HARVEST FESTIVAL
בתור דירקטור אוכל חינם הגיע הזמן שאכתוב כאן משהו מחכים, אתם לא חושבים?? ובכן, אמש ביקרתי בחנות מוסיקה שמוכרת לחברי הפורום, ושמפאת תקנות תפוז לא אציין את שמה, וביליתי חלק נכבד מ5 השעות ששהיתי שם בעיון מדוקדק בדבר הזה שתמונתו מתנוססת לשמאלכם/ן. יכול להיות שכבר הזכירו את זה כאן - זקנתי וזקנו עיני ושאר ארבעת חושי גם כן, עם הזכרון המתקמט שלי- ויכול להיות שיש גם מישהו שמחזיק בביתו את הדבר הזה, ויוכל להוסיף על דברי. אינני מתכוון להכנס לצד המוסיקאלי מאחר ולא שמעתי אף לא דיסק אחד מתוך החמישה שמצויים באוסף הזה. את רוב הדברים שמצויים בדיסקים האלה אני מכיר מהאלבומים המקוריים ולא מצאתי בזה טעם - אם כי אני בטוח שהאזנה לדיסקים תוך כדי דפדוף בדפי הספר שבקופסא הזו, מעניק חוויה מרגשת ביותר. ואכן, הספר הוא הדבר. חברת הארווסט, הליבל החדשני והנועז - דאז - שלקח תחת חסותו יוצרים שהמכנה המשותף שלהם היה הפוטנציאל האמנותי של המוסיקה שלהם (לא יודע להגדיר זאת אחרת) והתקיים מיצירתם וסייע להם להתקיים מייצירתם. ההרכב המוכר ביותר שחסה תחת כנפי הליבל הזה והביא לו את מירב ההכרה הבינלאומית הוא כמובן Pink Floyd אבל פרט לכמה קטעים שלהם ושל בארט, האוסף כולל קטעים מאלבומים של עשרות יוצרים שיצרו תחת הליבל הזה, ביניהם להקות פרוג, להקות פולק-רוק, בלוז רוק, ועוד מכל טוב הארץ ומנעמיה. כפי שאמרתי, לא הקשבתי לדיסקים אבל ישבתי מהופנט מול הספר הצבעוני שכולל אינפורמציה ויזואלית וטקסטואלית של כל האלבומים שיצאו בליבל הזה, סקירה צבעונית רחבה של ההיסטוריה של הליבל, תמונות מרהיבות של כמה מהעטיפות המרגשות ביותר של שנות השישים והשבעים ועוד כמה מטעמים בצבעים ובשחור לבן. המון אהבה השקיעו אנשי הארבסט באוסף הזה. אני מניח שגם מבחינה מוסיקאלית הוא מניח את הדעת, כאוסף ולא כתחליף לאלבומים המלאים, כמובן. ומדוע אני מספר לכם על האוסף הזה?? ראשית מכיוון שאני צריך לכתוב כאן משהו מדי פעם, אחרת תפוז תפסיק לשלם לי את המשכורת השמנה שממנה אני נהנה כמנהל ואתם לא!!! יש גבול לשחיתות!!! שנית, מכיוון שעברתי חוויה מרגשת מאד ורציתי לשתף אתכם בה (אם כי אני מניח שבעיני אנשים שמעריכים אותי, אי הכרת האוסף הזה הוא ליקוי אינטלקטואלי - אחד מני רבים - שלקיתי בו. שלישית, מכיוון שאשמח אם מי שמכיר והאזין (מה שאני עצמי לא עשיתי) יצרף את דעתו על הדבר הזה ורביעית, והכי חשוב: הארנק שלי הכיל את הסכום המדוייק שנדרש עבור האוסף הזה. הרבה זמן לא הייתה לי התלבטות כל כך קשה מה לעשות עם כסף ואני חושב שאף פעם לא הייתי כל כך מתוסכל מעצם הצורך לקבל החלטה לכאן או לכאן: האם לקנות את זה כדי שאוכל לבלות את ימי ולילותי בעיון ובצפייה בחומרים המהפנטים שמצויים שם? או שאולי המוסיקה היא היא העיקר שבעיקרים, ועטיפות, חוברות, ספרים ותמונות שנלווים אליה - זניחים. אם כך, אולי לא שווה להשקיע את הסכום הנדרש רק כדי להחזיק בבית אלבום אלבומי שאת המוסיקה שבדיסקים השקועים בדפנותיו, אני מכיר ומחזיק בפורמטים המקוריים?? קשים החיים המחורבנים האלה... יקי
