Good bye בורסה, שלום עתידים...
אחרי שנה וחודשיים של הלוקסוס של לעבוד עשר דקות הליכה מהבית אני נאלץ להפרד מאיזור הבורסה
כפרוייקט סיכום חשבתי על חמש המנות המייצגות את השנה האחרונה שלי כאן
- מנת הסלמון של המנזה (תובל 28). כל יום רביעי סלמון בטריאקי או במנצ'ורין שאין לי מושג מה זה אבל זו הגירסה היותר סמיכה של פחות או יותר אותו רוטב. עם הריטואל הקבוע שאני מבקש את זה על פתיתים והם מנסים בכל כוחם לשכנע אותי לקחת את זה על אורז (תחשבו מה שאתם רוצים רוצים אבל הפתיתים סופגים מעולה את הרוטב ומשתלבים הרבה יותר טוב עם הטעם לדעתי). יחד עם סלק בתנור (חבל שלאחרונה הורידו את מינון הסוכר זה מאד פגם בטעם שלו) ומרק בטטה עם חלב קוקוס מדובר על הקלפים הכי בטוחים בכל האיזור כולל ביאליק.
- ארוסטו אנטריקוט של ארקפה. אם אי פעם מעבדה תבדוק את נתחי הבשר לא בטוח שהיא תזהה שם אנטריקוט אבל למי אכפת. לחמניה עם נתחי בשר, פטריות ורוטב. חוץ מזה הייתי מעיף משם כל פעם את הירוקים העגבניה והבצל הסגול (חי!!! בעע) ויחד עם תפוחי האדמה בתנור זו היתה ארוחה לא הכי מאוזנת, לא הכי בריאה, אבל במושגים של הבורסה - די טעימה וכל פעם מחדש פתחה דילמה אם לקחת אותה או לבחור בסלט העוף שלהם שהיתרון הוא הלחם שמקבלים עם הסלט. לחם דגנים חם מצויין. כל פעם שלקחתי את הארוסטו התפללתי שיהיה מישהו שייקח סלט ולא יחסל את כל הלחם...
- אורז מקסיקני באמא אדמה. לא יודע למה הוא נקרא מקסיקני. לא בטוח שבמקסיקו שמעו עליו. כן הוא חריף. כן יש פלפלים וכוסברה. אבל כל פעם שחובבי הסלט קפצו שמחתי שיש מקום אחד בבורסה שאפשר לאכול בו גם סלט אבל גם מנת עוף נורמאלית. בדרך כלל הייתי עושה פשוט חצי סלט חצי אורז מקסיקני והיתה יוצאת ארוחה די עשירה.
- הציזיקי של סיטי קפה. על הסלטים שלהם קשה להחמיא. כריך הסיניה שלהם נחמד אבל לא יזכה להכנס לרשימת הכריכים הנחשקים של תל אביב רבתי. המאפים שלהם בכלל לא ברמה. אבל הציזיקי שלהם שהיה ניתן כמנה ראשונה לעיסקית היתה נקודת האור. לא יודע אם יש לו תו תקן של שגרירות יוון אבל לפחות את ימי הקיץ החמים הוא הצליח לרענן.
- ולהבדיל: מנה ייצוגית אבל לשלילה - הפסטה בדלי של הלבורטורי דה פסטה. מילא שהפסטה מבאסת והרטבים תעשייתיים להחריד. אבל מי זה המדען המטורף שהמציא את הרעיון המזעזע של לאוכל פסטה מדלי?! ועוד עם סכום חד פעמי? כל כך לא נוח. כל כך בלתי אפשרי. לשמחתי משלב כלשהו המקום הפך לכשר וכך גם חובבי המקום החליטו שזה one bridge too far.
מה עוד אזכור מפה? את כאבי השרירים ביד אחרי כל ארוחה בליב שדרשה ניענוע בלתי פוסק של מלח. את הבחורה שמוכרת כריכים בכניסה לרחוב וריספקט ענק לה כל בוקר להגיע ולהוכיח לכל הקבצנים שלוחי המאפיה שעם קצת רצון אפשר גם להתפרנס בכבוד ולא רק להמציא סיפורי שנור כל היום. את ארוחת הבוקר הגרועה ביותר שנתקלתי בה בכל גוש דן ממש כאן בבורסה בדומיניק החלבי. את כמויות השמן בכל מנה ב"ביסים" שהצלחתי לנבא את סגירתו לא מזמן. ואת הסלטים הנחמדים של "בישולים", מקום שהאוכל בו באופן כללי לא מתעלה לרמות של המנזה אבל הסלטים הנחמדים מפצים על זה.
משבוע הבא הבטן שלי תצטרך ללקט את מזונה בהיכלות האוכל של קיריית עתידים. זה לא בדיוק רמת החיל, וקשה לי להאמין שהחבר'ה שם במקום החדש מגיעים למקומות של רמת החייל בשוטף. נראה לי שהם מסתמכים על ההיצע של קיריית עתידים.
אם יש למישהו המלצות או דיס המלצות כדי שאדע להגיע לשם מוכן ומצוייד... אשמח לשמוע.
