twisted nerve1
New member
מצטרפת להמלצה על "הרומן"
למרות שבאת נראה לי שעדיף לראות את כל הפרקים ברצף. אז אתה עושה בחכמה.
למרות שבאת נראה לי שעדיף לראות את כל הפרקים ברצף. אז אתה עושה בחכמה.
Going, Going, Home and Back
- פותח הנושא Don Nirtin
- פורסם בתאריך
twisted nerve1
New member
האיש הזה באמת ממש מוכשר
זה מזכיר לי את ה-The Baseballs, אם אתם מכירים. זאת להקה (נראה לי) שלוקחת את שיר הפופ הכי טראשיים שיש (ריאנה, ביונסה, ליידי גאגא וכו') ועושה להם קאברים בסיגנונות מוזיקה כאלה ישנים, שנות ה-50, 60 כאלה. זה דיי מגניב. הנה למשל הקאבר שלהם ל- Umbrella של ריאנה בסיגנון אלביס.
אני דווקא רואה את הסרטים של דיסני (כאילו הטובים. הנסיכות החדשות וזה, בעיקר בת הים הקטנה, אלאדין, היפה והחיה והגיבן מנוטרדם) המון. כאילו כל כמה שנים אני רואה אותם, ובין לבין מדי פעם אני שומעת את השירים ביוטיוב. אני חולה עליהם (כמובן שחרשתי עליהם בילדותי, היו לי קלטות של כל הסרטים האלה, כמובן בעברית. אבל הייתי חולה על זה). אבל אני עדיין רואה הרבה מהם שוב בבגרותי. חולה על דיסני, לטוב ולרע. והערצתי את אריאל כ"כ. ו- part of your world
האמת שבתור מבוגרת אני ממש אוהבת את השיר של אורסולה. זה פשוט מהפנט וגם דיי מפחיד ומקריפ. הקטע שהיא לוקחת לה את הקול דיי מצמרר. אני לא מבינה איך לא פחדתי מזה בתור ילדה. יש בסרטים האלו המון קטעים שדיי דפוק שזה לילדים.
כולם גם עברו את מבחן הזמן עבורי. בקטע שאני אוהבת אותם כמבוגרת דיי באותה רמה כמו כשהייתי ילדה. היחידי שדווקא לא שרד את מבחן הזמן זה מלך האריות. מאוד אהבתי כילדה, אבל כמבוגרת אני פשוט ממש לא אוהבת אותו. לא בטוחה שאני יודעת לגמרי למה.
זה מזכיר לי את ה-The Baseballs, אם אתם מכירים. זאת להקה (נראה לי) שלוקחת את שיר הפופ הכי טראשיים שיש (ריאנה, ביונסה, ליידי גאגא וכו') ועושה להם קאברים בסיגנונות מוזיקה כאלה ישנים, שנות ה-50, 60 כאלה. זה דיי מגניב. הנה למשל הקאבר שלהם ל- Umbrella של ריאנה בסיגנון אלביס.
אני דווקא רואה את הסרטים של דיסני (כאילו הטובים. הנסיכות החדשות וזה, בעיקר בת הים הקטנה, אלאדין, היפה והחיה והגיבן מנוטרדם) המון. כאילו כל כמה שנים אני רואה אותם, ובין לבין מדי פעם אני שומעת את השירים ביוטיוב. אני חולה עליהם (כמובן שחרשתי עליהם בילדותי, היו לי קלטות של כל הסרטים האלה, כמובן בעברית. אבל הייתי חולה על זה). אבל אני עדיין רואה הרבה מהם שוב בבגרותי. חולה על דיסני, לטוב ולרע. והערצתי את אריאל כ"כ. ו- part of your world
כולם גם עברו את מבחן הזמן עבורי. בקטע שאני אוהבת אותם כמבוגרת דיי באותה רמה כמו כשהייתי ילדה. היחידי שדווקא לא שרד את מבחן הזמן זה מלך האריות. מאוד אהבתי כילדה, אבל כמבוגרת אני פשוט ממש לא אוהבת אותו. לא בטוחה שאני יודעת לגמרי למה.
didalf
Well-known member
קחי את מה שאמרת על מלך האריות, שבי בפינה ותחשבי טוב טוב על מה שאמרת!
הסרט הזה הוא ברמת קדוש בבית שלי
לא באמת, זה הסרט הכי מושלם של דיסני ובכלל בערך
בתור ילדה הייתה לי טראומה נוראית מהמכשפה של שלגיה, אז יש מצב שבאמת לא ראיתי בת הים הקטנה כי פחדתי גם מאורסולה. וגם אין לי וידאו של זה בבית. אבל את השירים אהבתי, במיוחד פארט אוף יור וורלד באמת. שרתי אותו מהיום שראיתי את הפרומו ועד שבועיים אחרי הסרט בערך
בכלל לי ולאחותי יש פעם בתקופה (תקופות קרובות מידי, למען האמת
אההההה אז זה הקאבר של אמברלה שתמיד שמים ברדיו והוא כיפי הרבה יותר מריהאנה!! אני מתה עליו, תמיד אני מגבירה ושרה
twisted nerve1
New member
ראיתי כמה פעמים את מלך האריות בבגרותי
ואני פשוט חושבת שהוא יותר ילדותי ופחות כייפי משאר הסרטים שציינתי. את השאר (כמו אלאלדין בת הים וכו') אני מאוד נהנית לראות כמבוגרת ואותו אני פשוט לא יכולה לראות יותר.
אני מנסה לחשוב על הסיבות, נראה לי שילוב של כמה. ראשית, מצטערת, אני פשוט לא אוהבת את סימבה. הוא מעצבן אותי. גם בתור ילד, וגם בתור מבוגר (וגם בתור השניה שהוא טינאייג'ר
סתם). דבר שני- כל הקטעים עם טימון ופומבה אלו הדברים שקצת מרגישים לי שהסרט הופך ליותר ילדותי. אלו בדיחות כאלה שמרגישות לי ילדותיות. בסרטים האחרים לא הרגשתי שהיה את זה, או לפחות לא ברמה שזה ממש מפריע לי. (אגב, זה מפריע לי גם קצת בסרטים החדשים של דיסני, נגיד לא אהבתי את אולף בפרוזן, ואני לא אוהבת יותר מדי בדיחות סלפסטיק, וזה מעצבן אותי גם שהם עושים אייל או סוס שמתנהג כמו כלב. זה לא היה ככה בסרטים היותר ישנים כמו היפה והחיה למשל. שם הסוס התנהג פיזית כמו סוס).
וגם השירים במלך האריות לא כייפים לי. בכל סרט יש כמה שירים שאני מתה עליהם וכמה שאני לא כזה אוהבת (אני נגיד לא אשמע מרצוני את under the sea מבת הים, או את a whole new world מאלאדין, אבל בשניהם יש לפחות 3 שירים אחרים שאני ממש אוהבת לשמוע). במלך האריות אין אף שיר שאני אוהבת היום. באמת, אין אף שיר שאני שיבוא לי סתם פתאום לשמוע ביוטיוב. לא, לא גלגל החיים ולא אף אחד. כשהייתי קטנה אהבתי אבל האהבה לא נשארה איתי לבגרות. השיר הכי טוב הוא השיר של סקאר, וגם אותו אף פעם לא בא לי סתם לשמוע.
 
