בכיף ../images/Emo6.gif
אני : "מלחמת אוכל!$@#%^#" (צורח ומעיף מלפפונים על מי שיושב מולי) ~כולם מתחילים מלחמת אוכל~ מדריך עצבני: "ילד, אתה רוצה לסיים את הקורס שלך מוקדם?!" אה כן, זה היה בלילה לפני שחזרנו, ככה שהאיום שלו לא ממש הלך. אבל בכלל, גם בלי מלחמת אוכל, החדר אוכל הוא המקום הכי מצחיק בקורס. איפה עוד אתה יכול להתחיל למחוא כפיים ותוך 3 שניות 200 ילדים מוחאים כפיים בקצב אחיד, למרות הצרחות של המדריכים שחדר אוכל זה לא מקום למוראל? והרי מקרה מקרה משעשע: ילד א': זאביק, מה קרה בלילה עם דנה? זאביק* (בחור חביב שהיו שמועות שמלא בנות דלוקות עליו, ולכן הוא זכה בכינוי "רב שגל" בקבוצה שלנו): מה.. כלום.. מה קרה? ילד א': לא עשית אותה? טחנת אותה אפשר להגיד? ילד ב': אפשר להגיד שהשתגלתם? ילד א': זה נכון שניסיתם לחקות את מה שקורה ב"קומונה" של המדריכים? (המדריכים שלנו הם גרעינרים - אנשים שעושים שנת שירות בקומונה, אז כל הקורס היה מלא בדאחקות על האורגיות שהולכות שם). זאביק: מה אתם רוצים? אני: אפשר להגיד שהצחקת אותה מבפנים? ילד ב': אתה יודע.. בואו נגיד שנשמעו צעקות? אני: אתה יודע, בוא נגיד רק שלא ממש *דפקתם* חשבון? בשלב זה כולם התחילו להתפקע מצחוק ולמחוא כפיים. אחרי משהו כמו 3 שניות, כל החדר אוכל מחא כפיים (כ - 200 אנשים), בלי לדעת ממש למה. דבר זה גרם ל 2 תוצאות: א. אנחנו נקרענו מצחוק. ב. המדריכים השתגעו. * המציג אינו שועל אגב, כל הילדים (זאביק, ילד א', וילד ב' היו ילדים מהקבוצה שלי... וזאביק זה לא השם האמיתי שלו...) טוב נו, אולי זה לא כל כך מצחיק שקוראים את זה, אבל אם הייתם שם הייתם צוחקים את הנשמה. תאמינו לי.