giver vs taker

giver vs taker

לדעתכם- אני שם לב במערכת היחסים הנוכחית- אני מרגיש שאני נותן ומשקיע. מחמיא ויוצר קשר. יותר מהבן זוג.
אני תוהה- ובאמת עם עצמי ובכלל:
כמה אני טיפוס giver מתוך בחירה או בגלל שהפרטנר שלי הוא taker? אולי בגלל חוסר בטחון עצמי שלי. אני לא מרגיש משוחרר מספיק כדי שיפנקו אותי בלי שארגיש ייסורי מצפון או רצום להחזיר מיד כגמולו. היה לי בן זוג קודם שהיה מרגיע אותי לפעמים- תן לי לפנק אותך בלי שתחזיר לי. מסאג׳. יום כיף. מה שלא יהיה.
ורק אז הצלחתי לשחרר. לא אגיד שלגמרי. אבל יותר.
זה היה כיף. אבל יחד עם זה הרגשתי גם חשש. יש בזה חוסר שליטה עבורי.
כיוון שאני לא בטוח מה המניע שלי להיות טיפוס giver. יש הרבה שאלות פתוחות:
האם לחפש בן זוג שהוא giver בעצמו? (כמובן שאין שחור או לבן. נטיה לתת יותר מאשר לבקש). כדי לחזק את האיזון אצלי בין לתת ולקבל.
שאלה פתוחה שיש לי אל עצמי- האם להגיד משהו על זה לבן זוג שלי (תושב זר. קשה לבטא כל רגש באנגלית אבל זה לא תירוץ)
אני לא ידוע אם זה משהו שאני רוצה להגיד לבן זוג. אני יכול להסב את תשומת ליבו. אבל עצם זה שאגיד לו שאני רוצה יותר יחס. יותר מסאג׳ הדדי. יותר הבאת אוכל מצידו (כבר רמזתי ואמרתי בסוג של בדיחה- מעניין ה אתה מביא לנו טייק אווי בסופש. מתי אתה מבשל לנו משהו).

בקיצור אשמח לשמוע תובנות שלכם ואם הייתם בסיטואציה דומה. ומה השכלתם
 
אתה צודק

בזה שאתה שהנתינה נותנת לך תחושה של שליטה. ובלעדיה, אתה מרגיש שאין לך שליטה.
הנתינה שלך היא אולי גם מטוב לב, אבל גם בעיקר מתוך פחד. היא באה לתת לך תחושה של שליטה בבן הזוג\הקשר.
הנתינה שלך היא לא בחינם. אתה מצפה לתמורה וגם עורך התחשבנויות על מה אתה נותן ומה אתה מקבל. מי שנותן באמת ממקום שלם יותר עם עצמו, נותן בלי לערוך התחשבנויות על זה אחר כך.
זה לא אומר שאתה אדם אגואיסט או רע. זה רק אומר שהנתינה שלך באה ממקום של פחדים, לא של נתינה לשם נתינה. אם היית סבבה עם עצמך, פחות מונע ע"י פחדים, היית נותן רק עד הגבול שבו זה מרגיש לך נוח, לא עד הגבול שבו אתה מרגיש לא נוח עם זה וצריך לסגור חשבון על מה קיבלת ומה נתת.
פסיכולוג טוב יעשה ממך צימעס. או לחילופין, אתה תעשה ממנו צימעס. מה שיבוא קודם.
 

נומלה

New member
מילה על נתינה

יש סוגים שונים של נתינה. מנסיוני יתכן מאוד שאתה לא מזהה את הנתינה של הצד השני כנתינה ולכן מרגיש קצת חדצדדי. כדאי לדבר על זה.
 

מריוס זכריה

New member
מנהל
לא מאמין בחלוקה הזאת של giver/taker

אני כמובן מכיר את המושגים האלה, giver ו taker אבל ממש לא מתחבר לאבחנה שהם עושים בין סוגי אנשים.