וגם יכול להיות שעוד משהו שהשפיע עלי הוא קצת דברים שקראתי עליו כשהייתי יותר גדולה והמסר הכביכול אקולוגי או משהו קצת עצבן אותי (כאילו הטובים הם בסופו של דבר מי שבראש שרשרת המזון. לא יודעת, עד היום מעצבן אותי כשמופסה אומר לסימבה שיש איזון כי הם אוכלים איילות ובסוף כשהאריות מתים הם הופכים לדשא אז האיילות אוכלות אותם, זה כאילו בא להגיד שהם שווים. כאילו- ההבדל הקטן שהם אוכלים יצרוים חיים, בעוד אותם אוכלים כשהם מתים).
תגידי שזו קטנוניות וכל זה וזה כולה סרט מצוייר. ואת צודקת. כאילו אני לא חושבת שסרט (ילדים או לא) חייבל להכיל מסר מושלם, בכלל לא חייב להכיל מסר חיובי. אבל עובדה שכשאמרו לי את הדברים האלה זה חילחל. אולי כי כמו שאמרתי, כשגדלתי הבנתי שאני פשוט לא כ"כ אוהבת את הסרט (דווקא שמעתי ביקורות הרבה יותר גדולות על בת הים הקטנה והיפה והחיה מבחינה פמיניסטית בעיקר. נגיד ה שהיפה והחיה מציגה באור חיובי תסמונת שטוקהולם, ואריאל משנה את הגוף שלה ואת החיים שלה בשביל גבר, והם רזות בצורה לא מציאותית, והם סקסיות מדי בשביל להיות מודל לילדות ועוד ועוד. אבל יש גבול כאילו עד כמה אפשר או צריך להיות פוליטקלי קורקט, ואם אני מספיק אוהבת את הדמויות והסיפור דברים כאלה לרוב לא יפריעו לי. סימן שבמלך האריות פשוט לא אהבתי אותו מספיק).
 
הנה כתבה עויינת נגד מלך האריות (שטוענת בין היתר שזה בכלל העתקה מאיזו סדרת אנימה שדיסני לא נתנו להם קרדיט, זהירות זה עויין מאוד):
http://www.fisheye.co.il/מראה-מראה-שעל-הקיר/
 
והנה משהו משעשע- כתב ההגנה של סקאר (הסרט עשה לו רצח אופי והוא בכלל לא כזה איש רע
):
(בבקשה תבינו שזה בצחוק. הכי הורג אותי תגובות לכתבה הזאת שעונים לו ברצינות)
http://www.fisheye.co.il/in_defense_of_scar/
 
האמת שהמכשפה משילגיה גם מאוד מפחידה. אני אמנם לא זוכרת שאני פחדתי ממנה, אבל ראיתי פעם שילגיה עם אחת האחיניות שלי כשהיא הייתה מאוד קטנה והיא ממש פחדה בקטע עם המכשפה עד שהיא ביקשה להפסיק את הסרט.
יש באמת פה ושם קטעים ממש נוראים בסרטי דיסני וזה גורם לי כזה לתהות - כאילו הם לא זוכרים שזה לילדים?
 
אני לא זוכרת משהו שהפחיד אותי, אבל אני זוכרת משהו שממש העציב אותי קצת בקטע טראומתי וזה הקטע בדמבו שהוא בא לאמא שלו בכלא והיא כזה מלטפת אותו ושרה לו דרך הסורגים. זה הזיכרון הראשון שיש לי מזה שבכיתי בסרט. הסצנה הזאת פשוט הרגה אותי והייתי בת איזה 4 או משהו. עד היום אם אני רואה את הסצנה הזאת אני כמעט תמיד בוכה.
 
