giingiit, למה לא הגבת על הודעתי?

[shkool]

giingiit, למה לא הגבת על הודעתי?

 

[giingiit]

ונא לא לשלוח אותי לטלוויזיה. אין לי

 

[giingiit]

חשבתי לענות לך אבל

הרגשתי שאנחנו הולכים פה במעגל סגור קצת. גם לא ידעתי איך עוד אני יכולה להציג את טענותי. יש לנו בעיה בהבנת מושגים. למשל כשאתה כותב אהבה, אתה מתכוון לתשוקה כי אהבה לא יוצרת שום תהליך כימי בעוד שתשוקה (התאהבות תקרא לזה) כן יוצרת תגובות כימיות בגוף. אז איך נוכל להגיע לעמק השווה? אבל אתה צודק. לא יפה שלא עניתי, אז אלך לענות עכשיו ונראה לאן נוכל להמשיך. אולי בשרשור חדש? וסליחה שלא הסברתי זאת כתגובה. ראש חודש טוב תמנה

 

[shkool]

אוקיי, אני מחכה...

 

[giingiit]

אוקיי, הנה התשובה להודעתך

וסליחה על האיחור. אני מעתיקה אותה מההודעה שהגבתי להודעתך בתחתית הדף. אגב, לא בדקתי טעויות כתיב, אז אם ישנן כאלו, סליחה מראש. --------------------- אוקיי. הבטחתי אז אני עונה

אתה צודק במאת האחוזים. האדם ברמה הבהמית (הפיזית) רוצה לשרוד כמו שאר בעלי החיים. זה "טבע" האדם. אבל טבע זה דבר מאד פיזי וכשאדם הולך "נגד" הטבע שלו, אז זה לא קל ולא תמיד עושה לו "טוב" באותו ברגע אם בכלל. גם אמונה בבורא עולם וקיום מצוות נובע מתוך רצון לשרוד אבל רצון שונה מהרצון הבהמי לשרוד פיזית כי הרצון להשרדות ביהדות הוא הרצון להדבק בבורא עולם ולזכות לחיי עולם הבא. האם הרצון לזכות לחיי עולם הבא הוא חלק מטבע האדם? אני טוענת בעצם שכן. הוא חלק מהאדם כי הנשמה היא חלק מהאדם והנשמה טהורה היא ותמיד שואפת להתקרב לבורא עולם. אבל במה זה משנה משהו מהדיון שלנו? אני ממש לא מבינה. יש יצר השרדות שנובע מהטבע הגשמי של האדם ויש יצר השרדות שנובע מהנשמה. כל אחד בא לידי ביטוי בצורה אחרת. כל האנשים שמחפשים להעצים את רכושם, לספק את תאוותם, לאכול אוכל טוב, לראות סרט טוב, לטוס לחו"ל וכו´, ובזה הם מסתפקים, הם אלו שרוצים לשרוד דרך הטבע הגשמי והם בחזקת "בהמות" (לא חיות, אלא גשמיות) לעומת אלו שרוצים לשרוד רוחנית בעולם הבא, והם אלו שמקיימים מצוות גם כשזה מתנגש עם הצורך הטבעי. כמו למשל לתת עשירית מהמשכורת כל חודש לצדקה בלי לקבל שום תמורה על כך, במיוחד כשהעשירית הזאת יכלה לפתור הרבה בעיות כלכליות, ליטול ידיים במים קפואים באמצע הלילה בחורף גם כשזה ממש לא נעים כי כך ציווה בורא עולם, לעשות את כל הטררם ולהטבל במקווה פעם בחודש כי כך צווינו אפילו אם עייפים לאחר יום עבודה מפרך ולמרות שהרבה יותר נוח להשאר בבית, להמנע מקיום יחסי בין אישות גם כשהיצר גובר כי נאסר על ידי בורא עולם בזמנים מסויימים לעשות זאת. התגברות זו על ה"טבע" של הגו שלנו אינה קלה ולא תמיד זוכים להנות מעצם העמידה בגבורה בניסיונות האלו אבל יצר ההשרדות הרוחני חזק אצל מי שמודע לו ולכן עושים זאת. ובכל זאת, אין זה סותר את הבחירה החופשית כי ההחלטה אם לשרוד רוחנית או פיזית היא ההחלטה שעומדת בפני כל אדם ואדם ובכל זאת לא כולם בוחרים בהשרדות רוחנית, משמע שהרבה יותר קל לדאוג להשרדות גשמית מרוחנית. צריך לעבוד על כך, צריך לעשות את הבחירה. גם אם אדם יבחר בהשרדות רוחנית, הוא עדיין דואג גם להשרדות הפיזית שלו כלומר, אחד לא סותר את השני. יש אלו שדואגים להרדות גשמית בלבד, ויש את אלו שעשו את הבחירה שלא רק על הגוף יחיה האדם ובחרו במודע לדאוג להשרדות הרוחנית. אז אין פה שאלה של סתירה לתהליך הבחירה החופשית שעליו התחיל כל הדיון. הטענה שניתן לראות פעילות מוחית כשמתעורר אצל האדם רגש אינה עומדת בסתירה. ישנם רגשות שמקורם בפיזיות כמו האהבה שעליה מדברים חילונים (התאהבות שזה בעצם מילה נרדפת לתשוקה). בטח שתופיע פעילות מוחית. אבל כשאדם מפעיל את ההגיון שלו, איזה פעילות מוחית מופיעה? כשאדם נותן לאחר מתנה, וחש תחושה עצומה של סיפוק רוחני, איזה פעילות מוחית מופיעה? כשאדם כועס לעומת זאת, כעס זה נובע מרגשות מאד גשמיים שמישרוצה להיות רוחני נמנע מהם. האמת שלך נראית לך הגיונית אולם אתה לא אוביקטיבי. איך תוכל להיות אוביקטיבי לגבי חייך, כשאתה מכיר רק אורח חיים אחד? וכי מה ידוע לך על האלטרנטיבה למשל? מה ידוע לך על חיי הרוח ביהדות? להבין מה זה השרדות רוחנית צריך אדם קודם לעשות ואחר כך לשמוע כי איך אפשר למשל להסביר מה זה טהרה? איך אפשר להסביר טומאה? איך אפשר להסביר מה זה "שבת" ותחושת הנשמה היתרה כשהיא נכנסת אצל אדם שהגיע לדרגה רוחנית שמזכה אותו בנשמה יתרה? הרי אם אסביר לך, תצחק עלי. תטען שזה לא הגיוני. מה שאתה קורה לו הגיון, אין זה הדיון כלל אלא דרכו של אדם שחי באורח חיים מסויים ולא רוצה לשנות, לסדר את האמת בראש כך שהיא תצדיק את דרכו. אתה יכול כמובן להגיד את אותו הדבר גם עלי רק שאני עברתי את התהליך של שינוי מחיים שהרגשתי שהם שקר לחיים שקשים בהרבה (מזמן כבר לא היה לי זמן פנוי סתם) אבל הם ההישרדות הרוחנית שלי ומעולם לא הסתכלתי אחורה. ההשרדות הגשמית שהיא ההשרדות של כל מי שלא חי לפי התורה, כיום ברורה לי כמה שנקרא לחיות את החיים על פני השטח בלבד בלי להכנס לעומק של המציאות, בלי להבינה, בלי להכיר את עצמי לעומק. ואל תחזיר לי שזה רק אני, אני רואה את אותם הסימפטומים אצל כל שורדי הגשמיות שאני מכירה מחיי הקודמים ורואה את השינוי אצל כל שורדי הורחניות שאני מכירה בחיי כיום. אתה מבין עכשיו למה לא רציתי כל כך לענות? ידעתי שזה יקח זמן לסדר את מה שרציתי להגיד לך בצורה שאולי תשמע הגיונית או שתוכל להבין את כוונותי ואני מקווה שהצלחתי

