Hasta la victoria siempre

[חדף]

החלוקה הזו שרירותית לגמרי

בכל הדוגמאות האלה (או לפחות רובן) המהפכנים ידעו בדיוק מה הם רוצים. עד כמה שזה נראה לך מוזר, יש אנשים שהשאיפה שלהם היא לא מדינת העתק של ארצות-הברית - מה בדיוק אתה חושב שהקובנים רצו? והאלג'יראים? והפקיסטנים? (אגב, איך בדיוק מצאת קשר בין מושארף, שעלה לשלטון בשנות התשעים, לבין העצמאות מהבריטים ב-47?). גם אני מסכים שמה שהם קיבלו לא נראה לי טוב במיוחד, אבל אני מזמין אותך לתת לי מקורות מתקופות המהפיכות האלה שבהם המהפכנים מתארים את המטרות שלהם ותגיד לי אם זה לא בדיוק מה שהם קיבלו. ההבדלים היחידים בין המהפיכות האלה הוא המטרות. לראשונות היו מטרות לא טובות (לפחות לדעתי, אם כי חלקן אולי טובות יותר ממה שהיה לפני), ולאחרות היו מטרות טובות. מכיוון שלדעתי המטרה שלנו טובה, אני לא רואה סיבה לקשר אותנו עם הדוגמאות שהבאת.

 

[goldyboy]

הלחץ אינו פיזי אלא פסיכולוגי

אפאחד לא מצמיד לך אקדח לראש ואומר לך "eat at mcdonald's or i'll blow your fucking brains out". אבל מפעילים על הצרכנים לוחמה פסיכולוגית. אומרים להם, במסרים סמויים שנמצאים מתחת לטקסט (למרות שבהרבה פרסומות המסר הוא יותר חזק מכל דבר אחר) שאכילה, או רכישת מוצר זה או אחר אינה סתם רכישה של מוצר, אלא אקט של רצון להשתייכות מעמדית וחברתית, סיפוק צורך מסוים, בד"כ הוא צורך חומרי של השתוקקות לעוד, אבל הרבה פעמים מדובר על תחליף לרגש (קונים כשמשעמם, כשעצובים, כשכועסים וגם כשהכל בסדר). תחליף לאושר, מלמדים אותנו שמוצרים מסוימים יראו לנו את הדרך לאושר, נהיה יפים ועשירים כמו בפרסומת (מי אמר בולשיט?), ונהיה מאושרים. האין זה מה שכולם מחפשים? את האושר הנכסף? והאם אותו אושר נמצא במוצרי צריכה? אני כבר מזמן לא מאמין בזה אבל יש הרבה כאלה שכן.

 

[amitais]

ובעניין הכוח להתנגד

הכוח במקרה הזה הוא כמובן לא כוח פיסי, ואתה סתם מתווכח לשם הוויכוח. אני שולל בחירה חופשית מאף אחד, בטח שלא בכוח. אתה מדבר כל הזמן על הבחירה החופשית של יחידים, ומתעלם בעקביות מהכוח שיש לתאגידים, בעלי הון וממשלות, שהם הכוחות העיקריים המשפיעים על כל תחומי חיינו, ולא הרצון החופשי של הפרט. לעומת הכוח העצום שיש בידי התאגידים, שמפעילים אותו באופן חוקי (ומי מחוקק את החוקים?) הכוח שאנחנו הפרטים יכולים להפעיל מצוי בפעולות מחאה, הסברה ולובינג, בין השאר ע"י התאגדות, והצטרפות לתנועות וארגונים שאנו מסכימים עם המצע הרעיוני שלהם. לוחם אמיץ - מה לעשות? לעשות! בפורום הזה ובקישורים שהוא מציע אפשר למצוא מגוון גדול של ארגונים, שביניהם לבטח תמצא אפילו יותר מאחד שתוכל להסכים עם האג'נדה שהוא מקדם. דרך השתתפות בהפגנות ופעילויות תוכל וודאי ללמוד קצת יותר על הדרכים שבהם הארגונים לוחמים (לא באלימות, לא באלימות) לשינוי המצב.

 

[amitais]

אני מנסה לקדם חקיקת חוקים מסוימים

זה נכון. -האם אתה מגדיר את הפעלת הכוח הפיסי ע"י החוק כבריונות? האם כל חוק שלא נראה לך הוא חוק בריוני?