לא ידעתי שמשמיעים את הקאבר הזה של אמברלה ברדיו. לא שומעת רדיו. (יש להם עוד קאברים כאלה בסיגנון)
ואני פשוט חושבת שהוא יותר ילדותי ופחות כייפי משאר הסרטים שציינתי. את השאר (כמו אלאלדין בת הים וכו') אני מאוד נהנית לראות כמבוגרת ואותו אני פשוט לא יכולה לראות יותר.
אני מנסה לחשוב על הסיבות, נראה לי שילוב של כמה. ראשית, מצטערת, אני פשוט לא אוהבת את סימבה. הוא מעצבן אותי. גם בתור ילד, וגם בתור מבוגר (וגם בתור השניה שהוא טינאייג'ר
וגם השירים במלך האריות לא כייפים לי. בכל סרט יש כמה שירים שאני מתה עליהם וכמה שאני לא כזה אוהבת (אני נגיד לא אשמע מרצוני את under the sea מבת הים, או את a whole new world מאלאדין, אבל בשניהם יש לפחות 3 שירים אחרים שאני ממש אוהבת לשמוע). במלך האריות אין אף שיר שאני אוהבת היום. באמת, אין אף שיר שאני שיבוא לי סתם פתאום לשמוע ביוטיוב. לא, לא גלגל החיים ולא אף אחד. כשהייתי קטנה אהבתי אבל האהבה לא נשארה איתי לבגרות. השיר הכי טוב הוא השיר של סקאר, וגם אותו אף פעם לא בא לי סתם לשמוע.
 
וגם יכול להיות שעוד משהו שהשפיע עלי הוא קצת דברים שקראתי עליו כשהייתי יותר גדולה והמסר הכביכול אקולוגי או משהו קצת עצבן אותי (כאילו הטובים הם בסופו של דבר מי שבראש שרשרת המזון. לא יודעת, עד היום מעצבן אותי כשמופסה אומר לסימבה שיש איזון כי הם אוכלים איילות ובסוף כשהאריות מתים הם הופכים לדשא אז האיילות אוכלות אותם, זה כאילו בא להגיד שהם שווים. כאילו- ההבדל הקטן שהם אוכלים יצרוים חיים, בעוד אותם אוכלים כשהם מתים).
תגידי שזו קטנוניות וכל זה וזה כולה סרט מצוייר. ואת צודקת. כאילו אני לא חושבת שסרט (ילדים או לא) חייבל להכיל מסר מושלם, בכלל לא חייב להכיל מסר חיובי. אבל עובדה שכשאמרו לי את הדברים האלה זה חילחל. אולי כי כמו שאמרתי, כשגדלתי הבנתי שאני פשוט לא כ"כ אוהבת את הסרט (דווקא שמעתי ביקורות הרבה יותר גדולות על בת הים הקטנה והיפה והחיה מבחינה פמיניסטית בעיקר. נגיד ה שהיפה והחיה מציגה באור חיובי תסמונת שטוקהולם, ואריאל משנה את הגוף שלה ואת החיים שלה בשביל גבר, והם רזות בצורה לא מציאותית, והם סקסיות מדי בשביל להיות מודל לילדות ועוד ועוד. אבל יש גבול כאילו עד כמה אפשר או צריך להיות פוליטקלי קורקט, ואם אני מספיק אוהבת את הדמויות והסיפור דברים כאלה לרוב לא יפריעו לי. סימן שבמלך האריות פשוט לא אהבתי אותו מספיק).
 
הנה כתבה עויינת נגד מלך האריות (שטוענת בין היתר שזה בכלל העתקה מאיזו סדרת אנימה שדיסני לא נתנו להם קרדיט, זהירות זה עויין מאוד):
http://www.fisheye.co.il/מראה-מראה-שעל-הקיר/
 
והנה משהו משעשע- כתב ההגנה של סקאר (הסרט עשה לו רצח אופי והוא בכלל לא כזה איש רע
(בבקשה תבינו שזה בצחוק. הכי הורג אותי תגובות לכתבה הזאת שעונים לו ברצינות)
http://www.fisheye.co.il/in_defense_of_scar/
 
האמת שהמכשפה משילגיה גם מאוד מפחידה. אני אמנם לא זוכרת שאני פחדתי ממנה, אבל ראיתי פעם שילגיה עם אחת האחיניות שלי כשהיא הייתה מאוד קטנה והיא ממש פחדה בקטע עם המכשפה עד שהיא ביקשה להפסיק את הסרט.
יש באמת פה ושם קטעים ממש נוראים בסרטי דיסני וזה גורם לי כזה לתהות - כאילו הם לא זוכרים שזה לילדים?
 
אני לא זוכרת משהו שהפחיד אותי, אבל אני זוכרת משהו שממש העציב אותי קצת בקטע טראומתי וזה הקטע בדמבו שהוא בא לאמא שלו בכלא והיא כזה מלטפת אותו ושרה לו דרך הסורגים. זה הזיכרון הראשון שיש לי מזה שבכיתי בסרט. הסצנה הזאת פשוט הרגה אותי והייתי בת איזה 4 או משהו. עד היום אם אני רואה את הסצנה הזאת אני כמעט תמיד בוכה.
 