כל אדם צריך לקבל הרבה דברים בקשר.
וכל אדם גם צריך ורוצה לתת בקשר.
אבל קשר זוגי הוא לא גיליון הנהלת חשבונות עם טור זכות וטור חובה.
הנתינה והקבלה הן בלתי נפרדות זו מזו, והכל הוא פועל יוצא מאישיותו של כל צד.
לכן אני חושב שניתוח של קשר על פי קריטריון giver/taker מפספס את הסיפור.

במקרה שלך:
- אתה לא מקבל מבן הזוג את מה שאתה צריך? מחמאות, מסאז', פינוקים או תחושת ביטחון? בעיה. צריך לשקול למה אתה נמצא עם אדם שאתה לא מקבל ממנו את מה שאתה צריך.

- אם קשה לך לבטא רגשות כלפי בן הזוג שלך (כי זה באנגלית או מכל סיבה אחרת) - שוב, זו בעייה. לא ברור לי מה יש בקשר שאין בו הבעת רגשות. מה שנשאר זה בילויים וסקס ואולי שיחות אינטלקטואליות. תקשורת רגשית נשמעת לי דבר בסיסי שחסר פה.

---

התחושה שלי היא שהתבייתת על מישהו שהוא אולי מושך ומדליק, בעל "ערך חברתי גבוה" אבל לא נותן לך את מה שאתה באמת צריך. אתה לא רוצה להיפרד ממנו כי לא עוזבים כזה שלל מפואר, אבל השלל המפואר הזה לא נותן את התמורה... בעיה.

לעומת זאת הקודם נתן לך יותר ממה שאתה צריך, ואולי חבל שלא נשארת שם...

אבל, וזה העיקר, בכל השיח הזה שלך לא מופיעות המלים רגש, היקשרות, התחברות ואהבה. זה הכל נמשע כמו טרנזקציות מסחריות.

אני מציע לך לחשוב יותר במושגים של קשר עמוק, ולבדוק למה אתה לא שם.

ואני גם ממליץ לך לקרוא את השירשור "איך להעלים מחשבות על קשר קצרצר קודם" שעוסק בעניין של חוסר ביטחון עצמי. ספציפית כתבתי כאן:
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

sweetdreams

New member
אני בטוחה שהוא קרא את השירשור המדובר

בהתחשב בעובדה שזה אותו בחור.
 

נוסעת27

New member
זה מאוד פשוט

אתה נותן המון ממקום של חוסר ביטחון (שוב, מזדהה מהעבר). אני אתן לך המון ואז אתה תאהב אותי ויהיה לנו יופי טופי.
חוסר הביטחון הזה בעצם אומר- אם אני אתן מעצמי כמה שאפשר, אז יאהבו אותי.
פה הטעות. אין כאן משוואה מתמטית וכמובן שהנתינה צריכה להיות חלק מהקשר, אבל לא כחלק מטקטיקה. ברגע שהיא באה ממקום טבעי ומביטחון עמוק בקשר זה גם לא משנה מי נתן למי וכמה. זה אמור לבוא בטבעיות לשני הצדדים.
&nbsp
אתה חייב לעבוד על הביטחון העצמי שלך. מי שטוב לו עם עצמו, גם לאחרים יהיה טוב איתו. לחזור לטיפול (פעם שנייה שאני אומרת לך את זה השבוע)
 
תודה. האם כל טיפוס שמרגיש שנותן יותר ממקבל-

זה נובע מחוסר בטחון?

אני לא אומר שזה לא המצב אצלי.אני שואל לגבי הניתוח שלך.
 

נוסעת27

New member
ממש לא

יש אנשים שנותנים מעצמם בקשר והפרטנר אינו נוהג כמוהם כי הוא קמצן/אנוכי/טמבל ואז התחושה לא מגיעה מחוסר ביטחון. לרוב אדם שבטוח בעצמו עולה על זה מהר מאוד ועושה חושבים אם בא לו להישאר עם מישהו שלא יודע לתת.
שימוש בנתינת יתר כטקטיקה לכבוש את השני- זה חוסר ביטחון. (אתה מעיד על עצמך שאתה חסר ביטחון, אז אין כאן ממש חידה).
כאילו- אני כמו שאני לא מספיק כדי שיאהבו אותי, אז אני אתן ממש המון וכל הזמן תוך התעלמות מאיך שהצד השני מתנהל/הצרכים שלי וככה יאהבו אותי יותר.
&nbsp
אגב לרוב טיפוסים כאלה מפסידים בסוף. או שהפרטנר קולט שיש כאן מן אי כנות כזאת, סוג של ריצוי בלתי פוסק ונתינה חסרת פרופורציות, ומעדיף מצוא מישהו יותר בטוח בעצמו, או שהאדם המרצה מתעייף לנוכח הנתינה הבלתי פוסקת ללא תמורה ויוצא מהקשר עייף ומתוסכל. בכל מקרה... או שתטפל בעצמך ותתקדם לאנשהו.. או שתמשיך לשאול שאלות בפורום..
 
