GLUECKEL VON HAMELN

GLUECKEL VON HAMELN

הזכרתי כאן את טבלת השורשים המשפחתיים של אשתי ז"ל. אני מוצא שם (בין הרבה יהודים ממוצא גרמני מלפני המאה ה 17 אחד NATAN SPANIER , ראש קהילת ALTONA (היום חלק מ HAMBURG ) שנאמר עליו שהוא מוזכר בזכרונות GLUECKEL VON HAMELN . האם מישהוא יודע איפה אפשר למצא את הספר בלי לקנות אותו.(רצוי בחיפה) תודה
 

friend9

New member
באוניברסיטת חיפה

יש בספריה: 1. המקור שכתבה גליקל ביידיש: זכרונות / מאת גליקל המיל. 2. תרגום עברי ישן: זכרונות מרת גליקל המיל. 3. תרגום יותר חדש: זכרונות גליקל. בספריות שונות יש גם תרגומים לגרמנית, אנגלית, צרפתית.
 
גליקל

אולי אתה יודע אם המקור נכתב ביידיש? אם כך הגניאלוג - יהודי גרמני מאד לפי כל הסימנים האחרים - (בשנת 1938 ) ALBERT J PHIEBIG, ידע יידיש. כל בני משפחת אשתי ז"ל שפגשתי כ 20 שנה מאוחר יותר הכחישו כל ידיעה של יידיש כאילו היה בכך פחיתות כבוד.
 

friend9

New member
התרגום לגרמנית

המקור אכן היה ביידיש. תרגומים לגרמנית - 1893, 1910, 1913 ואילך. כל המידע שלי - מהקטלוג המאוחד.
 

עדנה4

New member
נתן שפנייר מוזכר בספרה של גליקל

בעמודים 10-11 כתוב: "נתן שפאניר (כך כתוב) היה הראשון שהשיג רשיון ליהודים להתיישב באלטונא. אבל רק יחידים התיישבו שם. נתן שפאניר זה הושיב את חתנו ליב מהילדסהיים גם כן באלטונא. הוא אמנם לא היה עשיר אבל היה איש ישר, מצא לבניו שידוכים הגונים, כמו שהיה נהוג בזמן ההוא. אשתו אסתר היתה אשה חרוצה, חסידה וישרה והבינה היטב במסחר, והיא אמנם פרנסה את כל המשפחה ונסעה עם סחורות ליריד אשר בעיר קוליראומשלאג..........לבנותיו היו נותנים נדוניה משלוש עד ארבע רייכסטאלר, ובכל זאת היו להם חתנים שנעשו אחר כך לעשירים מאוד, כמו רבי אליהו באלין, ר' משה גולדציהר ואחרים. בעמוד 24 היא מספרת כי אמו של בעלה היתה פריידה בת נתן שפאניר. בהערות כתוב: נתן משה שפאניר בשטטהגן נחשב כפרנס העדה באלטונא ומת בשנת 1647, (מצבה מספר 854) באלטונא. המתרגם טוען כי בספרה של גליקל יש טעות כי הראשון שהשיג רשיון להתישב באלטונא היה ר' שמואל ב"ר יהודה, שמת בשנת 1621. מספרי העמודים מתייחסים לתרגום הישן של רבינוביץ, אני מאמינה שבספריית בית אריאלה ניתן למצוא את הספר. פרופסור חווה טורניאנסקי, ראש החוג ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים עובדת על תרגום מדעי חדש. הספר, שהוא יומנה האישי של גליקל מהמלין, נכתב במקור באלט יידיש. ב
 
נתן שפנייר

תודה רבה רבה. חסכת לי הרבה ריצות. נכדותי, שאמן היא בתי ואביהן דור שמיני למשפחה ס"ט מטבריה, משפחת מזומן, ומשפחה כנ"ל מירושלים, משפחת בן עתר הותיקה, הכניסו לעבודת השרשים שלהן את השם הזה ועוד אחדים בתור דוגמאות כיצד עוד במאה ה 17 היו נישואים בין עדתיים. הבאתי את זה לעתים קרובות בשיחות משפחתיות ואחרות להדגים כמה מגוכח (ועצוב) זה לדבר על פער עדתי ביהדות. אפשר לדבר על פער מסוים סטטיסטי לפי ארצות המוצא שצריך אולי עדיין אפליה מתקנת, אבל לדבר על "ספרדים" ו "אשכנזים" זו פשוט שגיאה היסטורית.
 

עדנה4

New member
אם אתה מעוניין אני אשמח לצלם לך

את הדפים הרלבנטיים - אין הרבה ולשלוח לך בפקס או בדואר. לצערי עדיין אין לי סורק, אבל יש תקווה. צרוף מקרים מעניין הוא שבשבת האחרונה היתה אצלנו קבוצת חברים. אנחנו נפגשים מדי חודש בערך, ובשבת אני נתתי הרצאה על.... גליקל מהמלין. לקראת ההרצאה גם שאלתי פה בפורום שאלה לגבי השם סג"ל שהיה שם בעלה של גליקל. והיום 4 ימים אחר כם מישהו שואל עליה. החיים מלאים הפתעות.
 