לא ידעתי שמשמיעים את הקאבר הזה של אמברלה ברדיו. לא שומעת רדיו. (יש להם עוד קאברים כאלה בסיגנון)
גם ברוטוס
Member
אגב סקאר - שיר של נבלי דיסני על סקאר
נחמד, אם כי זה קצת מעצבן כשיר. (קאבר לcounting stars)
אני לא יודע לגבי כל העניין של ההעתקה של מלך האריות ממשהו אחר. אני מסכים שהיה הגיוני יותר פשוט להודות שהם לקחו השראה גדולה מזה. אבל אני מבין שגוף ענקי כזה לא יכול להשאיר את עצמו פתוח לתביעות של מיליוני דולארים או יותר (הסרט הרוויח המון).
לגבי העניין האקולוגי. אני לא יודע מה היה בסדרה המקורית, אבל דווקא די אהבתי את מה שעשו בסרט מהבחינה של זה שהאריות אוכלים את האיילים. בהרבה סרטים שבהם חיות מאונשות (לא מואנשות כמו רובין הוד של דיסני שבה חיות הם בני אדם, אלא מואנשות כמו במלך האריות, כלומר הם עדיין חיות אבל מדברות ועם רגשות והכל) אז הרבה פעמים מתעלמים מעניין הטרף. וכשמתייחסים לזה זה פשוט נוגד לחלוטין את טבע החיות. למשל בסרט מדגסקר החיות מתרסקות על מדגסקר, האריה שרגיל לאכול סטייקים נעשה רעב נורא בעוד חבריו (הג'ירפה והזברה) מאושרים מאכילת צמחים שנמצאים בכל מקום. נעשה עימות כשהאריה באינסטינקט כמעט אוכל את חברו הזברה, אבל בסוף מציל אותו מחבורת טורפים (שהם כמובן הרעים, כי הם אוכלים חיות אחרות). ואז בסוף הכל בסדר כי נותנים לאריה לאכול דגים - לא ממש ברור למה הדגים הם חיות שמותר לאכול, בעוד שאר החיות אסור לאכול.
אז אני מעדיף את מה שהוצג במלך האריות.
לא שהכל שם טוב. גם במלך האריות אין סיבה ממש לכך שהצבועים הם רעים. וזה שהשלטון של סקאר גרם איכשהו לנהר להתייבש זה ממש לא ברור. מה הוא יכל לעשות שגרם לזה?
אבל באופן כללי הסרט מעולה ונהדר. קודם כל השירים. אלטון ג'ון. כל פעם שאני שומע את Can You Feel the Love Tonight אני מרגיש רגשות. וI Just Can't Wait to Be King הוא פשוט מצחיק. וכמובן שהשיר של סקאר גם נהדר.
מעבר לזה גם רמת האנימציה בסרט היא מדהימה.
וגם הסיפור - הנסיך שבורח מהאחריות ונאלץ בסוף לחזור ליעודו.
לגבי טימון ופומבה אין מה לדון. אני לא מבין איך אפשר לא לאהוב את אולף.
למרות כל אלו עדיין אלאדין תופס מקום חזק יותר בלב שלי. אני פשוט מת על הסרט הזה.
אגב, ראיתי בכתבה שם שנכתב משהו על הסרט Atlantis: The Lost Empire של דיסני. זה מזכיר לי שאף פעם לא ראיתי אותו. כשהייתי צעיר הוא פשוט נראה לי טיפשי (וכבר ממש לא הייתי בגיל שאני אצפה בכל סרט דיסני) מאוחר יותר שמעתי שג'וס ווידון היה מעורב בו במידה מסויימת. אז בא לי. את ראית?
נחמד, אם כי זה קצת מעצבן כשיר. (קאבר לcounting stars)
אני לא יודע לגבי כל העניין של ההעתקה של מלך האריות ממשהו אחר. אני מסכים שהיה הגיוני יותר פשוט להודות שהם לקחו השראה גדולה מזה. אבל אני מבין שגוף ענקי כזה לא יכול להשאיר את עצמו פתוח לתביעות של מיליוני דולארים או יותר (הסרט הרוויח המון).
לגבי העניין האקולוגי. אני לא יודע מה היה בסדרה המקורית, אבל דווקא די אהבתי את מה שעשו בסרט מהבחינה של זה שהאריות אוכלים את האיילים. בהרבה סרטים שבהם חיות מאונשות (לא מואנשות כמו רובין הוד של דיסני שבה חיות הם בני אדם, אלא מואנשות כמו במלך האריות, כלומר הם עדיין חיות אבל מדברות ועם רגשות והכל) אז הרבה פעמים מתעלמים מעניין הטרף. וכשמתייחסים לזה זה פשוט נוגד לחלוטין את טבע החיות. למשל בסרט מדגסקר החיות מתרסקות על מדגסקר, האריה שרגיל לאכול סטייקים נעשה רעב נורא בעוד חבריו (הג'ירפה והזברה) מאושרים מאכילת צמחים שנמצאים בכל מקום. נעשה עימות כשהאריה באינסטינקט כמעט אוכל את חברו הזברה, אבל בסוף מציל אותו מחבורת טורפים (שהם כמובן הרעים, כי הם אוכלים חיות אחרות). ואז בסוף הכל בסדר כי נותנים לאריה לאכול דגים - לא ממש ברור למה הדגים הם חיות שמותר לאכול, בעוד שאר החיות אסור לאכול.
אז אני מעדיף את מה שהוצג במלך האריות.
לא שהכל שם טוב. גם במלך האריות אין סיבה ממש לכך שהצבועים הם רעים. וזה שהשלטון של סקאר גרם איכשהו לנהר להתייבש זה ממש לא ברור. מה הוא יכל לעשות שגרם לזה?
אבל באופן כללי הסרט מעולה ונהדר. קודם כל השירים. אלטון ג'ון. כל פעם שאני שומע את Can You Feel the Love Tonight אני מרגיש רגשות. וI Just Can't Wait to Be King הוא פשוט מצחיק. וכמובן שהשיר של סקאר גם נהדר.
מעבר לזה גם רמת האנימציה בסרט היא מדהימה.
וגם הסיפור - הנסיך שבורח מהאחריות ונאלץ בסוף לחזור ליעודו.
לגבי טימון ופומבה אין מה לדון. אני לא מבין איך אפשר לא לאהוב את אולף.
למרות כל אלו עדיין אלאדין תופס מקום חזק יותר בלב שלי. אני פשוט מת על הסרט הזה.
אגב, ראיתי בכתבה שם שנכתב משהו על הסרט Atlantis: The Lost Empire של דיסני. זה מזכיר לי שאף פעם לא ראיתי אותו. כשהייתי צעיר הוא פשוט נראה לי טיפשי (וכבר ממש לא הייתי בגיל שאני אצפה בכל סרט דיסני) מאוחר יותר שמעתי שג'וס ווידון היה מעורב בו במידה מסויימת. אז בא לי. את ראית?
didalf
Well-known member
יש אחד יותר טוב
SPELL BLOCK TANGO.
אני אוהבת אותו יותר מהשיר המקורי!
נורא חכם מה שאמרת לגבי מדקסקר לעומת מלך האריות
(למרות שאני מתה גם על מדגסקר
לא באותה רמה כמובן. מעניין שפעם סרטים לילדים היו יותר דרמטיים, כיום הם לגמרי קומדיות).
גם לגבי טימון ופומבה ואולף
אני חושבת שראיתי אטלנטיס רק פעם אחת כשהוא יצא, אז זה די מאד מזמן, והוא היה די מוזר.
SPELL BLOCK TANGO.
אני אוהבת אותו יותר מהשיר המקורי!
נורא חכם מה שאמרת לגבי מדקסקר לעומת מלך האריות
גם לגבי טימון ופומבה ואולף
אני חושבת שראיתי אטלנטיס רק פעם אחת כשהוא יצא, אז זה די מאד מזמן, והוא היה די מוזר.
twisted nerve1
New member
את זה אני מכירה. והאמת זה ישר עלה לי לראש כשראיתי את הסרטון
של ניק. וזה באמת מעולה. (אבל לא, זה לא עולה על המקור. עכשיו את תשבי בפינה!!!
על זה שאמרת את זה!!)
של ניק. וזה באמת מעולה. (אבל לא, זה לא עולה על המקור. עכשיו את תשבי בפינה!!!
twisted nerve1
New member
לגבי ההעתקה
תשמע, תמיד אפשר מראש, אם אתה מסתמך על יצירה אחרת פשוט לכתוב שזה מתבסס על משהו אחר (הרי כל הסרטים של דיסני מבוססים על אגדות או חומרים אחרים. אפילו פרוזן שהקשר בינו לבין הסיפור של מלכת הקרח של האנס כריסטיאן אנדרסון הוא פיצפון, נתנו קרדיט לסיפור ב... לא יודעת, במקום שבו אתה אמור לתת קרדיט לדברים שאתה מסתמך עליהם).
לפי הכתבה אמרו שהסיבה שהם לא רצו לתת את הקרדיט, כי היוצרים של הסדרה היפנית עדיין חיים ואולי היו צריכים לשלם להם כסף. הוא גם כתב בכתבה שהיוצרים בכלל ראו את זה כמחמאה כי בתרבות היפנית זה לגיטימי ליצור יצירות שמבוססות על יצירות אחרות, לכן הם לא היו תובעים אותם בכל מקרה (מה שהם היו יכולים לעשות אפילו אם דיסני לא מודים להעתקה).
אין לי מושג. לא מכירה את הסדרה המקורית, ולא את התרבות היפנית.
לגבי הקטע האקולוגי- זה פחות העיניין שמופאסה מודה שהם אוכלים את האיילות וזה. כאילו זה לא בדיוק הפריע לי, זה כמו שאמרת יותר- זה העובדה שהצבועים הם הרעים. אבל זה קצת יותר מזה. כאילו אין לי בעיה אם האריות הם בראש שרשרת המזון וכל זה, אבל נראה לי שהדבר הכי הגיוני (מאחר שאנחנו מדברים על סרט שבו לחיות יש תודעה וחיות ממינים שונים יכולים לתקשר וכל זה), שהחיות האחרות לא יהיו כ"כ "מקבלים" את הדבר הזה. זה קצת מה שדפוק. כאילו גם האריות בסופו של דבר הורגים את האחרים. אבל גם בגלל שמופאסה כנראה מלך טוב או משהו, אז כל החיות מכבדות אותו (להלן הסצנה הראשונה שבה כל החיות באות לחלוק לו כבוד להולדת הבן שלו). לא יודעת משהו בזה מעצבן אותי, מבחינת העולם שהסרט מציג.
 
