GOOD DAY SUNSHINE ../images/Emo42.gif
זהו ,יום חמישי בא , יום שמש אביבי (הסתיו הישראלי במלוא הדרו) ביום חמישי הבא אני מושך מצערת עד הסוף ומסיים איזה תפקיד ניהולי מתיש , מיד אחר כך אני מתחיל לחפש אופנוע שיחליף את כושי עליו החלום , ועד אז אני די נטול מעש , יושב במשרד , בוהה מהמרפסת אל האור הרך , הלא מסנוור של השמש ומתבעס שאין לי את האפשרות ללהניף את רגל ימין אל מעבר לאוכף , ולגזז לי לאיזה כביש רחוק שהצליל היחידי שישמע בו הוא ציוץ הציפור ונהמת האגזוז ... יש בטח אנשים שהתעוררו הבוקר על רגלית שמאל , חברים , לפחות יש לכם אופנוע !!! לפחות לא נסעתם לעבודה בשני אוטובוסים עמוסי זקנות עמוסות בשקיות עם קניות מהשוק ("לעזור לך עם השקיות גברת ?") שקיות מתחת לעיניים , ורידים ברגליים ,ושפם דליל בין השפה העליונה לאף עם החטוטרת. . . ...(אפקט של חלום בלהות , צלילי נבל , התמונה מיטשטשת )אני עומד לי באוטובוס ליד הדלת האחורית , מבט אטום בעיניים , הגוף דרוך לקראת הבלימה הבאה , שני תלמידי תיכון מחפשים (דווקא באוטובוס) צלצולים מגניבים בזכרון של הפלאפון , איזה זקנה צועקת על מישהו שלא נותן לה לשבת ("איזו חוצפה , פשוט גועל נפש , אתה לא רואה את השיילט מפני שיבה תקום ?ימך שמו וזיכרו של מי שעשה אותך , של מי שחינך אותך") הבחור אוסף את הקביים שלו מהמעבר , ומדדה לעבר הדלת האחורית , שולח בי מבטים של רחמים עצמיים , הנהג בולם (או יותר נכון בועט בבלם ) , עשר שניות אחר כך אני אוסף את עצמי ואת הבחור עם הקביים (מר קב ?) מהרצפה המטונפת של שפורפרת הפח הממונעת הזאת , ("לא לא תודה אני יכול לקום לבד ") חוזר למבט האטום בשמשת הדלת האחורית , מתעלם מהנסיונות של מר קב לפתח שיחה ולהעביר זמן (זמן נכות ?) פתאום מבעד לטרטור הבלתי פוסק של השרוול הממונע אזני הנץ (כן , נץ עם אזניים מה לא שמעתם שיש ניצים עם אזניים ???) הרגישות שלי מבחינות בצליל נעים ומוכר של אגזוז פתוח למשעי , הבחור (על XR650 , האגזוז - ארוו) משתחל באיטיות בין הפחיות , נעמד על קו העצירה , פותח משקף ומחכה לירוק , אני מסתכל עליו , מדמיין את עצמי במקומו , וכמעט יכול להרגיש את הרטט המענג של סינגל שעומד ברמזור... (צלילי נבל נעימים ... חזרה למציאות...) בקיצור יש לכם אופנוע , אתם אנשים ברי מזל , זה נכון שבדרך כלל אנחנו לא מעריכים מה שיש לנו , עד הרגע שאין לנו (באנגלית זה נשמע יותר טוב ) (מה יותר טוב? באנגלית זה נשמע פצצה) ובכלל הנה משפט שהביאו חברים מארץ הבירה, הנקניקיות , והפתרון הסופי - "ALLWAYS LIVE ON THE HIGH-SIDE OF LIFE" אז זהו , זה היה קצת ארוך , יושב לי פה במשרד קורא אתכם , ממתין לתגובות , בקוצר רוח , גיד
זהו ,יום חמישי בא , יום שמש אביבי (הסתיו הישראלי במלוא הדרו) ביום חמישי הבא אני מושך מצערת עד הסוף ומסיים איזה תפקיד ניהולי מתיש , מיד אחר כך אני מתחיל לחפש אופנוע שיחליף את כושי עליו החלום , ועד אז אני די נטול מעש , יושב במשרד , בוהה מהמרפסת אל האור הרך , הלא מסנוור של השמש ומתבעס שאין לי את האפשרות ללהניף את רגל ימין אל מעבר לאוכף , ולגזז לי לאיזה כביש רחוק שהצליל היחידי שישמע בו הוא ציוץ הציפור ונהמת האגזוז ... יש בטח אנשים שהתעוררו הבוקר על רגלית שמאל , חברים , לפחות יש לכם אופנוע !!! לפחות לא נסעתם לעבודה בשני אוטובוסים עמוסי זקנות עמוסות בשקיות עם קניות מהשוק ("לעזור לך עם השקיות גברת ?") שקיות מתחת לעיניים , ורידים ברגליים ,ושפם דליל בין השפה העליונה לאף עם החטוטרת. . . ...(אפקט של חלום בלהות , צלילי נבל , התמונה מיטשטשת )אני עומד לי באוטובוס ליד הדלת האחורית , מבט אטום בעיניים , הגוף דרוך לקראת הבלימה הבאה , שני תלמידי תיכון מחפשים (דווקא באוטובוס) צלצולים מגניבים בזכרון של הפלאפון , איזה זקנה צועקת על מישהו שלא נותן לה לשבת ("איזו חוצפה , פשוט גועל נפש , אתה לא רואה את השיילט מפני שיבה תקום ?ימך שמו וזיכרו של מי שעשה אותך , של מי שחינך אותך") הבחור אוסף את הקביים שלו מהמעבר , ומדדה לעבר הדלת האחורית , שולח בי מבטים של רחמים עצמיים , הנהג בולם (או יותר נכון בועט בבלם ) , עשר שניות אחר כך אני אוסף את עצמי ואת הבחור עם הקביים (מר קב ?) מהרצפה המטונפת של שפורפרת הפח הממונעת הזאת , ("לא לא תודה אני יכול לקום לבד ") חוזר למבט האטום בשמשת הדלת האחורית , מתעלם מהנסיונות של מר קב לפתח שיחה ולהעביר זמן (זמן נכות ?) פתאום מבעד לטרטור הבלתי פוסק של השרוול הממונע אזני הנץ (כן , נץ עם אזניים מה לא שמעתם שיש ניצים עם אזניים ???) הרגישות שלי מבחינות בצליל נעים ומוכר של אגזוז פתוח למשעי , הבחור (על XR650 , האגזוז - ארוו) משתחל באיטיות בין הפחיות , נעמד על קו העצירה , פותח משקף ומחכה לירוק , אני מסתכל עליו , מדמיין את עצמי במקומו , וכמעט יכול להרגיש את הרטט המענג של סינגל שעומד ברמזור... (צלילי נבל נעימים ... חזרה למציאות...) בקיצור יש לכם אופנוע , אתם אנשים ברי מזל , זה נכון שבדרך כלל אנחנו לא מעריכים מה שיש לנו , עד הרגע שאין לנו (באנגלית זה נשמע יותר טוב ) (מה יותר טוב? באנגלית זה נשמע פצצה) ובכלל הנה משפט שהביאו חברים מארץ הבירה, הנקניקיות , והפתרון הסופי - "ALLWAYS LIVE ON THE HIGH-SIDE OF LIFE" אז זהו , זה היה קצת ארוך , יושב לי פה במשרד קורא אתכם , ממתין לתגובות , בקוצר רוח , גיד