 

[amitais]

חוקים זה עסק יותר מורכב

החוק הוא מערכת מסועפת של איזונים בין אינטרסים סותרים של פרטים שונים. יש חוקים רטליאטוריים שהם תגובה על פעולה שפוגעת באנשים, אבל לא בצורה פיסית ישירה אלא בצורה כלכלית לטווח הרחוק. למשל חוקים המגבילים את כוחם של תאגידים, כמו הגבלות התאגדות, קרטלים ומונופולים. יכול לבוא אדם או תאגיד ולטעון שזה חוק בריוני המגביל את חופש ההתאגדות שלו. אבל מול חופש ההתאגדות אנחנו מביאים את הפגיעה הגדולה בקהל הצרכנים. כך שבהחלט ישנם חוקים שפוגעים בחופש של אדם אחד לטובת מניעת פגיעה באדם אחר, והם לא קשורים לפגיעה פיסית. במקרה הזה החוק בהחלט עושה שיקול כמותי של כמות האנשים הנפגעים וחומרת הפגיעה כדי להחליט. בכל מקרה שוב מדובר בהשקפתו של הרוב. הרי לדעת חלק מהחברה (עדיין מיעוט, תודה לאל...) אכילת חזיר היא פגיעה באדם אחר (או בעם כולו, מה אני יודע...), ואז החוק הוא רטליאטורי. כך שבהחלט ייתכן, אם מספיק ילדים יעברו למערכת החינוך של ש"ס, שמתישהו בעתיד יהיה פה רוב לחוק החזיר, רוב דמוקרטי חוקי לחלוטין. ואם לענות לך על הטיעון שהעלית בת'רד אחר, אז כן: גרמניה הגיעה לפשיזם ע"י בחירה דמוקרטית לחלוטין (לא כך היה בברית המועצות ובאיטליה).

 

[amitais]

אני מצטער,

אבל אני מתחיל לאבד את הסבלנות. פגיעה כלכלית, אשר גורמת לרעב אצל הנפגע, למחלות אשר נובעות מתת תזונה, או פשוט למוות, היא פגיעה פיסית. אם אתה לא מבין את זה, פשוט אין לנו בסיס לנהל דיון.

 

[האזרח דרור]

לידיעתך

רוב החקיקה מקודמת על ידי גורמים כלכלים כמו תאגידים, מיעוט ממנה מקודם על ידי גופים חברתיים או ירוקים. - יש עוד אספקטים של כוח שאתה מתעלם ממהם: - תקשורת - ידע ומידע - כוח כלכלי - כוח תרבותי השליטה של תאגידים וכוחות הון בכל התחומים האלו הולכת וגדלה - ושל הציבור הרחב - הולכת ומצטמצמת.

 

[amitais]

והנחת היסוד שלך היא

שאנחנו חיים בג'ונגל, וכל דאלים גבר. אתה מתעלם מהעובדה שכוח פיסי הוא לא הדרך היחידה כדי להשתלט בצורה לא צודקת על רכוש של אחרים. אתה מתעלם משיטות כמו הפעלת לחץ פוליטי, סחיטה פוליטית, שחיתות, ועוד ועוד. אתה חי במערכת תיאורטית שיצרת לעצמך, שאין לה קשר למציאות.

 

[amitais]

בולשיט.

זוהי עובדה ידועה ומוכחת מחקרית שמחשבות ורגשות משפיעות על המצב הפיסי של הגוף. מצב נפשי גרוע משפיע על המצב הגופני. אדם הסובל מדכאון קשה או מלחץ או מחרדה הוא אדם שהמערכת החיסונית שלו חלשה יותר. ידוע למשל שאולקוס, שבץ, התקף לב ומחלות אחרות מושפעות מהמצב הנפשי של החולה. באונס, למשל, עליו דיברת ב-thread אחר, הפגיעה העיקרית איננה גופנית, אלא נפשית.

 

[amitais]

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.

שלום לוחם אמיץ! אתה נשמע זועם, וזה חיובי! זה הזמן להכות בהם בכל הכוח! (או משהו). אני בטוח שיש לך סיבות טובות מאוד להתעצבן על הכפר שלך, אבל מלב תל אביב המזוהמת והמסריחה אני יכול רק לקוות שאתה זוכר לנצל את היתרונות שבכל זאת יש לחיים בכפר!