אבל שוב אני אחדד כי אולי לא הייתי ברורה (וזו גם תשובה לעדי)- זה לא מה שמפריע לי בסרט. איכשהו עם השנים אהבתי את הסרט פחות ופחות כל פעם שראיתי אותו, וכל שאר הקטעים עם המסרים או ההעתקה זה סתם משהו שהתיישב עם העובדה שפחות ופחות אהבתי את הסרט עם הזמן. כמו שכבר אמרתי, גם בסרטי הנסיכות של דיסני יש לא מעט מסרים מעוותים (שעל חלקם אני מסכימה). ועדיין זה לא מפריע לי לאהוב את הסרטים והדמויות והשירים עד היום.
במלך האריות- משהו שם פשוט לא מדבר אלי. לא יודעת להסביר מה, יותר ממה שהסברתי. בסופו של דבר זה מגיע לעניין של טעם.
 
אני גם לא ראיתי אטלנטיס אף פעם. האמת שאני רוצה מתישהו להשלים את כל סרטי דיסני הקטנים האלה שנכשלו ולכן אף פעם לא ראיתי. אז אני בטח אראה גם את זה מתישהו לפחות פעם אחת, אבל מדברים ששמעתי עליו זה לא סרט טוב.
 
אה, ועוד משהו- לגבי מדגסקאר- ראשית, אני מצפה יותר מסרטי דיסני. מה לעשות. דרימוורקס עשו מעט מאוד סרטים טובים מבחינתי. אבל האמת שהקטע הזה שהאריה פתאום מבין שמה שהוא אוכל זה בשר, כמו של החברים שלו (הקטע שהוא מדמיין את הזברה כסטייקים) זה דווקא היה רגע שאהבתי. זה היה מאוד מוזר ולא צפוי. וזה נותן איזשהו תוכן לעובדה שהוא פתאום מבין שהוא אוכל בשר (הוא פשוט לא קישר קודם בין העובדה שסטייק זה בשר). וזה דווקא כיוון דיי מעניין ואמיץ של היוצרים לתת לו פתאום קו עלילה שהוא צריך להתמודד בין החברות שלו לבין היצר בחייתי שלו.
 
