כן.
וזה עוד שאלון מ-1998. היום כל אחד יכול לדעת כמה סינגלים של Side By Side יצאו על ויניל בצבע שפיך, וכמה עותקים של Chung King באו עם טיפת זיעה של Mike Judge על הלייבל של צד א' כי הוקמו אתרי אינטרנט ויצאו ספרים שמפרטים את נתוני ההדפסה של Revelation, Schism ,Wishingwell, וכו', אבל איך קורא רגיל של הפאנזין הזה אמור לדעת את כל החרא הזה, אלא אם כן הוא חוקר פרטי או איזה סטוקר שמציף את ג'ורדן קופר מ-Revelation במכתבים עם שאלות בלתי פוסקות? חוץ מזה, עד כמה שכל הצילומים האלה של אוספים של פאנאטים בארה"ב ובאירופה, עם הסינגל של Gorilla Biscuits בשלל צבעי הקשת נראים יפים ומסקרנים לגבי ההבדלים הקטנים שבין הדפסה להדפסה, אני חושב שזה די מעפן להפוך המוני תקליטים ללא יותר מ"דוגמנים", בלי שהמחט תיגע בהם במשך שנים. כשאני קונה תקליט, נדיר ככל שהוא יהיה, אני בעיקר רוצה לשמוע אותו (ולכן לא מפלה לרעה שום פורמאט שמוזיקה יוצאת בו). אבל שאלות כמו "באיזה סרט הייתה סצינה של הופעה של Cro-Mags, ותחת איזה שם הופיעו שם?" הן שאלות שכיף לענות עליהן. זה כמו לפתור תשבץ או תשחץ (שזה כבר ממש כיף), אבל שעוסקים שנושא עוד יותר כיפי.