graduate couse in European history

[allkind]

graduate couse in European history

מתחילה ללמוד בסמסטר הקרוב, התחלתי לעבור על הספרים בסילבוס ואחד מהם הוא The Making of the English Woking Class של תומפסון. הספר נחשב קלאסיקה בתחומו, ואני תוהה איך אני אמורה למצוא משהו חדש או מעניין להגיד עליו. מבחינה אישית, אני חייבת לומר שהספר אכזב אותי, חשבתי שהוא יעסוק יותר בחיי היומיום אבל הוא מתמקד בכל אירוע קטן וגדול בעשייה הפוליטית. וגם נראה שתומפסון מחפש להתנגח עם כל מי שכתב בנושא לפניו, תמיד מחפש איזה ביקורת על מה הם פספסו. מישהו קרא ויש לו תובנות? תודה

 

[איילונתצ]

אני אענה כרגע בקצרה

כי אני תיכף יוצאת... ראשית גילוי נאות" אני דווקא אוהבת את תומפסון. לא שאני מסכימה עם כל מילה כמובן אבל בסך הכל יש לו נקודת מבט ותובנות שאני מאוד מתחברת אליהן. כמובן יש לציין שזה לא בדיוק התחום שלי, שנמצא קצת יותר מזרחה... בכל מקרה, רק מהכמה שורות שכתבת כאן נשמע שדווקא מצאת משהו להגיד עליו (אם כי לא הסברת בדיוק מהי המטלה שקיבלת אז קצת קשה לענות): על אף שהוא נחשב לקלאסיקה, יש כמה דברים שלא מצאו חן בעינייך. אז את יכולה לפרט בקצרה מהם הדברים שהפכו את הספר לקלאסיקה, ומה את חושבת שלא נכון/היה צריך לעשות אחרת וכדומה. מה היתרון של עיסוק בחיי היום-יום על פני ארועים גדולים? מה התיזה של תומפסון מפסידה לדעתך מהבחירות המתודולוגיות שהוא עשה? בכל מקרה, התשובה שלי מתבססת רק על מה שכתבת כאן - לא הסברת בדיוק מה את מצופה לעשות ומה עוד אתם קוראים

. בהצלחה!

 

[allkind]

תודה על התשובה ומוסיפה

מה שצריך להגיש על כל ספר, כל שבוע הוא one-page reading summary for each week’s book. אז להבנתי, ב-reading summary, אמורים לכתוב על מיני נקודות שעולות על כיוונים שמעניינים אותי בספר, מה היה חסר, אל מה המחבר לא התייחס וכל מיני אסוציאציות לחומרי קריאה אחרים, מידע כללי ומהקורס. ציפיתי שהוא יכתוב יותר על חיי היומיום והמאבקים של מעמד הפועלים, על חיי המשפחה וההתנהלות מול המעמד השליט, שלא כוללת איגודים מקצועיים או כל מיני אירועים חריגים. הספר אמור להיות כתוב מנקודת המבט של למטה, אבל לדעתי הוא מפספס שם קצת כי חסרים לו מקורות. אין לי מושג אם אפשר להגיד את זה על הספר הזה, שהוא כ"כ ארוך ומייגע שנדמה שלא היתה אבן שהוא לא הפך ונושא שהוא לא התייחס אליו, אבל עדיין יש שם דברים שזוכים פחות להתייחסות, ואלה דווקא הנושאים שעניינו אותי (חיי משפחה, למשל). הבעיה לדעתי שבמעל 200 העמודים הראשונים תומפסון עוד לא יורד לגובה העיניים של הפועלים והמעמד הנמוך, הוא מספר את הסיפור של האגודות והרדיפה, הוא מתאר משכורות ונתונים יבשים על אופי ה-trade, המקצועות השונים וההתמחויות השונות, יש טבלאות שכר ויוקר מחייה, התפתחות האגודות השונות. איפה כל התרבות וההיסטוריה והירידה למטה? יש פה הרבה הרבה פרטים מלמעלה, אולי כי הוא היסטוריון כלכלי-חברתי?? בקיצור, זה כל מה שמצאתי להגיד, אבל אני חוששת שזה לא ממש לגיטימי, שוב כי הספר כ"כ ארוך ובעצם מקיף הכל.רק שהוא לא בדיוק מה שחשבתי.

 

[d a p h n a]

קודם כל, אם את מנמקת את דעתך...

זה לגיטימי להגיד מה שאת חושבת. שנית, כדאי לקחת בחשבון שתומפסון היה היסטוריון מרקסיסט (עד לימיו האחרונים, אז כמה מתלמידיו מספרים שהוא הודה בפניהם שהוא כבר לא מאמין במרקסיזם ככלי מועיל לניתוח היסטורי, אבל זה עניין אחר). מאחר וכך, מה שבעצם מעניין את תומפסון בThe Making of the English Working Class זו ההתפתחות של תודעה מעמדית ושל גופים מעמדיים. מה שמעניין אותו זה בדיוק דברים כמו המציאות הכלכלית של מעמד הפועלים וכן דברים כמו התאגדויות עובדים וכו'. מעניין אותו איך נבנה מעמד הפועלים כקבוצה חברתית גדולה מתוך מציאות כלכלית-חברתית מסויימת. הוא לא היסטוריון תרבותי, ולא היסטוריון של "חיי יום יום", ולכן הוא לא מתעסק עם שאלות של יום יום וכד'.

 

[calimero and friends]

לפעמים המעניין הוא בדיוק לא ב"חדש"

אלא ביחסיות לקיימים. כלומר, למצוא נקודות בטקסט שמעניינות אותך "לאור" טקסטים אחרים שדווקא כן סקרו את הנושא שיותר מושך אותך, לציין את האספקטים ה"משלימים" למה שהוא כותב ולהסביר שלדעתך התוכן היה מרוויח מא' ב' ג' כי X Y Z. מצד שני קחי בחשבון שאני נוטה לקחת "חופש" אקדמי באופן המחקר, אז אולי למרות שלדעתי זה מעניין, זו לא הדרך האקדמית המצופה או הנחשבת.