נכון שבסוף לא היה לזה ממש פיתרון נורמאלי (להלן מה שאמרת עם הדגים), אבל האמת שלשניה התרשמתי מהסרט.
ואני לא בטוחה שמלך האריות הרבה יותר טוב ממנו בקטע הזה.
בנוסף שמעתי ביקורות על הסרט (בעיקר מפעילי בע"ח) שביקרו את הקטע שבעצם הוא מציג תמונה מעוותת של גני חיות. שלמעשה חיות עוברות שם התעללות, וזה רחוק מלהיות מקום נוח ונחמד לחיות כמו בסרט.
 
אז בואו נסכם שבכל סרט אפשר למצוא מסרים דפוקים (בין אם היוצרים התכוונו ובין אם לא). ואני אמנם אוהבת דיונים על זה ולגלות דברים שלא חשבתי עליהם. אבל גם יש גבול מסויים שאני אומרת שאי אפשר שמסרים יהרסו לי את כל הסרטים. אם אהבתי סרט ונהניתי ממנו, אני לא חושבת שאני באמת אפסיק לאהוב אותו, אפילו אם גיליתי מסר דפוק בו. כך שכל מה שכתבתי לגבי המסר של מלך האריות זה לא הסיבה העיקרית שאני לא אוהבת.
תשמע, תמיד אפשר מראש, אם אתה מסתמך על יצירה אחרת פשוט לכתוב שזה מתבסס על משהו אחר (הרי כל הסרטים של דיסני מבוססים על אגדות או חומרים אחרים. אפילו פרוזן שהקשר בינו לבין הסיפור של מלכת הקרח של האנס כריסטיאן אנדרסון הוא פיצפון, נתנו קרדיט לסיפור ב... לא יודעת, במקום שבו אתה אמור לתת קרדיט לדברים שאתה מסתמך עליהם).
לפי הכתבה אמרו שהסיבה שהם לא רצו לתת את הקרדיט, כי היוצרים של הסדרה היפנית עדיין חיים ואולי היו צריכים לשלם להם כסף. הוא גם כתב בכתבה שהיוצרים בכלל ראו את זה כמחמאה כי בתרבות היפנית זה לגיטימי ליצור יצירות שמבוססות על יצירות אחרות, לכן הם לא היו תובעים אותם בכל מקרה (מה שהם היו יכולים לעשות אפילו אם דיסני לא מודים להעתקה).
אין לי מושג. לא מכירה את הסדרה המקורית, ולא את התרבות היפנית.
לגבי הקטע האקולוגי- זה פחות העיניין שמופאסה מודה שהם אוכלים את האיילות וזה. כאילו זה לא בדיוק הפריע לי, זה כמו שאמרת יותר- זה העובדה שהצבועים הם הרעים. אבל זה קצת יותר מזה. כאילו אין לי בעיה אם האריות הם בראש שרשרת המזון וכל זה, אבל נראה לי שהדבר הכי הגיוני (מאחר שאנחנו מדברים על סרט שבו לחיות יש תודעה וחיות ממינים שונים יכולים לתקשר וכל זה), שהחיות האחרות לא יהיו כ"כ "מקבלים" את הדבר הזה. זה קצת מה שדפוק. כאילו גם האריות בסופו של דבר הורגים את האחרים. אבל גם בגלל שמופאסה כנראה מלך טוב או משהו, אז כל החיות מכבדות אותו (להלן הסצנה הראשונה שבה כל החיות באות לחלוק לו כבוד להולדת הבן שלו). לא יודעת משהו בזה מעצבן אותי, מבחינת העולם שהסרט מציג.
 
אבל שוב אני אחדד כי אולי לא הייתי ברורה (וזו גם תשובה לעדי)- זה לא מה שמפריע לי בסרט. איכשהו עם השנים אהבתי את הסרט פחות ופחות כל פעם שראיתי אותו, וכל שאר הקטעים עם המסרים או ההעתקה זה סתם משהו שהתיישב עם העובדה שפחות ופחות אהבתי את הסרט עם הזמן. כמו שכבר אמרתי, גם בסרטי הנסיכות של דיסני יש לא מעט מסרים מעוותים (שעל חלקם אני מסכימה). ועדיין זה לא מפריע לי לאהוב את הסרטים והדמויות והשירים עד היום.
במלך האריות- משהו שם פשוט לא מדבר אלי. לא יודעת להסביר מה, יותר ממה שהסברתי. בסופו של דבר זה מגיע לעניין של טעם.
 
אני גם לא ראיתי אטלנטיס אף פעם. האמת שאני רוצה מתישהו להשלים את כל סרטי דיסני הקטנים האלה שנכשלו ולכן אף פעם לא ראיתי. אז אני בטח אראה גם את זה מתישהו לפחות פעם אחת, אבל מדברים ששמעתי עליו זה לא סרט טוב.
 
אה, ועוד משהו- לגבי מדגסקאר- ראשית, אני מצפה יותר מסרטי דיסני. מה לעשות. דרימוורקס עשו מעט מאוד סרטים טובים מבחינתי. אבל האמת שהקטע הזה שהאריה פתאום מבין שמה שהוא אוכל זה בשר, כמו של החברים שלו (הקטע שהוא מדמיין את הזברה כסטייקים) זה דווקא היה רגע שאהבתי. זה היה מאוד מוזר ולא צפוי. וזה נותן איזשהו תוכן לעובדה שהוא פתאום מבין שהוא אוכל בשר (הוא פשוט לא קישר קודם בין העובדה שסטייק זה בשר). וזה דווקא כיוון דיי מעניין ואמיץ של היוצרים לתת לו פתאום קו עלילה שהוא צריך להתמודד בין החברות שלו לבין היצר בחייתי שלו.
 