בתור דירקטור אוכל חינם הגיע הזמן שאכתוב כאן משהו מחכים, אתם לא חושבים?? ובכן, אמש ביקרתי בחנות מוסיקה שמוכרת לחברי הפורום, ושמפאת תקנות תפוז לא אציין את שמה, וביליתי חלק נכבד מ5 השעות ששהיתי שם בעיון מדוקדק בדבר הזה שתמונתו מתנוססת לשמאלכם/ן. יכול להיות שכבר הזכירו את זה כאן - זקנתי וזקנו עיני ושאר ארבעת חושי גם כן, עם הזכרון המתקמט שלי- ויכול להיות שיש גם מישהו שמחזיק בביתו את הדבר הזה, ויוכל להוסיף על דברי. אינני מתכוון להכנס לצד המוסיקאלי מאחר ולא שמעתי אף לא דיסק אחד מתוך החמישה שמצויים באוסף הזה. את רוב הדברים שמצויים בדיסקים האלה אני מכיר מהאלבומים המקוריים ולא מצאתי בזה טעם - אם כי אני בטוח שהאזנה לדיסקים תוך כדי דפדוף בדפי הספר שבקופסא הזו, מעניק חוויה מרגשת ביותר. ואכן, הספר הוא הדבר. חברת הארווסט, הליבל החדשני והנועז - דאז - שלקח תחת חסותו יוצרים שהמכנה המשותף שלהם היה הפוטנציאל האמנותי של המוסיקה שלהם (לא יודע להגדיר זאת אחרת) והתקיים מיצירתם וסייע להם להתקיים מייצירתם. ההרכב המוכר ביותר שחסה תחת כנפי הליבל הזה והביא לו את מירב ההכרה הבינלאומית הוא כמובן Pink Floyd אבל פרט לכמה קטעים שלהם ושל בארט, האוסף כולל קטעים מאלבומים של עשרות יוצרים שיצרו תחת הליבל הזה, ביניהם להקות פרוג, להקות פולק-רוק, בלוז רוק, ועוד מכל טוב הארץ ומנעמיה. כפי שאמרתי, לא הקשבתי לדיסקים אבל ישבתי מהופנט מול הספר הצבעוני שכולל אינפורמציה ויזואלית וטקסטואלית של כל האלבומים שיצאו בליבל הזה, סקירה צבעונית רחבה של ההיסטוריה של הליבל, תמונות מרהיבות של כמה מהעטיפות המרגשות ביותר של שנות השישים והשבעים ועוד כמה מטעמים בצבעים ובשחור לבן. המון אהבה השקיעו אנשי הארבסט באוסף הזה. אני מניח שגם מבחינה מוסיקאלית הוא מניח את הדעת, כאוסף ולא כתחליף לאלבומים המלאים, כמובן. ומדוע אני מספר לכם על האוסף הזה?? ראשית מכיוון שאני צריך לכתוב כאן משהו מדי פעם, אחרת תפוז תפסיק לשלם לי את המשכורת השמנה שממנה אני נהנה כמנהל ואתם לא!!! יש גבול לשחיתות!!! שנית, מכיוון שעברתי חוויה מרגשת מאד ורציתי לשתף אתכם בה (אם כי אני מניח שבעיני אנשים שמעריכים אותי, אי הכרת האוסף הזה הוא ליקוי אינטלקטואלי - אחד מני רבים - שלקיתי בו. שלישית, מכיוון שאשמח אם מי שמכיר והאזין (מה שאני עצמי לא עשיתי) יצרף את דעתו על הדבר הזה ורביעית, והכי חשוב: הארנק שלי הכיל את הסכום המדוייק שנדרש עבור האוסף הזה. הרבה זמן לא הייתה לי התלבטות כל כך קשה מה לעשות עם כסף ואני חושב שאף פעם לא הייתי כל כך מתוסכל מעצם הצורך לקבל החלטה לכאן או לכאן: האם לקנות את זה כדי שאוכל לבלות את ימי ולילותי בעיון ובצפייה בחומרים המהפנטים שמצויים שם? או שאולי המוסיקה היא היא העיקר שבעיקרים, ועטיפות, חוברות, ספרים ותמונות שנלווים אליה - זניחים. אם כך, אולי לא שווה להשקיע את הסכום הנדרש רק כדי להחזיק בבית אלבום אלבומי שאת המוסיקה שבדיסקים השקועים בדפנותיו, אני מכיר ומחזיק בפורמטים המקוריים?? קשים החיים המחורבנים האלה... יקי