בכל מקרה, אעתיק את ההודעה הזו גם לראשית השרשור שכתבת. ראש חודש נפלא תמנה

 

[shkool]

איזו תגובה ארוכה! ../images/Emo13.gif

אוקיי, בואי נתחיל...

"ההחלטה אם לשרוד רוחנית או פיזית היא ההחלטה שעומדת בפני כל אדם ואדם ובכל זאת לא כולם בוחרים בהשרדות רוחנית, משמע שהרבה יותר קל לדאוג להשרדות גשמית מרוחנית" חשוב לציין שההחלטה הזאת עומדת רק בפני המאמין ברוחניות, אז כבר היא לא עומדת בפני כל אדם ואדם. את למשל, בחרת בהשרדות רוחנית, למה? "הטענה שניתן לראות פעילות מוחית כשמתעורר אצל האדם רגש אינה עומדת בסתירה. ישנם רגשות שמקורם בפיזיות כמו האהבה שעליה מדברים חילונים (התאהבות שזה בעצם מילה נרדפת לתשוקה). בטח שתופיע פעילות מוחית. אבל כשאדם מפעיל את ההגיון שלו, איזה פעילות מוחית מופיעה? כשאדם נותן לאחר מתנה, וחש תחושה עצומה של סיפוק רוחני, איזה פעילות מוחית מופיעה? כשאדם כועס לעומת זאת, כעס זה נובע מרגשות מאד גשמיים שמישרוצה להיות רוחני נמנע מהם" אני לא מתמצא כל כך בחלקי המוח אבל אני בטוח שקיים חלק במוח ששולט על ההגיון, כמו כן יש את החלק שאחראי על הסיפוק(הנפשי). מה יותר הגיוני(לפי דעתך, ותעני בצורה אובייקטיבית) - פעולת החשיבה, ההגיון והרגשות מופעלים ע"י המוח, אשר ניתן לראותו ולבדוקו, או: פעולת החשיבה, ההגיון והרגשות מופעלות ע"י הנשמה, שאותה אי אפשר להוכיח, ואף אחד עוד לא הצליח להוכיח את עצם קיומה. יש לנו 2 הסברים לאותה תופעה, רק שבאחד מההסברים ישנו דבר שלא הוכח, איזו אפשרות בן-אדם רציונלי יקבל? "האמת שלך נראית לך הגיונית אולם אתה לא אוביקטיבי. איך תוכל להיות אוביקטיבי לגבי חייך, כשאתה מכיר רק אורח חיים אחד? וכי מה ידוע לך על האלטרנטיבה למשל? מה ידוע לך על חיי הרוח ביהדות? להבין מה זה השרדות רוחנית צריך אדם קודם לעשות ואחר כך לשמוע כי איך אפשר למשל להסביר מה זה טהרה? איך אפשר להסביר טומאה? איך אפשר להסביר מה זה "שבת" ותחושת הנשמה היתרה כשהיא נכנסת אצל אדם שהגיע לדרגה רוחנית שמזכה אותו בנשמה יתרה? הרי אם אסביר לך, תצחק עלי. תטען שזה לא הגיוני." האמת שלך נראת הגיונית אולם גם את לא אובייקטיבית! גם את מכירה אורח חיים אחד! ניסית פעם אלטרנטיבות אחרות? נצרות, איסלם, בודהיזם וכו´? ולמה שאני ינסה את היהדות אם אינני מאמין בה? קודם כל שיוכיחו לי לוגית שאלוהים קיים, שיוכיחו זאת, התעמק יותר... שיהיה לך אחלה יום, shkool נ.ב. כאשר את כותבת תגובה אבקש ממך לצטט דבריי ואז לכתוב תגובה(כמו שאני עשיתי), זה מאוד יקל עליי...