נכון שבסוף לא היה לזה ממש פיתרון נורמאלי (להלן מה שאמרת עם הדגים), אבל האמת שלשניה התרשמתי מהסרט.
ואני לא בטוחה שמלך האריות הרבה יותר טוב ממנו בקטע הזה.
בנוסף שמעתי ביקורות על הסרט (בעיקר מפעילי בע"ח) שביקרו את הקטע שבעצם הוא מציג תמונה מעוותת של גני חיות. שלמעשה חיות עוברות שם התעללות, וזה רחוק מלהיות מקום נוח ונחמד לחיות כמו בסרט.
 
אז בואו נסכם שבכל סרט אפשר למצוא מסרים דפוקים (בין אם היוצרים התכוונו ובין אם לא). ואני אמנם אוהבת דיונים על זה ולגלות דברים שלא חשבתי עליהם. אבל גם יש גבול מסויים שאני אומרת שאי אפשר שמסרים יהרסו לי את כל הסרטים. אם אהבתי סרט ונהניתי ממנו, אני לא חושבת שאני באמת אפסיק לאהוב אותו, אפילו אם גיליתי מסר דפוק בו. כך שכל מה שכתבתי לגבי המסר של מלך האריות זה לא הסיבה העיקרית שאני לא אוהבת.
didalf
Well-known member
את הולכת לבלות את הלילה בפינה
1. השירים במלך האריות מושלמים.
2. השיר של סקאר הוא הכי אדיר מכולם ואני ואחותי שמנו אותו בדיסק לאוטו
יש הרבה מסרים בעייתים בסרטים של דיסני אם מחפשים. אם נורא רוצים אפשר גם לשים לב שסקאר הרע הוא שחור והאריות הטובים לבנים, ויש גם אומרים שסקאר הומו בגלל התנועות הנשיות שלו. (זה רק עוד סיבה למה הוא המלך
).
כמו כמובן מסרים בעייתים לגבי כל הנסיכות שרק מחכות לנסיך שיציל אותן ובלהבלה. באמת כשראיתי בת הים הקטנה החודש חשבתי שהיא די סתומה, כל מה שהיא עושה בשביל גבר שהיא רק ראתה, ושדווקא הוא יצא אחלה גבר בזה שהוא לא ישר "קיס דה גירל" אלא דווקא ניסה להכיר אותה
וחוצמזה שהיא כוסית בצורה לא פרופרציונלית.
לא בא לי לקרוא כתבה עוינת, אבל את כתב ההגנה של סקאר קראתי מזמן והוא ממש הצחיק אותי
(ועוד יותר התגובות הלא מבינות).
יש לי טראומה לכל החיים מהמכשפה הזאת. עד לגיל מאוחר באופן מביש
מי שם דבר כזה בסרט לילדים קטנים מי?#!#@$@
אני שומעת רדיו באוטו. לא אוהבת דיסקים (רק בזמן חדשות אני מעבירה לדיסק).
1. השירים במלך האריות מושלמים.
2. השיר של סקאר הוא הכי אדיר מכולם ואני ואחותי שמנו אותו בדיסק לאוטו
יש הרבה מסרים בעייתים בסרטים של דיסני אם מחפשים. אם נורא רוצים אפשר גם לשים לב שסקאר הרע הוא שחור והאריות הטובים לבנים, ויש גם אומרים שסקאר הומו בגלל התנועות הנשיות שלו. (זה רק עוד סיבה למה הוא המלך
כמו כמובן מסרים בעייתים לגבי כל הנסיכות שרק מחכות לנסיך שיציל אותן ובלהבלה. באמת כשראיתי בת הים הקטנה החודש חשבתי שהיא די סתומה, כל מה שהיא עושה בשביל גבר שהיא רק ראתה, ושדווקא הוא יצא אחלה גבר בזה שהוא לא ישר "קיס דה גירל" אלא דווקא ניסה להכיר אותה
וחוצמזה שהיא כוסית בצורה לא פרופרציונלית.
לא בא לי לקרוא כתבה עוינת, אבל את כתב ההגנה של סקאר קראתי מזמן והוא ממש הצחיק אותי
יש לי טראומה לכל החיים מהמכשפה הזאת. עד לגיל מאוחר באופן מביש
אני שומעת רדיו באוטו. לא אוהבת דיסקים (רק בזמן חדשות אני מעבירה לדיסק).
גם ברוטוס
Member
לגבי סרטי דיסני באופן כללי
אני באופן כללי אוהב גדול מאוד של דיסני אז אני לרוב לא מקשיב לביקורות שליליות עליהם, למרות שאני יודע שיש כאלו.
אבל לפני חצי שנה קראתי כתבה שבכלל גרמה ללב שלי להתחמם עוד יותר מהמחשבה על סרטי דיסני:
http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2280394
 
בכללי זה אדם שמספר על הגידול של בנו האוטיסט וכיצד הילד, שבגיל 3 עבר רגרסיה למצב שבו הוא בכלל לא דיבר, למד לתקשר מחדש בעזרת סרטי דיסני. וכן זה נשמע הזוי (וכשאני כותב את זה ככה זה נשמע כאילו ההורים פשוט שמו אותו מול הטלוויזיה כדי לא להתמודד איתו, אבל זה לא מה שמתואר) אבל זה מדהים.
יש שם כל מיני תובנות מעניינות שהילד (שאחר כך גדל לבוגר) הגיע אליהם למשל לגבי דמבו וכיצד האוזניים שלו הם הדבר שצוחקים עליו, אבל הם גם כוח העל שלו והשוואה של זה למצב שלו בתור אוטיסט.
אני באופן כללי אוהב גדול מאוד של דיסני אז אני לרוב לא מקשיב לביקורות שליליות עליהם, למרות שאני יודע שיש כאלו.
אבל לפני חצי שנה קראתי כתבה שבכלל גרמה ללב שלי להתחמם עוד יותר מהמחשבה על סרטי דיסני:
http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2280394
 
