד, בגלל שיש מחסור בכוח אדם. עוד דבר כתבת, שלא כל ילד זקוק לסיוע בהפסקה... יכול להיות, אבל כדי לדעת אם הוא זקוק לסיוע או לא, צריך לעקוב אחריו ולראות את יכולות ההתקשרות שלו. יכול להיות שהוא רוצה לשחק עם הילדים אחרים והוא לא יודע כיצד, אז הוא פונה בצורה מוזרה והם צוחקים ממנו, יכול להיות שצוחקים ממנו והוא אפילו לא מבין את זה. (בד"כ זה הרוב) הוא לא תמיד מצליח להבין למה... באיזה זכות משרד החינוך לוקח אחריות כזאת על הילדים שלנו... אבל אם אמא שבאה מתוכנו, מבינה מאין זה נובע, אז למה שמשרד החינוך לא ימשיך בדרכו? כשאני דיברתי בזמנו עם משרד החינוך על המקרה, את יודעת מה אמרו לי? שהבנים לא הודו. וכששאלתי האם הילדה משקרת, והאם אותה מפקחת היתה עוברת דבר דומה עם הילדה שלה, האם גם אז היתה אומרת שהבנים לא הודו? משרד החינוך ניסה להתחמק, והוא הצליח... ועדיין הוא ממשיך לתת לילדים אוטיסטים או עם מוגבלות אחרת להתמודד במקום שהכי קשה תקשורתית. מה אני אגיד לך? אולי הם צודקים.
 
למעלה