תודה תודה שוב

אין צורך בזה. הרשיתי לעצמי להכניס את התמליל שלך לאתר הזיכרון של אשתי ז"ל. גם הרשיתי לעצמי לתרגם אותו לאנגלית וכבר יש לי תגובות מהקרובים באנגליה (שגם הם צאצאים של אותו "שפנייר") דרך אגב, קניתי מצלמה דיגיטלית, ביחוד כדי לתעד דברים לאתר המשפחתי וגם לפורומים בהם אני משתתף. מצאתי שיש שם כפתור ל"תקריב" והיא שמושית מאד במקום הסורק. היתרון הגדול הוא במהירות וגם בזה שלא צריך "לשבור את הגב" של ספרים כדי לסרוק. רק מצאתי שלצילום דפים מספר כדאי להעזר במישהו שיכזיק את הדפים ישר, ובמנורת שולחן כזאת שאינה מטילה צללים. עוד הפעם תודה דני
 

wow1

New member
שלום דני! תוכל לציין שם יצרן, מודל

ועלות של המצלמה? תודה איל.
 
מצלמה

אני לא הייתי רוצה להמליץ על מצלמה. המצלמה הראשונה שקניתי לפני שנתיים הייתה KODAK DC3800 . היא שרתה אותי מצוין במשך שנתיים, ואחר כך התקלקל משהו במעגלים האלקטרניים ואפשר לתקן רק בחו"ל. במקום שאתן לשלוח לחו"ל ולשלם לפחות 250 ש"ח גם אם לא יצליחו לתקן, אני שם אותה בצד עד שאסע בעצמי ואקח אותה. קניתי מצלמה שניה שהמליצו לי NIKON COOLPIX 2000 היא מורכבת מאד. יש בה המון אופציות ועוד לא למדתי את הכל. דבר אחד שחסר לי בה הוא עינית כי באור שמש חזק קשה לראות את הצג, ואז במצלמה הקודמת הייתי מצלם לפי העינית כמו במצלמה אנלוגית. כל אחת מהן עלתה כ 2000 ש"ח אבל אפשר לקבל מצלמות טובות מ 1500 עד 5000 ש"ח. אם אתה קונה שים לב לדברים הבאים: 1. שאפשר לצלם במצב "תקריב" לצורך העתקת מסמכים וספרים (מיקוד מ 30 סמ לפחות) 2. שיש ליבואן מעבדה לתיקונים בארץ. 3. שאפשר לראות מה שאתה עומד לצלם גם באור בהיר - קרי עינית או צג עם תמונה חדה מאד. 4. אם אתה צריך אותה גם בנסיעות לחו"ל - שאפשר להוסיף זכרונות חלופיים במחיר סביר. במצלמות שלי יש זכרון מסוג FLASH שהוא יחסית איטי. במצלמה הראשונה היה לי כזה וקניתי זכרונות במחיר של כ 150 אירו כך שזה אילץ אותי לקנות עוד הפעם מצלמה עם זכרון כזה. הבעיה עם זכרון איטי היא שלוקח אחרי צילום מספר שניות עד שהמצלמה מוכנה שוב. תנסה למצוא חנות שיש בה בעל מקצוע אמיתי.
 

עדנה4

New member
בשמחה רבה,

כדאי לשים לב בעתיד כשייצא, (אם ירצה השם בעתיד הלא רחוק) ספרה של פרופסור חוה טורניאנסקי, ראש החוג ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים. זה אמור להיות תרגום מדעי, וצריך להיות מאוד מעניין
 

עדנה4

New member
צריך לחפש Glueckel

כך זה מופיע ב"אמזון" למשל, אצלם תוכל להזמין את הספר באנגלית.
 
הזמנתי את הספר

חנה, בת זוגי, ( HANNAB73 ) חברה פעילה בארגון הנשים הבינ"ל סורופטימיסט. יחד אתי הקימה את אתר האינטרנט של הארגון ושל רבים מהמועדונים המקומיים. מכאן יש לנו ענין כפול ב"גליקל" גם מבחינה משפחתית, שכנראה חותנה היה מאבות משפחת אשתי ז"ל, וגם מבחינת ענין "מעמד האשה" (או המדרג כמו שקוראים לזה עכשיו). לכן הזמנתי את הספר בתרגומו האנגלי מ"אמזון". עוד הפעם תודה
 
האמלין

יש "כמה" מבין נציגיהם שמוזכרים בספר בית העלמין הישן שך וינא, שנימצא גם באוניברסיטת בר-אילן
 
למעלה