 

[giingiit]

אנסה לצטט אבל זה מאד מאריך

את ההודעה ומאריך את זמן התגובה שמוגבל אצלי. אני כתבת מאד מהר אבל כל עיכוב מונע ממני את היכולת לענות בכלל. אתה תהיה המודגש ואני הלא מודגש. "חשוב לציין שההחלטה הזאת עומדת רק בפני המאמין ברוחניות, אז כבר היא לא עומדת בפני כל אדם ואדם. את למשל, בחרת בהשרדות רוחנית, למה?" ומה עם הבחירה להאמין? גם זו בחירה לא? איך נאמר, הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים ובבחירה להאמין או לא מסתכמת כל הבחירה החופשית של האדם, אם זה לבחור בהישרדות רוחנית, גשמית וכולי. אם אתה שואל למה חזרתי בתשובה זה כבר משהו אחר. למען האמת, לא התכוונתי לחזור בתשובה כלל אבל כשהתחלתי להתעניין, הדברים נשמעו מאד הגיוניים אבל לא יודעת אם פה המקום לפרט. "אני לא מתמצא כל כך בחלקי המוח אבל אני בטוח שקיים חלק במוח ששולט על ההגיון, כמו כן יש את החלק שאחראי על הסיפוק(הנפשי). מה יותר הגיוני(לפי דעתך, ותעני בצורה אובייקטיבית) - פעולת החשיבה, ההגיון והרגשות מופעלים ע"י המוח, אשר ניתן לראותו ולבדוקו, או: פעולת החשיבה, ההגיון והרגשות מופעלות ע"י הנשמה, שאותה אי אפשר להוכיח, ואף אחד עוד לא הצליח להוכיח את עצם קיומה. יש לנו 2 הסברים לאותה תופעה, רק שבאחד מההסברים ישנו דבר שלא הוכח, איזו אפשרות בן-אדם רציונלי יקבל?" אם אתה לא מתמצא, מאיפה לך הביטחון שקיים חלק במוח ששולט? האם אין זה "אמונה" גם שלא מבוססת על הוכחה? כי אין הוכחה לטענתך, אז מה שאתה שואל על מה יותר הגיוני, לא רלוונטי. תשאל את עצמך, במה יותר הגיוני להאמין, בתיאוריות שיש בהן הרבה חורים ופרצות והנחות בסיסיות שאין אדם שיכול לדעת אם הן נכונות בכלל, או להאמין שהכל נברא מאלוקים? אי יכולתך לקבל הוכחה שיש אלוקים מהווה בעצם רק פרצה אחת. אז מה יותר הגיוני? להאמין בתיאוריה עם הרבה פרצות, או תיאוריה עם פרצה אחת (למי שלא מאמין בבורא עולם)? תענה לי תשובה רציונאלית בבקשה

"האמת שלך נראת הגיונית אולם גם את לא אובייקטיבית! גם את מכירה אורח חיים אחד! ניסית פעם אלטרנטיבות אחרות? נצרות, איסלם, בודהיזם וכו´? ולמה שאני ינסה את היהדות אם אינני מאמין בה? קודם כל שיוכיחו לי לוגית שאלוהים קיים, שיוכיחו זאת, התעמק יותר..." השאלה היא לא אם הנצרות היהדות הן העיקר בכל מקרה, אלא אם אמונה בבורא עולם זו האמת או לא. חייתי ללא בורא עולם ועכשיו לשמחתי אני חיה עם בורא עולם ויכולה לשפוט את המציאות כפי שהיא בצורה יותר אובייקטיבית. אבל רק לידיעתך הכללית, חייתי עם נוצרים 13 שנה. הייתי נשואה לנוצרי וחייתי בין הגויים, חייתי בקיבוץ, בעיר, בישראל, באנגליה, לא ניסיתי איסלם, חייבת לציין. כפי שאמרתי – שאלת האמת זה על מציאות אלוקית – כן או לא. אשמח אם תסביר לי למה אתה חושב שאין בורא לעולם. שיהיה לך המשך יום מואר תמנה

 

[shkool]

תודה רבה על הענותך לבקשתי...

"ומה עם הבחירה להאמין? גם זו בחירה לא?" למה את מאמינה? "אם אתה לא מתמצא, מאיפה לך הביטחון שקיים חלק במוח ששולט? האם אין זה "אמונה" גם שלא מבוססת על הוכחה?" את צודקת, אני יבדוק את העניין ויחזור אלייך עם תשובות " תשאל את עצמך, במה יותר הגיוני להאמין, בתיאוריות שיש בהן הרבה חורים ופרצות והנחות בסיסיות שאין אדם שיכול לדעת אם הן נכונות בכלל, או להאמין שהכל נברא מאלוקים? אי יכולתך לקבל הוכחה שיש אלוקים מהווה בעצם רק פרצה אחת. אז מה יותר הגיוני? להאמין בתיאוריה עם הרבה פרצות, או תיאוריה עם פרצה אחת (למי שלא מאמין בבורא עולם)? תענה לי תשובה רציונאלית בבקשה" את יכולה לתת לי דוגמאות לחורים ופרצות שעליהן את מדברת? "אשמח אם תסביר לי למה אתה חושב שאין בורא לעולם" אני מגדיר את עצמי כ"אתנוסט" - בספק אם אלוהים קיים, אבל כשאני מדבר על אלוהים, אני לא מדבר על אלוהים כפי שהוא מופיע בתנ"ך(אלוהי ישראל), אני מדבר על אלוהים ככוח עליון שברא את הכל, ולא מתערב לנו בעניינים, ושוב, אני בספק... בברכה, shkool