אני חושבת שזו דינמיקה יותר מכל דבר אחר

בהחלט יש נטייה. אבל בעיניי זה דינמיקה של יחסים ותמיד יש את הזה שנותן יותר והזה שלוקח יותר. אני דווקא אוהבת להיות זאת שמעניקה יותר ואני לא מבקשת טייק אווי או רומזת. נחמד לקבל אבל אין לי בעייה עם זה שאני זאת שנותנת את תשומת הלב, מארגנת את מסיבת ההפתעה, קונה לו בגדים, מבשלת או אופה משהו שהוא אוהב, מארגנת מסאג'. ככה אני אוהבת. כשהייתי במערכת יחסים אז הרגשתי בוודאות שאני נותנת יותר אבל זה לא הפריע לי כל זמן שהרגשתי מוערכת.
הבעייה מתחילה כשהבן זוג מנצל או מזלזל במקום להעריך ואז הזמן להחליף בן זוג
 
איך את מזהה ניצול אם הוא גם ככה יותר לוקח במקרה שלך?

מה זה נקרא חוסר הערכה?

ושנית- האם עודף הנתינה שלך נובע מרצון לקבוע ולשלוט? בטחון?
 
כשרק יוצאים יחד (לעומת נישואין) הכי קל לזהות ניצול כשזה

מגיע לכסף לדעתי. כסף זה ההוכחה האולטימטיבית.
אם אתה משקיע יותר ביציאות שלכם והוא לא מציע לשלם את חצי (או על שניכם) אז זה מהר מאוד יהפוך להרגשה של ניצול. אפילו אם אתה מפוצץ בכסף והוא עני מרוד עדיין צריך לתרום את חלקו. לפחות להציע לשלם חלק מהחשבון ואם אתה זה שמשלם רוב הזמן אז הוא חייב להתעקש לפעמים לשלם וגם להוציא את הארנק ולשלם.
אם הוא לגמרי עני וטוען שלא יכול לשלם על כלום - אז מה אתה עושה עם אחד כזה? אם זה המיקרה אז אתה יודע שזו מערכת יחסים מנצלת ואתה יכול להחליט אם מתאים לך. בשביל החברות? בשביל הסקס? בשביל לא להיות לבד? כי הוא יפה ואתה גאה ללכת איתו ברחוב? יש סיבות להשאר אם נצלנים אבל אני לא מאמינה שאנשים מן המניין יכולים להישאר מאושרים במערכת יחסים כזאת לאורך זמן - אפילו לא GIVERS.
צריכה להיות איזשהי תיקשורת שמוכיחה לך שהוא לא לוקח את ההשקעה שלך כמובן מאליו אלא משקיע מעצמו גם.
אם הוא נותן לך להזמין במסעדה היום ומחר ואפילו לא מוציא ארנק אז אתה יכול להיות בטוח שזה ניצול.
לשאלתך השנייה - אני לא מצליחה לקשר בין להיות GIVER לבין רצון לשלוט? אתה מרגיש שאתה שולט בו כשאתה משקיע?
אותו דבר עם ביטחון.. אני מקבלת ביטחון בקשר אם הוא מרגיש אותי, משתף אותי, נמצא שם בשבילי כשאני צריכה חבר.. מה הקשר ל-GIVER?
 
giver

קשור לשליטה.
אני זה שמחליט מה נעשה, אני זה שמחליט מתי עושים מסאג׳ או לאן יוצאים.
כשאתה מתמסר למישהו ומקבל ממנו - אתה מוכתב לתוכניות שהוא עושה. איזה מסעדה אוכלים. משחרר עכבות כשמקבלים מגע או מסאג׳. זה יותר התמסרות וחוסר שליטה.

