help me i think im falling

help me i think im falling

אין סיבה לקום בבוקר. אני קמה. שמה מוזיקה ומכריחה את שרירי השפתיים לחייך כשכל מה שהן מצליחות להפיק הוא מן עיוות עלוב. ככה זה כל בוקר. לא משנה אם יקצתי טבעית או לא,אם ישנתי מספיק או לא. זה לא משנה כמה שכנועים עצמיים בלילה שלפני וזה אפילו לא מדד לשמחת החיים שלי. שהרי אני כמעט תמיד שמחה מאוד. אבל מאז שהתבגרתי, שהחלטתי מי אני מה אני.ובעיקר-מה אני לא לא מוצאת סיבה לפקוח עין ישנונית מכוסה מרבד חלומות אפילו אם חלמתי חלום מממממש רע. כל מלחמת לילה נגמרת בתבוסת בוקר וכל מה שנישאר לי הוא מחסום כיסופים.. אם יש לכם תשובה בשבילי אני אשמח
 
קורי הקסם של השינה

אני לא מגדירה את עצמי כשונאת יקיצה אלא כחובבת שינה המתקשה להיפרד מתחביבה בבוקר. אז אני מתעוררת במשך הרבה זמן. קודם כל אני מתעוררת כמעט תמיד בלי שעון בשעה עליה אני מחליטה, שזה לפחות חצי שעה לפני הזמן בו אני צריכה לקום. ואז יש לי זמן להיות עם עיניים עצומות ולחשוב לעצמי בשקט כל מיני מחשבות. היפרדות איטית מדי בוקר מארץ החלומות לארץ ישראל לא חייב להתקיים בחיתוך חד ובדילוגי איילות מקפצות. איך ניראה סדר היום שלך? את עובדת? לומדת? מטיילת? איזה סיבות יש לך כדי כן לקום מהמיטה בבוקר (ויבורך יום השבת הבא עלינו ועל שנתנו לטובה).
 
אם אין אני לי מי לי?

האמת היא שאני סטודנטית ככה שאני חייבת לקום וגם אני ניסיתי כל מני שיטות של לקום שעה לפני וכו´ רק הבעיה היא שכשאני כמה שעה לפני היום שלי נראה בהתאם. אני מרוחה כליל אני לא מצליחה להירדם לפני שאני ממממש עייפה ככה שגם מכאן לא יגיע עזרנו. האמת היא שאני לא הייתי מודעת לבעייתי החמורה עד שלא הגעתי למעונות האל האומניפוטנטי החליט שברצונו להפגישני עם ההפך הגמור ממני שמעוררת קנאה עזה. בחורה בריאה מכל הבחינות שחוץ מזה שהיא בריאה היא גם קמה כל יום מחורבן עם חיוך מטורף על דל שפתיה ואומרת-"איזה יופי!!יום חדש!!" משפט שלא הזדהתי איתו בתפילה:"ברוך המחזיר נשמות לפגרים מתים" כשאני קמה בבוקר, אין א-ף אחד שאני רוצה לראות קל וחומר לומר לו תודה! דיכאון בוקר שכזה. חוסר סיבה חוסר מטרה וייאוש כללי עד צהרי היום.
 
אז את טיפוס לילה ../images/Emo41.gif../images/Emo29.gif

יש אנשים שהשעון הביולוגי שלהם מתוכנת על הלילה, והם די מדופרסים בבוקר. יש אנשים שהשעון שלהם מתוכנת על הבוקר, החברה שלך למשל. כרגע אין לך הרבה מה לעשות בנידון חוץ מלחשוק שיניים ולגרור את עצמך לשיעורים בבוקר. בעתיד אולי תעבדי בלילה ובכלל תוכלי לתכנן את סדר יומך כך שיתאים לקצב של השעון הביולוגי האישי שלך. מחזיקה לך כריות! סליחה, אצבעות...
 
חלומות קסומים

אין לי הצעות אופרטיביות, מציע רק שתהני מכך שיש לך בשביל מה ללכת לישון, יש כאלו שגם את זה אין להם. יש לך בטח מיטה נוחה ורכה, וחלומות מאוד נעימים וקוסמים, בת חן קסומה. יו.. איזה כיף ללכת לישון.. למה מי אמר שצריך לקום ?!
 
קשה לקום, קשה לקום, קשה לקום בבוקר!

גמני כזאת. שונאת לקום בבוקר. בזמנו מצאתי עבודות תואמות להעדפותי, היום אני סתם מאחרת... ובתור סטודנטית המצב היה קשה במיוחד - אין בשביל מה לקום (למעט ימים שבהם יש הרצאות עם אנשים מעניינים, אבל זה נדיר, לצערינו). החברה הזאת שלך - נשמעת זוועה, יש בה משהו שטני ממש, תזהרי ממנה. (בכלל כדאי להתרחק מאנשים אופטימים, ואנשי בוקר צריכים להיות פסולי חיתון!) את הרי מכירה את זה, פעם במיליון שנה קורה לך שאת מתעוררת בבוקר ובום את על הרגלים ומתארגת בשניות, מוכנה ורעננה - זה קורה כשיש משהו נפלא במיוחד באותו יום. אנשים שזה קורה להם יום יום הם אנשים מסוכנים. מה לעזאזל כל כך נפלא??? בכל מקרה האופציות העומדות בפניך הם: 1. להרגיל את הגוף שלך להתעורר בבוקר. כי ככה צריך. 2. לתכנן את סדר היום שלך כך שתוכלי לקום בשעות יותר הומניות. אומרים שפעילות גופנית עוזרת. אומרים שארוחת בוקר עוזרת. אומרים שהשקמה נעימה (מה זה לכל הרוחות?) עוזרת. אומרים שתנוחת השינה משפיעה. אומרים שאופן ההרדה משפיע. אומרים ששעת ההרדות משפיעה. אומרים שהגוף מתרגל ליקיצה מוקדמת. אז אומרים. אומרים גם שיש אלוהים. נו במת. >ספל חמאה יכולה רק להציע אמפתיה<
 
למעלה