 

[giingiit]

בוקר טוב

למה את מאמינה? אתה שואל למה Lema או למה Lama כי הראשון, זה כמו לשאול במה אני מאמינה או למי, והשני זו שאלה לסיבות שאני מאמינה. איזה מהן אתה רוצה לדעת? את צודקת, אני יבדוק את העניין ויחזור אלייך עם תשובות מצויין. לא בוער. תברר ברצינות, לא סתם על פני השטח. " את יכולה לתת לי דוגמאות לחורים ופרצות שעליהן את מדברת? בוא ניקח לדוגמא, אבולוציה. האבולוציה לא מסתמכת על ידע ברור וחד משמעי אלא על אוסף של כל מיני ממצאים שמהם בנו תיאוריה שלמה. למשל, נלמד בבתי ספר, שהאדם מוצאו מאב קדמון (או קוף קדמון) כלומר, שמוצאינו ומוצא השימפנזות הוא מאותו אב. אז אם ניקח רק את התיאוריה הזו, בוא נראה כמה פרצות יש בה. 1. אף מדען לא חי בתקופה שבה התרחש המעבר, אי לכך אין ידע ממקור ראשון. 2. לא נמצא מעולם הלינק המחבר קוף לאדם. 3. ממצאים ארכיאולוגים עוברים תיארוכים על פי שיטות מדעיות שמסתמכות על קצב בריחה של פחמן וזה לא יכול להיות מדוייק כי זה בונה על כך, שמאז ומעולם קצב הבריחה היה זהה למה שנמדד במאה שנים אחרונות. ומה אם נאמר, היה מאורע דרמטי כמלחמה רדיואקטיבית שהרסה את כל השטח שחצוני של כדוה"א והביאה להזדקנות מהירה בהרבה מזו המדודה לנו כיום? זו בהחלט אפשרות לא? אנחנו לא יודעים. אף אחד לא יודע, ולכן תיארוכים אינם מדוייקים. 4. אי יכולת להסביר את חוסר העירבוב בין ענף לענף. סתם כדוגמא ממחישה - חרקים לא הפכו ליונקים ויונקים לא הפכו לרמשים וכלבים לא הפכו לחתולים וכולי. אלו רק 4 פרצות. הכרה בבורא עולם אומרת כך: 1. יש בורא לעולם והוא ברא את כל בעלי החיים וכל מה שיש, ישנו ברצונו יתברך. כשבעל חיים מפסיק להיות נחוץ לקיומה של הבריאה, הוא נכחד ואם יש צורך במשהו שונה, הוא ישתנה בהתאם כמו בני אדם שהפכו לקופים בזמן בני אנוש. אז מה לדעתך יותר הגיוני? פרצה אחת (השאלה אם יש בורא לעולם) או מינימום 4 פרצות? " אני מגדיר את עצמי כ"אתנוסט" - בספק אם אלוהים קיים, אבל כשאני מדבר על אלוהים, אני לא מדבר על אלוהים כפי שהוא מופיע בתנ"ך(אלוהי ישראל), אני מדבר על אלוהים ככוח עליון שברא את הכל, ולא מתערב לנו בעניינים, ושוב, אני בספק... מספק אפשר להתפתח הלאה. ספק זה דבר טוב. אנשים שחושבים שהם יודעים הכל בלי לבדוק - הם אלו שאין טעם לדבר איתם בכלל. הם מרמים את עצמם כי לא בודקים. אם לאדם יש ספק, הוא מברר וכשאדם מברר, הוא יגיע לתוצאות - או לידיעה שיש בורא לעולם, או לידיעה שלא ולמה שלא יגיע, הוא יהיה שמח בחלקו כי שמחה זה התרת הספיקות