בכללי זה אדם שמספר על הגידול של בנו האוטיסט וכיצד הילד, שבגיל 3 עבר רגרסיה למצב שבו הוא בכלל לא דיבר, למד לתקשר מחדש בעזרת סרטי דיסני. וכן זה נשמע הזוי (וכשאני כותב את זה ככה זה נשמע כאילו ההורים פשוט שמו אותו מול הטלוויזיה כדי לא להתמודד איתו, אבל זה לא מה שמתואר) אבל זה מדהים.
יש שם כל מיני תובנות מעניינות שהילד (שאחר כך גדל לבוגר) הגיע אליהם למשל לגבי דמבו וכיצד האוזניים שלו הם הדבר שצוחקים עליו, אבל הם גם כוח העל שלו והשוואה של זה למצב שלו בתור אוטיסט.
Chandler Rulz
New member
ראיתי ראיון איתו ב-The Daily Show לפני כמה חודשים
זה מדהים!
http://thedailyshow.cc.com/videos/sthqwd/ron-suskind
חלק 2:
http://thedailyshow.cc.com/videos/n3mtbw/exclusive---ron-suskind-extended-interview-pt--2
זה מדהים!
http://thedailyshow.cc.com/videos/sthqwd/ron-suskind
חלק 2:
http://thedailyshow.cc.com/videos/n3mtbw/exclusive---ron-suskind-extended-interview-pt--2
Chandler Rulz
New member
אגב סקאר.. התאוריה אומרת שהוא בכלל הומו
twisted nerve1
New member
לא בדיוק
יש כזה trope שהרבה פעמים יוצרים נבל שהוא "נשי". זה הרבה פעמים לא בכוונה להיות הומו. אבל זה משהו יודע (שיכול להיות דיי פוגעני לפעמים). אני לא זוכרת לגמרי מאיפה זה בעצם נובע. יכול להיות שזה נבע מראש מקטע הומופובי, אבל זה התגלגל ככה שזה הפך לפעמים להיות מאפיין ידוע של נבלים (לא רק של דיסני, אבל גם במיוחד שלהם. להרבה נבלים שלהם יש גינונים נשיים).
זה בכל מקרה בעייתי, גם אם תאשים את זה שבעצם "קורא" אותם כהומואים בזה שהוא בעצמו מקשר בין נשיות להומואיות, עדיין תשאר אם דבר אחד פוגעני. אם הרשעים אמורים לייצג הומואים זה הומופובי, אם הם אמורים לייצג נשיות זה מיזוגני.
הנה דיון מעניין על זה בסרטון שמשלב שני וולוגרים שאני מאוד אוהבת
יש כזה trope שהרבה פעמים יוצרים נבל שהוא "נשי". זה הרבה פעמים לא בכוונה להיות הומו. אבל זה משהו יודע (שיכול להיות דיי פוגעני לפעמים). אני לא זוכרת לגמרי מאיפה זה בעצם נובע. יכול להיות שזה נבע מראש מקטע הומופובי, אבל זה התגלגל ככה שזה הפך לפעמים להיות מאפיין ידוע של נבלים (לא רק של דיסני, אבל גם במיוחד שלהם. להרבה נבלים שלהם יש גינונים נשיים).
זה בכל מקרה בעייתי, גם אם תאשים את זה שבעצם "קורא" אותם כהומואים בזה שהוא בעצמו מקשר בין נשיות להומואיות, עדיין תשאר אם דבר אחד פוגעני. אם הרשעים אמורים לייצג הומואים זה הומופובי, אם הם אמורים לייצג נשיות זה מיזוגני.
הנה דיון מעניין על זה בסרטון שמשלב שני וולוגרים שאני מאוד אוהבת
Chandler Rulz
New member
אף פעם אין לי סבלנות לראות וולוגים חחח
אני יודע שאורסולה מ"בת הים הקטנה" מבוססת על Divine, דראג קווין משנות ה-80.
 
ריפרפתי קצת בסרטון. אהבתי את הקטע מ"אקס-מן". תמיד ראיתי את אקס-מן כהקבלה הכי גדולה ללהט"ב (והסצינה הזאת ספיצית, שאייסמן "יוצא מארון" להורים שלו עושה את זה בלי לנסות אפילו קצת לעשות את זה כסאבטקסט).
 
בכל מקרה, דברים מפתרשים ככה כי הרבה מזה מופשע מהחברה וההרגלים שלנו.
לפעמים זה גם נכון אבל שוב, ביצירה כזאת שיצאה לעולם, אני חושב שכל עוד אין משהו מפורש מהיוצרים, אפשר לקחת את זה לכל כיוון וזה יהיה נכון. אז אם מישהו רוצה לקחת את זה לכיוון שסקאר הוא הומו אז זה נכון ואם הוא רק "נשי" (כמו גיל ריבה או רני רהב, למשל) אבל סטרייט, אז גם זה נכון.
אני יודע שאורסולה מ"בת הים הקטנה" מבוססת על Divine, דראג קווין משנות ה-80.
 
ריפרפתי קצת בסרטון. אהבתי את הקטע מ"אקס-מן". תמיד ראיתי את אקס-מן כהקבלה הכי גדולה ללהט"ב (והסצינה הזאת ספיצית, שאייסמן "יוצא מארון" להורים שלו עושה את זה בלי לנסות אפילו קצת לעשות את זה כסאבטקסט).
 
בכל מקרה, דברים מפתרשים ככה כי הרבה מזה מופשע מהחברה וההרגלים שלנו.
לפעמים זה גם נכון אבל שוב, ביצירה כזאת שיצאה לעולם, אני חושב שכל עוד אין משהו מפורש מהיוצרים, אפשר לקחת את זה לכל כיוון וזה יהיה נכון. אז אם מישהו רוצה לקחת את זה לכיוון שסקאר הוא הומו אז זה נכון ואם הוא רק "נשי" (כמו גיל ריבה או רני רהב, למשל) אבל סטרייט, אז גם זה נכון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.