He Had A Dream
ב-28 לאוגוסט 1963, היום לפני חמישים שנה בדיוק, עמד מרטין לותר קינג על המדרגות המובילות לאנדרטה של לינקולן בוושינגטון ונאם לאלפים שמילאו את ה-MALL, החלל הציבורי העצום של אמריקה, בתום מצעד למען תעסוקה וחירות.
נאום שהפך לאבן דרך חשובה בחיי אמריקאים רבים ובמאבק השחורים והתנועה לזכויות האזרח בארה"ב. נאום שהשתנה בין רגע מסיפור אישי אמריקאי לאירוע אוניברסלי של כולם. או כך הם חשבו.
50 שנים אחרי, בפתיחת המלניה השלישית, יש כבר נשיא אמריקאי שחור בקדנציה שנייה, אז אולי הפן המיידי של חלומו של לותר קינג התגשם במעט אך החלום הגדול על שיוויון, על חופש אחווה ושלום, ובכן, זה עדיין רחוק מלהתגשם. רגע אוטופי זה, יש אומרים, אף פעם לא יגיע. תפסיקו לחלום. תתעוררו למציאות. כולם מסביב מכורים לאלימות, סקס וכסף. שיקול דעת וצניעות דרך נרמסים יום אחר יום, שעה אחר שעה. דור שלם גדל שם בחוץ, דור המחובר לאינפוזיית האונליין, מזרק הצריכה ומחט המידע. הגוף הולך ברחוב אבל החיים רצים ברשת. הצפות ידע אינסופיות של כלום עם כלום למען הריגוש הרגעי.
עבור רבים, נאומו של לותר קינג היה הסמן לפתיחת שנות השישים במובן החברתי והפוליטי.
לא עוד מלחמות, אימרו שלום. לא צבע עור, הביטו אלה אנשים. לא כפייה אלא בחירה. חלום אמיץ. אבל שנות השישים הסתיימו עם פרוג וכולנו יודעים איך העולם התדרדר משם והלאה. בעונדה את אובמה ,ארה"ב אולי השיגה תיקון סמלי נקודתי לעצמה, אך לשחורים האמיתיים של היום אין צבע ולא מין – אלה הם האנשים הפשוטים ממעמד הביניים המפורר והמפולח לעשרות חלקים פצועים. הם אלו השותים בצימאון רב כל יום את אשליית החופש והשיוויון המנופקת כחוק בידי ממשלות, תאגידים, לובים וגופים אינטרסנטים הפרוסים ברשת רחבה בכל מדינה, מועצה ופינת חן. כיום הכל מוטה אירועים ומעשים, לא מילים. לא נאומים. המדיה תצעיד ותכתיר מנצחים שבתורם ימשיכו להשתמש בכוח ההתעלמות מהאדם הפשוט ולשגר אשליות עטופות בפלסטיק נוצץ לחלל הצריכה. והאדם בפינת הרחוב, הוא ישב תחת העץ, ידליק עוד סיגריה, עיניו יביטו אל חלומו הקטן הנחבא מתחת למעילו הרטוב בשעת סופה נוספת, ובעת התפזרות העננים יוכל רק לקוות שילדי המחר יצליחו לפגוש אנשים טובים באמצע הדרך.
'לאחר שהדלתות של אינספור חדרים נסגרו במנעול ובריח
כאשר אתה תחזור עם חלומותיך נגררים מאחוריך
אני אתן לך זהות חדשה ואת הדרך למקום מבטחים'
The rest of the world is wrong and /www.youtube.com/watch?v=W98pJyQiL7k" target="_blank" rel="nofollow">https://www.youtube.com/watch?v=W98pJyQiL7k" rel="nofollow" target="blank">dont let anyone change you
ב-28 לאוגוסט 1963, היום לפני חמישים שנה בדיוק, עמד מרטין לותר קינג על המדרגות המובילות לאנדרטה של לינקולן בוושינגטון ונאם לאלפים שמילאו את ה-MALL, החלל הציבורי העצום של אמריקה, בתום מצעד למען תעסוקה וחירות.
נאום שהפך לאבן דרך חשובה בחיי אמריקאים רבים ובמאבק השחורים והתנועה לזכויות האזרח בארה"ב. נאום שהשתנה בין רגע מסיפור אישי אמריקאי לאירוע אוניברסלי של כולם. או כך הם חשבו.
50 שנים אחרי, בפתיחת המלניה השלישית, יש כבר נשיא אמריקאי שחור בקדנציה שנייה, אז אולי הפן המיידי של חלומו של לותר קינג התגשם במעט אך החלום הגדול על שיוויון, על חופש אחווה ושלום, ובכן, זה עדיין רחוק מלהתגשם. רגע אוטופי זה, יש אומרים, אף פעם לא יגיע. תפסיקו לחלום. תתעוררו למציאות. כולם מסביב מכורים לאלימות, סקס וכסף. שיקול דעת וצניעות דרך נרמסים יום אחר יום, שעה אחר שעה. דור שלם גדל שם בחוץ, דור המחובר לאינפוזיית האונליין, מזרק הצריכה ומחט המידע. הגוף הולך ברחוב אבל החיים רצים ברשת. הצפות ידע אינסופיות של כלום עם כלום למען הריגוש הרגעי.
עבור רבים, נאומו של לותר קינג היה הסמן לפתיחת שנות השישים במובן החברתי והפוליטי.
לא עוד מלחמות, אימרו שלום. לא צבע עור, הביטו אלה אנשים. לא כפייה אלא בחירה. חלום אמיץ. אבל שנות השישים הסתיימו עם פרוג וכולנו יודעים איך העולם התדרדר משם והלאה. בעונדה את אובמה ,ארה"ב אולי השיגה תיקון סמלי נקודתי לעצמה, אך לשחורים האמיתיים של היום אין צבע ולא מין – אלה הם האנשים הפשוטים ממעמד הביניים המפורר והמפולח לעשרות חלקים פצועים. הם אלו השותים בצימאון רב כל יום את אשליית החופש והשיוויון המנופקת כחוק בידי ממשלות, תאגידים, לובים וגופים אינטרסנטים הפרוסים ברשת רחבה בכל מדינה, מועצה ופינת חן. כיום הכל מוטה אירועים ומעשים, לא מילים. לא נאומים. המדיה תצעיד ותכתיר מנצחים שבתורם ימשיכו להשתמש בכוח ההתעלמות מהאדם הפשוט ולשגר אשליות עטופות בפלסטיק נוצץ לחלל הצריכה. והאדם בפינת הרחוב, הוא ישב תחת העץ, ידליק עוד סיגריה, עיניו יביטו אל חלומו הקטן הנחבא מתחת למעילו הרטוב בשעת סופה נוספת, ובעת התפזרות העננים יוכל רק לקוות שילדי המחר יצליחו לפגוש אנשים טובים באמצע הדרך.
'לאחר שהדלתות של אינספור חדרים נסגרו במנעול ובריח
כאשר אתה תחזור עם חלומותיך נגררים מאחוריך
אני אתן לך זהות חדשה ואת הדרך למקום מבטחים'
The rest of the world is wrong and /www.youtube.com/watch?v=W98pJyQiL7k" target="_blank" rel="nofollow">https://www.youtube.com/watch?v=W98pJyQiL7k" rel="nofollow" target="blank">dont let anyone change you