לפני שאדם יכול בכלל להבין את אלוקי אברהם יצחק ויעקב, הוא צריך להכיר את בורא עולם. היכרות עם בורא עולם במילים ממש לא קל להביע. צריך ללמוד להכיר מחדש את המציאות, כי המציאות שבה רובינו חושבים שאנחנו קיימים היא ממש לא המציאות האמיתית. המציאות שאנחנו מכירים באה מתוך העלם (עולם=העלם). זוהי מציאות שקרית. זוהי מציאות אשלייתית. אדם קם בבוקר, רוחץ פנים וידיים, הולך לעבודה, שותה קפה חם, סנדוויץ´, עובד, חוזר הביתה, אוכל ארוחת ערב, צופה בטלוויזיה (או אם הוא בר מזל, אין לו כזו), והולך לישון. מדי פעם קורים דברים שמוציאים אותו משגרתו. הוא מתחתן, נולדים ילדים, יש כלב או שניים, קונה מכונית, נוסע לחו"ל, אוכל מצות בפסח, נותן דמי חנוכה לילדים וכולי..... זוהי לא המציאות חביבי. זוהי אשליה. למה? תחשוב על זה. בוא נתחיל מכוס הקפה. האם כוס קפה זה מציאות? נאמר שכן. אם אקח את כוס הקפה, ואפשרק אותה לגורמים, למשל את המים אשים בצד, ואת החלב בנפרד, ואבקת הקפה, והסוכר. האם כל המרכיבים האלו עדיין נחשבים כקפה? לא. כל אחד יש לו מציאות משלו נכון? אבל לפני רגע המציאות שלהם היתה - כוס קפה...אז בוא ניקח את המים. המים הם מציאות מוכרת נכון? בוא נפרק אותם לגורמים. נשים בצד H אחד, ועוד H אחד, ואת ה O. האם המציאות של כל החומרים האלו עדיין מים? לא! כל אחד יש לו מציאות נפרדת. נמשיך לפרק את המימן לפרטים ... (אגב, תופעה מענינת במיים, שהנוסחה הכימית שלהם תואמת לאותיות שמרכיבות את המילה. Hמ Oי Hמ) . אז מה יש לנו פה בעצם? יש תופעה מענינת שאני קוראת לה "התלבשות המציאות בתחפושות שונות" כלומר, למציאות האמיתית יש פורים כל יום (אוף, כמה שזה מתאים לחודש אדר). פעם המציאות מתלבשת לנו כמים, פעם כקפה, פעם כסבון, פעם כקיר שלבית, פעם כשולחן, פעם ככיסא, פעם כשעון... כלומר, המציאות בעצם מורכבת מיסודות הבסיס שמהם נוצרים שאר הדברים, כולל גוף האדם. זאת הכימיה של העולם הנעלם. אבל האם גם זו המציאות? למשל ידוע שהיסודות הבסיסיים בכימיה, גם הם מורכבים מחלקיקים קטנים יותר - אלקטרונים ופרוטונים, ואלו מורכבים מחלקיקים קטנים אפילו יותר, והחלקיק הקטן ביותר שקיים כיום הוא המיתר שזה תנודות דו מימדיות (לא שאני מבינה גדולה בזה אגב), כלומר, כבר הגענו פה להבנה, שהמציאות התלת ממדית מורכבת בעצם ממציאות דו מימדית ופה זה לא נגמר. הכוח העליון שעליו אתה מדבר, הוא רוחני. הוא לא חומר ולכן לא מוגבל לתלת מימדיות, דו מימדיות או חד מימדיות. מה שידוע לנו זה, שאולי יום אחד המדע יגיע למסקנה שלנו ידועה כבר אלפי שנים - שכל המציאות מורכבת בעצם מרוח, ממשהו חסר מימדים. אז מהי המציאות האלוקית בעצם? זה מה שנקרא סוד הייחוד. סוד ה "אחד" (מ- אחד מי יודע). מה זה סוד הייחוד? זה נושא מאד מאד מורכב וסבוך אבל בשביל לסבר קצת את האוזן, בוא נגיד שהכל, כל המציאות שאנחנו מכירים, זה בעצם בורא עולם. הוא האחד והיחיד וממנו הכל לא רק נברא אלא מתקיים. בקבלה זה נקרא "צמצום", כלומר, בורא עולם צמצם את האין סופיות שלו והגביל אותה בהדרגתיות (ספירות) כשכל דרגה מצומצמת יותר אבל כל דרגה מקבלת את חיותה מהדרגה הגבוהה ממנה (האור האלוקי). אז איך כוח כזה, שבטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית (ממשיך לשלוח את אורו כדי שתהיה למציאות שאנחנו מכירים חיות) יכול לא להתערב בענינינו? אם הוא לא היה מתערב, לא היה לנו בכלל קיום. כל קיומינו זה האור האלוקי שמצטמצם בדרכו לנקודת הצמצום שבו אנחנו נמצאים. טוב, אני לא רוצה לסבך יותר מדי. בקיצור נמרץ - העולם לפי היהדות נברא במאמרות כלומר, באותיות. כל אות היא כמו אטום וגם האותיות מורכבות ממה שנקרא אות ומילויה (המילוי של האות אלף זה לף, המילוי של האות בית זה ית וכו). כל אלו הם היסודות שמהם נברא העולם (וגם אנחנו). לכל אות יש כוח חיות מסויים כשתצריף של אותיות מסויימות יכול ברוא דברים מסויימים. למשל כל תצריף האותיות של היום הראשון בבריאה, מסוגל לבורא שמים וארץ, תצריף האותיות של היום השני יברא דברים אחרים וכולי. נשמע מסובך הא? שכולנו בעצם ברואים מאותיות אבל אותיות זה כוח עצום. לכל אות יש כוח עצום ולכן שמירת הלשון למשל זה משהו שמאד נלחמים עליו ביהדות כי חשיבות של כל מילה שמוצאת מהפה היא יותר ממה שאנשים מודעים לו. תראה, אני יכולה להמשיך ולכתוב כאן עוד ועוד ועוד ועוד אבל אני לא יודעת אם אתה בכלל מעונין לקרוא את כל זה. בוא נשמע איך כל מה שכתבתי למעלה בכלל מתלבד עם ההגיון שלך ונראה איך ממשיכים פה הלאה לברר. בכל מקרה, תזכור שאני די טריה ליהדות בעצמי, והנושא כל כך סבוך ואני מנסה להוציא רק ראשי פרקים כלליים מאד בשביל לתת לך תיאבון להמשיך לברר הלאה. אז בינתיים המשך יום נפלא תמנה

 

[shkool]

ערב טוב

הכוונה הייתה lama את מאמינה?

