Glenlivet 15 -- קלוקלו.

[אלון וינשטיין]

Glenlivet 15 -- קלוקלו.

טעמתי. קודם כל שמתי לב שרשום על האריזה/תוית שמדובר באיזושהי סדרה... אני לא בטוח אם כל ה 15 שנה שלהם ככה או לא -- לא זוכר את הטקסט המדויק (אני לא בבית כרגע), אבל מדובר על התערובת המקורית או משהו שכזה, ב Export Strength, שזה מסתבר אומר 43% במקרה הזה

עדין יותר ממה שחשבתי שיהיה, קליל... קשה לי להגדיר, אין לי יכולות תיאור גדולות לטעם... הייתי אומר שזה יבש-מעושן-אבל-לא-בדיוק... מק'אלן התחתן עם לגבולין, או משהו שכזה. בכל מקרה, כולי מבסוט מהבקבוק, בעיקר מהעובדה ששמתי לב שהוא של ליטר ולא 750 כמו הלגבולין ואייל אוף יורה

צ'ירס.

 

[hermis1]

סדרת סולרה

ערבוב 3 שלבים בחביות גדולות (גדולות מדי מכדי להחשב כזמן יישון)

 

[silverselect]

אתה מתכוון ל15 של גלןפידיך

 

[rustynail]

אלון בהחלט קנייה משובחה!

אני מאוד נהניתי ממנו ולדעתי כולם בחוזק הזה כולל הסולרה 15 של גלנפידיך שנגמע בביתי לפני זמן מה.. טעמת אגב את הגלנליבט 12? מצאתי אותו יותר מעניין מה15 מה דעתך?

 

[אלון וינשטיין]

Glenlivet 12

טעמתי אותו בבאר בת"א... נדמה לי באברקסס בלילנבלום... הוא מאד הזכיר לי את הקרדו 12, והיה בהחלט נחמד. קשה לי להשוות בינהם כי טעמתי אותו פעם אחת לפני כמה חודשים.

 

[cloclo]

Archive?

אין 15 שנה אחר. 43% זה האחוז המקובל. לא חושבת שאפשר להגיד על Glenlivet שהוא קליל. למרות שאני מאוד אוהבת וויסקי מ-Islay, אני משתדלת לא להשוות אחרים ל-Islay כי אז הכל נראה עדין/חלש/לא דומיננטי, והייחוד העדין הולך לאיבוד. לטעמי Glenlivet הוא oily בהתחלה ויבש בסיומת, קצת לימוני (כמו ארומות של לימון, לא ממש חמיצות) וגם עוד משהו שקשה לי לזהות - איזו קונטרה עדינה ללימון. אני לא מוצאת עישון בכלל. הניחוח שונה מהטעם - טיפה מתקתק. הדמיון היחיד שאני מוצאת במקרה הזה ל-Lagavulin הוא שאפשר בהחלט להגיד עליו שהוא דומיננטי ומתפתח. יש מאלטים קצרים, שעוברים לידך. Lagavulin הוא דומיננטי מאוד . Glenlivet הוא דומיננטי למדי. מעבר לזה לא מוצאת דמיון, אבל אני אנסה אותם זה לצד זה בקרוב. שמחה שאהבת.

 

[אלון וינשטיין]

לא דמיון, חתונה ../images/Emo13.gif

כמו שאמרתי -- חתונה בין לגבולין למק'אלן 12. למה? לגבולין, כפי שציינת, משאיר רושם, מסקרן, קשה לניתוח. מק'אלן כיפי, קליל, נעים. אני מוצא את הגלןוילט באמצע. אחרי הלגימה הראשונה חשבתי משהו אחד, אחרי השנייה משהו אחר, אחרי השלישית משהו נוסף -- ואני בטוח שבכוס הבאה תהיה לי הרגשה אחרת ממנו.

 

[cloclo]

ומה דעתך

לגבי התיאור שלי? אתה מוצא את אותם דברים? אתה מזהה את ה"קונטרה"?

 

[marsala]

חברים אני חייב להתוודות../images/Emo11.gif

היום אני ממש מרגיש בוגד ! אבל איך יכולתי לעמוד בפיתוי? אז ככה :בסופרמרקט השכונתי שוב שישו ושימחו במדף המולטים.. והארדבג עשר נמכר בעשרים פאונד -מאה ארבעים שח בקירוב, אז לא יכולתי והבאתי אחד הביתה ,ואז נתקלתי בבעיה, איך להבריח אותו פנימה תחת עינו הפקוחה תמיד של הלגבולין שש עשרה , שלא להזכיר את סגנו -הקול אילא... בקיצור אני מתענג עכשיו על המולט החדש (יובלות שלא שתיתי אותו) עם טיפה מים קומפלקס ועומק ,אבל יש פאנץ' לארדבגנו!! מוש And dont tell a soul...

 

[MEIMIS]

אפילו הכתב שלך נהיה בריטי?

מולט=מאלט?

 

[marsala]

../images/Emo9.gifזה אכן מולט ולא מאלט

 

[אלון וינשטיין]

למה, למה אין סינגלים בסופר שלי ../images/Emo13.gif

 

[אלון וינשטיין]

טעימה שנייה.

בעוונותי הטעימה הקודמת היתה עם קרח, טעות בדיעבד. טעימה עם מעט מים קרים (מינרלים) היתה חוויה אחרת לגמרי. אני יודע על מה את מדברת, זה לא לימון.... מעין תרסיס הדרים שכזה... משהו מוזר מתיישב במאחורה של הלשון בסוף כל לגימה. מוזר אך טוב. מצד אחד מרגישים אותו, מצד שני קל לשתות אותו. יש עישון, חבוי, שמתגלה רק אחרי שנייה או שתיים בפה. מומלץ בחום לכל אחד, תודה שוב על המלצה מצוינת קלוקלו. כולי ציפייה לקראת טעימה של ארדבג 1977 שהמלצת עליו. צ'ירס.

 

[marsala]

קלוקלו? אלון? ארדבג 77

אפשר בארץ? בלי למכור את הדירה?

Mosh

 

[אלון וינשטיין]

אם אפשר לקנות אתה שואל? ../images/Emo13.gif

לא הייתי בודק אפילו, חבל על הכסף... בדיוטיפרי בבן-גוריון זה 62$, אם זכרוני אינו מטעני. אתה יכול לחשב לבד כמה בערך זה יעלה בארץ

ועכשיו למשהו לא קשור -- למי שלא שמע, יש מבצע של הליקון -- 100 דיסקים של ג'ז ב 49.90 (כל אחד, לא כל המאה

). אני אוהב ג'ז, אבל אף פעם לא צברתי מוזיקה בבית, והנה הזדמנות. אתמול קניתי 3 -- Play Bach no.1 (שמתנגן לי באוזניים ברגעים אלו ממש) -- עיבודים ג'זיים ליצירות של באך, מדהים. השני -- Louis Armstrong & Duke Ellington, הרוב זה ארמסטרונג שר שירים של אלינגטון. גם כן מצוין (כאילו ששילוב כזה יכול להיות פחות ממצוין

) והשלישי -- Miles Davis - Jazz in Paris - Ascenseur pour lechafaud. חוויה. ולמה אני מציין זאת? כי אין הרבה דברים טובים מלשבת עם מוזיקת ג'ז טובה ברקע וכוס קוניאק/וויסקי/יין אדום (או לבן אני מניח

). תענוג. צ'ירס.