 

[amitais]

הפעלת כוח

כוח הוא לא בהכרח כוח פיזי גלוי. כוח הוא גם כוח כלכלי, בשילוב עם כוח פוליטי. לדוגמא: מדינות המערב מפעילות לחץ כבד על מדינות עולם שלישי למכור את משאבי הטבע וכוח העבודה שלהן בזול לתאגידים מערביים. (במסגרת תוכניות שיקום של קרן המטבע והבנק העולמי) לדוגמא: תיעוש תעשיית הבידור והעושר שלה בארה"ב מאפשר לארה"ב לייצא בזול בידור אמריקאי לשאר העולם, ובכך לשבור את השוק ולדחוק את התרבות המקומית. לדוגמא: הכוח הכלכלי של מקדונלדס מאפשר לה לפרוס במהירות רשתות של סניפים ולצאת במסעות פרסום אדירים, ובכך לחסל את המתחרים הקטנים יותר. חופש הבחירה הקפיטליסטי המהולל הוא רמאות וכזב, כשהבחירה היא להיכנע או למות מרעב. הגישה שלך לחופש היא נאיבית, בכך שאתה מתעלם מהכוחות הפועלים במציאות ומתייחס רק לאיזה מצב תיאורטי ערטילאי. מה תעשה כשבשם התחרות החופשית התאגידים האמריקאיים יחסלו סופית את כל מתחריהם? יהיה לך חופש בחירה נהדר בין מגוון אפשרויות מענינות: המבורגר מקדונלדס, המבורגר ברגר קינג, או המבורגר וונדיז.

 

[אקרא לוחם אמיץ]

Hasta la victoria siempre

זאץ ההודעה הראשונה שלי בפורום הזה,קודם כל אני בחור ערבי שבינתיים גרם עם ההורים באחד מכפרי הגליל התחתון העלובים,עבודת הגמר שלי בסוציולוגיה התמקדה בהשפעת הגלובוליזציה על החברות הערביות ואכן במהלך הכנתי לעבודה נתקלתי בעובדות כל כך מדאיגות לגבי המצב בעולם השלישי,ובגלל העובדה שרוב מדינות ערב נחשבות למדינות העולם השלישי אז השפעת הגלובוליזציה על תחומי החיים השונים מאוד בולטת והיותר חמור שאין כל מאבק או מודעות לדבר הזה,אוכלים את ההמבורגר ושותים את הקוקהקולה רואים את סרטי הוליווד ולוקחים פרוזאק (כדור האושר),וזה מבלי להתיחס לעובדות שהמשטרים במדינות העולם השלישי משטרים אפלים ופאשיסטים,ולפי דעתי הם האשמים היחידים בכל מה שקורה לגבי הגלובליזציה. כשרציתי למצוא פירוש למילה גלובליזציה מצאתי הרבה פירושים,יש כאלה שמגדירים אותה כאמריקזציה ויש כאלה שקושרים אותה למהפכה הדיגטלית או נפילת חומת ברלין ועוד הרבה פירושים שונים שאף אחד לא סיכם שאחד מהם הוא הפירוש הנכון ושאלתי לקוראים הודעה זו, מה מקור ההתלבטות הזאת בהגדרת הגלובליזציה ?<

 

[אקרא לוחם אמיץ]