בקשר לאבולוצייה, הראתי לmorning star (שהוא במקרה סטודנט לביולוגיה) את דברייך בנוגע לנושא זה, והנה תגובותו: אתחיל מהחורים של תאוריית ה"יצירה" (Creationism): 1) הנחה כי קיים בורא עולם 2) בורא העולם "מתעניין" בעולם שלנו 3) בריאה סטטית מול בריאה דינמית (האם אותו אל יצר מצב סטטי או מצב דינמי?) 4) הבורא בחר דווקא בבני ישראל (או נוצרים או מוסלמים) להעביר את "תורתו". 4א) ישנן אלפי אמונות בעולם, האם אחת מהם היא בהכרח ה"נכונה"? 5) ההנחה בקיום בורא עולם היא הנחה עתיקה, שלא עומדת בקריטריונים המדעיים ולכן גם לא אמורה (או יכולה) להבדק באמצעותם. תורת האבולוציה היא תוצאה של התבוננות, ניסוי, טעיה ותהיה. הופעלו בקרות (הן של ההגיון והן אמפיריות). דארווין התחיל את חקירתו בבע"ח (כפי שמנדל חקר באפונים וגילה את החוקיות ומכאן גם באה הגנטיקה) - בדק, השווה, כל איי הגאלאפאגוס שימשו אותו כמעבדה וכן נסיונו בגידול יונים (השבחת יונים) סייע לו להבין תהליכים. האדם יישם, ללא ידיעה, שימוש באבולוציה ליצירת זני כלבים שונים (חדשים), זני סוסים ושאר חיות משק. בתחילת הדרך, דארווין פחד להשליך את תורתו גם על התפתחות האדם. רק מאוחר יותר בחייו עשה זאת, ונתקל בהתנגדות גדולה ביותר, גם מצד חוקרי טבע אחרים. נכון, לא נמצאה ה"חוליה החסרה" בין האדם ליצור שהיה אבי קופי האדם ואבי האדם (או את היצור ממנו התפצלו השימפנזים ואנחנו. השימפנזה הוא הכי קרוב אלינו גנטית, בהבדל של 2% בלבד) - אך מצד שני, אין אף הוכחה ארכיאולוגית לקיום מעמד הר סיני - והטענה האהובה על דתיים, שבלית ברירה אני אשתמש בה - זה שאין, לא אומר שלא היה (וגם "עברו 3000 שנה, אתה מצפה שמשהו יישאר?" אז קל וחומר משהו שהתרחש לפני 35,000,000 שנה. גם עצמות מתפוררות). תהליך השינוי הוא איטי ביותר, במיוחד ביצורים שקצב ההתרבות שלהם איטי (כל 20-30 שנה לערך). אחר מוטציות ואבולוציה ניתן לעקוב בחיידקים ובחד-תאיים יוקריוטיים (בעלי גרעין, שהם קרובים מאוד לתאים האנושיים גם מבחינה גנטית) - והן קיימות (מאחר שקצב ההתרבות שלהן הוא בדקות - ומדובר בכמויות אדירות של צאצאים). התהליכים האבולוציוניים ארכו כ-4.8 מליארד שנים. אתה לא באמת מצפה למצוא הבדלים משמעותיים תוך 6000 שנה (שהם 0.000125% מתוכם), ובטוח שלא תוך 100-200 שנה (שבהם תיעוד מיני בע"ח הוא מדוייק יותר). בקשר לאסון גרעיני - אסון שכזה היה מתבטא לא רק בפחמן 14, אלא גם בחומרים אחרים. אני בטוח לו היה קורה אסון שכזה, הקהילה המדעית כבר הייתה עולה עליו. פחמן אטמוספרי (בתרכובת של דו-תחמוצת הפחמן) קיים רק בגלל יצורים חיים (בכל ה"ממלכות"). באוסטרליה נמצא יצור הנקרא "ברווזן" (לא ברווזון) - PLADIPUS, אשר בעצם נמצא "בין המינים" וחולק תכונות המתאימות בלעדית ליונקים (פרווה למשל) עם תכונות יחודיות לעופות (מקור, הטלת ביצים). מבדיקה גנטית של יצורים שונים, ניתן לעמוד על הקרבה או הריחוק שביניהם (ישנם רצפים גנטיים המשמשים סמנים והם מאשרים את מה שחשבו מדענים על קרבה בין המינים). בהתפתחות העובר האנושי, ניתן לראות בתהליכים - לחרקים (ולעכבישיים, מרבי הרגליים, תולעים) התפתחות עוברית מסויימת השונה מההתפתחות העוברית של הדגים-זוחלים-עופות-יונקים (עוד בשלבים ראשוניים של העובר, עד לשלב הבלסטולה), כאשר ההבדלים בין עובר האדם לעובר יונק/עוף/זוחל/דג אחר (חוץ מהבדל הגודל וכמובן תלוי במשך ההריון) מסתמנים רק אחרי השבוע החמישי. עד אז כל העוברים האלה נראים אותו הדבר. עד כדי כך שבעובר האנושי ישנם סדקים באזור הראש-צוואר, במספר ובמיקום המתאים לסדקים גם בדג (ובשאר העוברים) - אשר בשאר העוברים מתאחים ונעלמים ורק בדג ממשיכים להפוך לזימים (ולכן נקראים סדקי זימים - דבר אשר תומך בהשערה כי כל החיים, גם המסובכים יותר, החלו בים). שלך הנווד אני נוטה לקבל יותר את דבריו, אלה אם כן יש לך משהו להוסיף... בקשר לאותיות - זה אולי נכון, בהנחה שאלוהים באמת קיים - ואת זה, עוד לא הוכחת לי... ובקשר להוכחה הפשוטה שהבאת לי(לבקש מאלוהים שייתגלה אליי) - אני מאמין שאם אני יבקש ממנו להתגלות אליי, הסיכוי שייקרה לי משהו מדהים ו"לא הגיוני" בתקופה שאחריי הוא דיי גדול, זאת מכייון שאני עדיין בספק לקיומו, והספק יגרום כמעט בוודאות לחפש בצורה לא מודעת - ניסים, תופעות מוזרות, צרופי מקרים, וכו´..., ומעצם החיפוש אני בסוף יימצא מהנ"ל, ויוכל להסביר את זה ע"י הבקשה להתגלות האלוהים. (יש כזה מושג בפסיכולוגייה, אני חושב קוראים לו אוטו-סוגוסטיה) אני רוצה הוכחה - אבל הוכחה לוגית ורציונלית. בברכה, shkool