אחרי שנה וחודשיים של הלוקסוס של לעבוד עשר דקות הליכה מהבית אני נאלץ להפרד מאיזור הבורסה
כפרוייקט סיכום חשבתי על חמש המנות המייצגות את השנה האחרונה שלי כאן
- מנת הסלמון של המנזה (תובל 28). כל יום רביעי סלמון בטריאקי או במנצ'ורין שאין לי מושג מה זה אבל זו הגירסה היותר סמיכה של פחות או יותר אותו רוטב. עם הריטואל הקבוע שאני מבקש את זה על פתיתים והם מנסים בכל כוחם לשכנע אותי לקחת את זה על אורז (תחשבו מה שאתם רוצים רוצים אבל הפתיתים סופגים מעולה את הרוטב ומשתלבים הרבה יותר טוב עם הטעם לדעתי). יחד עם סלק בתנור (חבל שלאחרונה הורידו את מינון הסוכר זה מאד פגם בטעם שלו) ומרק בטטה עם חלב קוקוס מדובר על הקלפים הכי בטוחים בכל האיזור כולל ביאליק.
- ארוסטו אנטריקוט של ארקפה. אם אי פעם מעבדה תבדוק את נתחי הבשר לא בטוח שהיא תזהה שם אנטריקוט אבל למי אכפת. לחמניה עם נתחי בשר, פטריות ורוטב. חוץ מזה הייתי מעיף משם כל פעם את הירוקים העגבניה והבצל הסגול (חי!!! בעע) ויחד עם תפוחי האדמה בתנור זו היתה ארוחה לא הכי מאוזנת, לא הכי בריאה, אבל במושגים של הבורסה - די טעימה וכל פעם מחדש פתחה דילמה אם לקחת אותה או לבחור בסלט העוף שלהם שהיתרון הוא הלחם שמקבלים עם הסלט. לחם דגנים חם מצויין. כל פעם שלקחתי את הארוסטו התפללתי שיהיה מישהו שייקח סלט ולא יחסל את כל הלחם...
- אורז מקסיקני באמא אדמה. לא יודע למה הוא נקרא מקסיקני. לא בטוח שבמקסיקו שמעו עליו. כן הוא חריף. כן יש פלפלים וכוסברה. אבל כל פעם שחובבי הסלט קפצו שמחתי שיש מקום אחד בבורסה שאפשר לאכול בו גם סלט אבל גם מנת עוף נורמאלית. בדרך כלל הייתי עושה פשוט חצי סלט חצי אורז מקסיקני והיתה יוצאת ארוחה די עשירה.
- הציזיקי של סיטי קפה. על הסלטים שלהם קשה להחמיא. כריך הסיניה שלהם נחמד אבל לא יזכה להכנס לרשימת הכריכים הנחשקים של תל אביב רבתי. המאפים שלהם בכלל לא ברמה. אבל הציזיקי שלהם שהיה ניתן כמנה ראשונה לעיסקית היתה נקודת האור. לא יודע אם יש לו תו תקן של שגרירות יוון אבל לפחות את ימי הקיץ החמים הוא הצליח לרענן.
- ולהבדיל: מנה ייצוגית אבל לשלילה - הפסטה בדלי של הלבורטורי דה פסטה. מילא שהפסטה מבאסת והרטבים תעשייתיים להחריד. אבל מי זה המדען המטורף שהמציא את הרעיון המזעזע של לאוכל פסטה מדלי?! ועוד עם סכום חד פעמי? כל כך לא נוח. כל כך בלתי אפשרי. לשמחתי משלב כלשהו המקום הפך לכשר וכך גם חובבי המקום החליטו שזה one bridge too far.
מה עוד אזכור מפה? את כאבי השרירים ביד אחרי כל ארוחה בליב שדרשה ניענוע בלתי פוסק של מלח. את הבחורה שמוכרת כריכים בכניסה לרחוב וריספקט ענק לה כל בוקר להגיע ולהוכיח לכל הקבצנים שלוחי המאפיה שעם קצת רצון אפשר גם להתפרנס בכבוד ולא רק להמציא סיפורי שנור כל היום. את ארוחת הבוקר הגרועה ביותר שנתקלתי בה בכל גוש דן ממש כאן בבורסה בדומיניק החלבי. את כמויות השמן בכל מנה ב"ביסים" שהצלחתי לנבא את סגירתו לא מזמן. ואת הסלטים הנחמדים של "בישולים", מקום שהאוכל בו באופן כללי לא מתעלה לרמות של המנזה אבל הסלטים הנחמדים מפצים על זה.
משבוע הבא הבטן שלי תצטרך ללקט את מזונה בהיכלות האוכל של קיריית עתידים. זה לא בדיוק רמת החיל, וקשה לי להאמין שהחבר'ה שם במקום החדש מגיעים למקומות של רמת החייל בשוטף. נראה לי שהם מסתמכים על ההיצע של קיריית עתידים.
אם יש למישהו המלצות או דיס המלצות כדי שאדע להגיע לשם מוכן ומצוייד... אשמח לשמוע.
