gold dust

[גיא א מ]

gold dust

אהלן! השיר האהוב עלי של טורי הוא gold dust מהאלבום scarlet's walk, וגם קראתי את המילים של השיר ומאוד אהבתי אותן. יחד עם זאת - אני לא בדיוק מבין על מה השיר... מישהו יודע מה הרקע לשיר או כל מיני אנקדוטות נחמדות לגביו? תודה

 

[רעוּת]

איזה שיר מדכא.

אבל אנקדוטה נחמדה- כשהיא שרה "through the eyes of laura mars" הכוונה ללורה מארס שצילמה תמונות וכל מי שהיא צילמה נרצח אח"כ, או משהו כזה ששירה אמרה לי פעם. כמו שאמרתי, שיר שמח

.

 

[shiray]

אכן...

http://www.imdb.com/title/tt0077530/ העלילה קצת יותר מסובכת ומופרכת מזה, אבל העקרון אותו עקרון...

 

[Gremshnit]

אכן שיר יפהפה, כמו כל האלבום הזה.

כאן (תגלגל קצת למטה) אתה יכול למצוא ציטוטים מראיונות עם טורי בהם היא דנה על השיר. תוכל למצוא באתר הזה גם הסברים על כל שאר השירים שלה (למעט בודדים). בכלל, Scarlet's Walk, בין אם שמעת את כולו או לא, הוא אלבום-קונספט שמספר סיפור, את סיפורה של סאקרלט אשר מטיילת ברחבי כל 51 המדינות של ארה"ב. כך שגם להאזין לכל האלבום יכול לעזור להבין את המשמעות של השיר.

 

[noosh]

אני ממש אוהבת אותו.

בהתחלה לא התחברתי אליו ממש, בגלל הלחן האמת, הוא היה קצת יותר מדי בשבילי. אבל המילים שבו אותי. במיוחד בתקופה כשהן כלכך דייקו (I was here, I was here וה-I'm freezing that frame הזה). אני חושבת שזה שיר על קשר, על קשרים בכלל, על איך הם יכולים להיות כלכך קרובים ולהתרחק ועדיין, אפשר לתקן ויש מקום לנסות להמשיך הלאה ולהתחבר שוב ולגעת, ולהקפיא תמונות ורגעים ולחיות אותם שוב ושוב ולקוות שהם לא ישארו רק בתמונה. הקטע עם ה מארס יפה בעיניי, כי היכולת להרוג בתמונהנותנת לזכרון מימד מאוד קיצוני ומשתק. כזה שמעבר ללהנציח, יכול גם לפגוע, יש לו אפקט הרסני. אין לי כוח לחפור יותר כרגע. אבל אני באמת ממש אוהבת את השיר הזה.

 

[so are you to me]

זו טורי, היא יותר ברורה ברגשות מאשר

בכל דבר אחר, הגיוני. והשיר הזה מעביר רגש בצורה מאד ברורה אם כי גם משהו די בסיסי - געגוע לעבר וההבנה של כמה טוב הוא היה רק בדיעבד. שאר הדברים הלא ברורים שאתה לא בטוח איך הם קשורים - זה המוח הנפלא של טורי וככה הוא עובד

אבל אם מתאמצים מוצאים שבכל דבר שהיא אומרת נוטה להיות די הרבה.

 

[velvet revolution]

ציטוט על השיר מHEREINMYHEAD

"Gold Dust is very much about being other people and feeling how they feel. And feeling how you felt in another time, when you've been in another place. And it really isn't your past because somehow these frames are written on your body and they've made you what you are. Nothing is gone, it's just on your body map. And this project has been very much about finding my - i guess, my body map. I think if you're going to really write a work about a road trip and about America and who she is, then you have to go see her in all her glory and all her (laughs) bad fast food joints and good truck stops and everything in between. You know, you can't just go to the coast and then fly, do the fly over country trip. You really have to experience it. And the crazy thing about it is, the gold that we found - you find it so much when you're not even...thinking that you're in it. You turn around and see this pair of eyes and somebody puts a bowl of chili in front of you and it's heaven. It doesn't get any better than that."

 

[מתה על קובנה]

איפה אתם מוצאים שם את כל הדברים המעניינים?

 

[so are you to me]

מתחת לליריקס יש כלמיני תוספות כתובות

 

[מתה על קובנה]

הו,שימושי..

כי באמת כל פעם כשאני נכנסת למקום הזה,אני רק יותר מתבצרת בדעתי שהוא חסר צורה ומוזר כזה, והוא בכלל לא כזה מגניב כמו שהוא נראה דרככם. ואז איכשהו אני תמיד מסיימת בעמודים על ניל גיימן,כי רק אותם אני מבינה.