 

[giingiit]

שבוע נפלא

למה אתה נוטה לקבל את דבריו של הנווד (עם כל הכבוד לחוכמתו הרבה ולידע הרב שלו)? הרי אם יש בורא לעולם, כל השאר לא רלוונטי. מעצם מהותו אנחנו חלק ממנו ולכן לא שייכת שאלה של "התענינות" בעולם אחר כך. אז מה בדבריו נשמע לך יותר נכון מדברי? אלא אם כן אינך מבין את סוד הייחוד וזה כבר משהו אחר. רק אי הבנה זו יכולה לגרום לך לקבל את דבריו של הנווד. הנווד הביא הרבה תיאוריות אבל אף אחד מהן אינה מוכחת אלא מסתמכת על הנחות יסוד בסיסיות שאין דרך להוכיחן (אלא אם כן הנווד חי בתקופה שבה חיו הדינוזאורים ועשה מדידות מדעיות?). אז כל התיאוריות האלו גם הן לא רק שלא מוכחות (והוא לא הביא הוכחה לדבריו) אלא לא רלוונטיות. חשבתי שאתה באמת רוצה לדעת אם יש בורא לעולם. טעיתי כנראה. מצאת לך פתרון ללמה אינך צריך לשאול. יופי. אז תישאר באי הידיעה. זה חבל אבל זו הבחירה שלך. אגב, איך אוטו-סוגסיה מסבירה מצבים שלא ייתכנו להסבר כיד המקרה? מוכן לפרט? שבוע נפלא לך תמנה

 

[shkool]

אני נוטה לקבל את דברי של הנווד

כי דבריו נשמעים יותר הגיוניים מאשר דברייך.. לפי מה שהסקתי מדבריו, הסיכוי שאבולוצייה קיימת הוא בהרבה יותר גדול מהסיכוי כי אלוהים(ואני מדבר ספציפית על "אלוהי ישראל") קיים. מה אפשר להגיד על דבריו אלו: תהליך השינוי הוא איטי ביותר, במיוחד ביצורים שקצב ההתרבות שלהם איטי (כל 20-30 שנה לערך). אחר מוטציות ואבולוציה ניתן לעקוב בחיידקים ובחד-תאיים יוקריוטיים (בעלי גרעין, שהם קרובים מאוד לתאים האנושיים גם מבחינה גנטית) - והן קיימות (מאחר שקצב ההתרבות שלהן הוא בדקות - ומדובר בכמויות אדירות של צאצאים). האין זה מוכיח כי תהליך האבולוצייה אכן קיים? כל הסימנים מראים כי תהליך האבולוצייה אכן קיים! איך אומרים? אם זה נראה כמו ברווז, נשמע כמו ברווז, והולך כמו ברווז - זה ברווז(

) אני באמת רוצה לדעת אם יש בורא לעולם, אך עד לעכשיו לא מצאתי שום הוכחה לקיומו, וכל הסימנים מראים לי כי הוא לא קיים, אך זה לא אומר שאני יפסיק לחקור את הנושא עד שלא יהיה לי יותר ספקות בקיומו או באי קיומו. בקשר לאוטו סוגוסטייה - אני לא אומר שייקרו מצבים שלא ייתכנו להסבר כיד המקרה, אני אומר שבעקבות כך אם יקרה לי איזה מקרה יוצא דופן בתקופה של שבוע/שבועיים(ומקרים כאלה קוראים בתקופות כאלה לכל אחד) אני יפרש את זה כ"אות" מאלוהים, בנוסף אני מאמין שעקב האוטוסוגוסטייה אני יתחיל לחפש שלא במודע מקרים יוצאי דופן וכו´, ודבר אשר ביומיום אני יפרש כמקרה קצת יוצא דופן ושונה, אני יפרש כדבר מאוד יוצא דופן ושונה... ושוב, אני באמת רוצה לדעת אם יש בורא לעולם(אם לא הייתי כותב בפורום הזה ושואל שאלות), אך בנתיים לא מצאתי שום הוכחה לקיומו. בברכה, shkool

 

[giingiit]