Hasta la victoria siempre

הגלובליזציה גרמה להרבה נזקים לעולם הערבי,אפשר להבחין בנזקים הללו דרך אלפי רשתות האוכל המהיר שנמצאות במפרץ ובשאר מדינות ערב וגם כן השפעת החיים האמריקאים על סגנון החיים,מבחינת לבוש,התנהגות,מוזיקה,זמן פנאי,ואפילו דיבור,דבר זה עורר דילמה קשה,יש כאלה שהשתלבו בחיים הללו ויש כאלה שנימלטו לקיצוניות הדתית בכדי לשמור על התרבות שלהם,היותר חמור שאין מודעות לדבר הזה בצל משטרים שמשתפים פעולה עם תאגידים ענקים ומדינות כמו ארה"ב,זה מבלי לדבר על האבטלה,האנאלפביתיות,השפעתה של הגלובליזציה ניכרת גם בעולמם של הילדים שגם הם הפכו ללקוחות נאמנים שלה, במיוחד סרטי האלימות והאימה שהם רואים בטלויזיה כסדרות מצוירות מתוצרת דיסני וכדומה,התוצואת עוד ארוכות,פשוט מאוד הגלובליזציה ובמיוחד (ארה"ב) מסכנים את העולם כולו,ולא רק העולם הערבי אלא גם מדינות אסיה ואפריקה,המטרה של הגלובליזציה להפוך את החיים שלנו בעלי טעם אמריקאי 100%,לגבי ההתיחסות למהפכות העממיות שלפי דעת המחבר של ההודעה לא היה בהן כל עיקרון מוסרי,אני חושב שזה מנוגד מאוד לאמת,אני מציע לך להבחין מרידה ומהפיכה ומכאן אי אפשר להגיד שהמרידה של האמריקאים נגד הבריטים כמו המהפכה הקובנית או כל מהפכה אחרת בעולם,אתה עירבבת בין מרידות ומהפכות לכן ההבדל ביניהים עצום.החיים בכפר יפים,האוויר צח,רמת הפשע מתחת לאפס,הכל יפה ונאה...אבל איך אפשר להכות בהם בכל הכוח ? (הכוונה לכל מה שקשור לגלובליזציה),גם את הלקוחות שלה צריך להכות בכדי שיתעוררו וגם את המפלצות צריך להכות, אבל איך ?...

 

[shlomo the fatman]

שאלה

האם רק מדינות כמו סעודיה, שעברו את תהליך ה'גלובליזציה', נמצאות במצב לא טוב? מה לגבי איראן או עיראק שלפני הכיבוש (לדוגמה)? האם שם הייתה רמת חיים גבוהה, חברה סובלנית ומצב כלכלי שפיר? (לא שאני טוען שהכיבוש שיפר את מצבה של עיראק)

 

[אקרא לוחם אמיץ]

המצב גרוע...

המצב באיראן לא טוב,בעיראק המצב שם בכלל לא מצב,הרי כל המערכות קרסו בעיראק,רמת החיים נמוכה מאוד,בעצם הכל הרוס,איראן סובלת מאבטלה ועוני,עם או בלי הגלובליזציה המצב לא משתפר...

 

[sheda0ktana]

ברוך הבא ../images/Emo24.gif

נשמע מאד מעניין, עבודת הסוציולוגיה שלך. אכפת לך לספר קצת יותר על מה שמצאת? אני אישית כמעט לא מכירה את העולם הערבי מעבר למה שסיפרו לי בביצפר, וזו אינפורמציה גם לא מעודכנת וגם לא אמינה בעיני. קשה לי עם הקביעה שלך שהמשטרים הפאשיסטיים אשמים בגלובליזציה. אם כבר תיאוריית קונספירציה, הרבה יותר הגיוני בעיני להאשים פשוט את כל המשטרים בעולם - אלו שיוזמים ואלה שמשתפים פעולה איתם, וגם האזרחים שבולעים כל מה שנותנים להם ולא בודקים קודם. אבל האשמות לא יעזרו לנו, יש לנו מהפיכה לעשות... לגבי ההתלבטות - המילה היחידה 'גלובליזציה' מתארת הרבה מאד תופעות, שנובעות מהרבה מאד מקורות. העולם המערבי שאנחנו חיים בו היום הוא עולם מאד מורכב ומסובך, ואני כוללת בהגדרה שלו גם את מה שאתה מכנה "מדינות העולם השלישי", כיוון שזו הגדרה שנעשית ביחס לאותו "עולם מערבי", ולכן שייכת אליו, לתפיסתי. יש הרבה מאד אלמנטים שנכנסים בתוך המונח "גלובליזציה" - טכנולוגיים, תרבותיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים, אקולוגיים וגם סתם, אנושיים. גם כל "פעיל" מגדיר את עצמו באופן אחר, פועל באופן אחר ובנושאים שונים. אני רואה יופי גדול בזה שאי אפשר להגדיר גלובליזציה, או אנטי גלובליזציה, ואי אפשר לסדר את ה"פעילים" בקטגוריות כאלה או אחרות, כי כך קשה יותר לשלוט בהם, במחשבות שלהם ובפעולות שלהם. ואנחנו הרי בעניין מהפיכות... קרן