קשור לבטחון-
giver רוצה לתת כי לפעמים הוא חושב שזה הסיבה לכך שאוהבים אותו. כי הוא נותן. ואם לא ייתן לא בטוח שיאהבו אותו
 
אז זהו שאני לא חושבת שלהיות GIVER זה בגלל שאני רוצה שיאהבו

אותי. מזה התחלתי את התשובה שלי שזה אופי, לא צורך בשום דבר. אבל בהחלט יכול להיות שיש כל מני GIVERS.
ואני לא שולטת באף אחד לצערי. אני שואלת אותו בא לך מסאז'? אם לא בא לו אז לא. אני לא קובעת לו: עכשיו יוצאים למסעדה, עכשיו תשכב פה תקבל מסאז'.
 
כשאת מציעה- את מכתיבה אפילו באופן לא מודע, רמת סגנון פעילות

לא סתם להתמסר קשה לאנשים- זה אובדן של שליטה וידיעה מה יהיה
אנשים אוהבים לתת כי הם יודעים את הכמות. הקצב. הם מכתיבים את הפעילות כשהם אחראים והם נותנים

למה לבוסים קשה להאציל סמכויות. הם נותנים את הטון.
לא משחררים שליטה
 
כשאת מציעה- את מכתיבה אפילו באופן לא מודע, רמת סגנון פעילות

לא סתם להתמסר קשה לאנשים- זה אובדן של שליטה וידיעה מה יהיה
אנשים אוהבים לתת כי הם יודעים את הכמות. הקצב. הם מכתיבים את הפעילות כשהם אחראים והם נותנים
למה לבוסים קשה להאציל סמכויות. הם נותנים את הטון.
לא משחררים שליטה
 
אם בוס לא מאציל סמכויות אז הוא מתכוון לעשות הכל בעצמו?

&nbsp
אצלינו הבוס לוקח על עצמו נניח 50 מטלות בפרוייקט ואנחנו מחלקים ביננו לפי היכולת ולפי כמה שעות עבודה כל אחד יכול להכניס החודש. אז אם הוא לא יאציל סמכויות איך הוא בוס? כולנו נשב ונסתכל עליו עושה את הכל בעצמו?
ההפך: לאנשים שהם לא בוסים בדרך כלל יש בעייה להאציל סמכויות. אתה מקבל 20 מטלות להיות אחראי עליהן, אתה יודע שאין לך זמן לעשות את הכל אבל במקום להאציל מסכויות אתה עובד שעות מטורפות, או מנסה לקבל הארכת זמן.
ניראה לי שההגיון שלי שלך הפוך על הפוך.
&nbsp
ובהקשר לשליטה, זה לא שליטה. אתה מציע לו מסאז' בגב והוא אומר לך: לא, תעשה לי בכפות רגליים. אז עכשיו הוא השולט?
או שהוא אומר לא רוצה. להגיד "לא רוצה" זה שליטה מצידו?
&nbsp
אני לא רואה בזה שליטה בכלל ההפך, את אומר לו, אחי, בוא אני אעשה לך מסאז'. אתה לא קובע לו מסאז' - אתה מציע לו מסאז'. אם כבר חייבים לבחור שליטה או לא, לי זה נשמע פעולה נשלטת לא שולטת בכלל.
&nbsp
 

אייבורי

New member
it is what it is

&nbsp
בקיצור כל המחשבות על לוקח-נותן לא באמת יעזרו לך.
לכל אחד האופי שלו וכל אחד מקבל משהו מהעיסקה.
ואם יש חוסר איזון מוחלט, הנותן לא מקבל את הצרכים הריגשיים שלו
זה פשוט מתפרק.
 
לא מדויק. כי אולי אני צריך גם להתרגל להיות צד מקבל

יכול להיות שאני לא סומך על הצד השני לפעול
יכול להיות שאני רוצה להיות בשליטה


להגיד- אופי זה אופי. זה לא ככ מדויק
 
למעלה