אהה ושכחתי לענות לחלק

החשוב ביותר בהודעתך – "למה שתנסה את היהדות אם אינך מאמין בה". אז לידיעתך היהדות לא מבוססת על אמונה אלא ידיעה וידיעה אי אפשר לרכוש אם לא חוקרים ולומדים עליה. איך נאמר "וידעת היום והשיבות אל לבבך". וידעת מלשון ידיעה, חקירה, בירור, לא מלשון "אמונה עיוורת" כפי שמקובל לחשוב בקרב הבורים בעניני יהדות. אתה רוצה הוכחה לקיומו של אלוקים? אין בעיה. אלמד אותך דרך לגלות בעצמך את האמת ואם תרצה באמת באמת, תקבל גם הוכחה. השאלה היא, האם אתה מאלו שמחפשים דרך להתחמק מלמצוא את האמת או מאלו שהאמת אכן מאד חשובה להם. ההוכחה לקיומו של בורא עולם קיימת אבל היא תלויה רק בך. תודיע לי אם באמת תרצה. אבל אני מזהירה אותך – זה ידרוש ממך מעשים! זה לא אני שאוכיח לך אלא אתה שתמצא לבדך את ההוכחה. זה לא לשבת על הכסא מול המחשב ולחכות למילים שאכתוב ולחפש בהן את הפרצות! אתה מוכן? בברכה תמנה

 

[shkool]

אני מוכן...

 

[giingiit]

הוכחה לקיום האלוקים היא מאד פשוטה!

כל מה שאתה צריך לעשות זה להכנס לחדש שקט, או מקום ששם לא יפריעו לך להתרכז. תשב או תשכב בצורה נוחה, תתרכז בתוך עצמך ותחשוב שאתה נמצא לפני יישות עצומה ואדירה שממלאת אותך לגמרי שברצונה, יכולה להרוג אותך ברגע. תבקש ממנה שתגלה את עצמה אליך, שתוכיח לך שהיא קיימת. תתפלל לבורא עולם שיוכיח לך שהוא קיים. אם תנדור נדר לעשות משהו בתמורה כמו למשל, ללכת לישיבה למשך חודש, או שנה, אם הוא יוכיח לך שהוא קיים, אתה תקבל תוך כמה זמן הוכחה לקיומו אבל זה יקרה בתנאי שתהיה ישר וכנה ואמיתי ותבקש באמת עם כוונה ובאמת באמת תרצה לדעת. אבל שתדע שלפעמים התשובות הן לא באות באופן שאתה חושב. אם אתה לא רציני בלדעת אם יש או אין בורא לעולם, אל תתעסק עם זה. זה הכל. פשוט תבקש ממנו שיוכיח לך. יש לי ידיד שביקש הוכחה מבורא עולם לאחר שיחה שהיתה לו עם חבר חרדי. הוא הבטיח שישים כיפה על הראש אם בורא עולם יוכיח לו. כיום הוא חרדי אבל הוא לא מוכן לספר איזה הוכחה הוא קיבל. אדם אחר שנאי מכירה, אבא שלו ביקש הוכחה וקרה לו משהו שבעקבותיו הוא חזר בתשובה. אז ראה הוזהרת. זה לא משחק ילדים. זה לפעמים שאלה של חיים או מוות. אגב, חברה שלי עשתה ניתוח, והניתוח הסתבך והתחיל לה זיהום אחרי שהיא שוחררה מביתהחולים והזעיקו אותה חזרה לבית החוים ויש לחדר הניתוח. בדרך היא הרגישה שהיא נגמרת, שהיא מתה והיא ביקשה מבורא עולם שיתן לה לחיות והבטיחה לצום ביום כיפור. היא תמיד צמה אבל אותה השנה החליטה לא לצום יותר. הניתוח היה חודשיים לפני יום כיפור. ברגע שנדרה את הנדר, הוקל לה והיא עברה את הניתוח בשלום. זה לא משחק ילדים. המשך יום נפלא לך תמנה

 

[morning star]

ה"שיטה"

זוהי שיטה בה גם משתמשים נוצרים, מוסלמים ו"יהודים משיחיים", בכדי לאמת למאמין את קיומו של ישו/מוחמד ומי שזה לא יהיה. מי מהם צודק? לפי ה"הוכחה" הזאת ישו (כפי שמאמינים בו הנוצרים) קיים. בדרך כלל, זה עובד על מי שיש כבר שמץ אמונה בליבו, ולא על "כופר גמור". אם זכרוני אינו מטעיני, ישנו איסור לבקש הוכחה מהאל על קיומו ודבר זה הוא בחזקת חטא. חוץ מזה, הגישה של "אם תיתן לי לחיות, אאמין בך", היא לרווח אישי כלשהו של ה"מבטיח", דבר שהוא בפירוש "לא לשמא". שלך הנווד

 

[giingiit]

תגובה ממש לא לענין

וגם לא קשורה לנושא. אני לא מדברת פה עם כופר אלא עם אדם שיש לו ספיקות. מי שיש לו ספיקות ורוצה הוכחה, שיבקש ישירות מבורא עולם. אם הוא יקבל תשובה, סימן שיש בורא לעולם ואם יש בורא לעולם, מה זה משנה מה אומרים הנוצרים, המשחיים או כל אחד אחר? בורא לעולם יכול להיות רק אחד. כשאדם מבין שיש בורא לעולם, שיעשה אז את הבירור מה בורא עולם רוצה ממנו. מה שכתבת פה אלו דברי כפירה וכפירה היא רגש שלא נותן לאדם לראות מעבר למה שהוא "רוצה" לראות. בברכה תמנה

 

[עידו10]

כפירה = אמת...?

 

[giingiit]

לא. ולא אמרתי זאת.

 

[עידו10]

בכל מקרה

כפירה אינה רגש ואם תחליפי את המילה "כפירה" ב"אמת" תקבלי משפט מאד הגיוני. האמת היא זו שלא נותנת לאדם לראות מה שהוא רוצה, אלא את המציאות.