נייס - ואני מסכים לגמרי עם מה שכפיר כתב
הן מבחינת הסאונד והן מבחינת התקיעות.
ועכשיו אני אתפלסף קצת על מה שאני מרגיש מתוך הקטע
הזה ומה אני חושב על העניין באופן כללי;
בקטעים מהירים כגון זה, אין זמן לעצור ולחשוב - הן בגלל
שזה קטע מהיר והן בגלל שלא עושים בנדים ולא מושכים
צלילים (בניגוד לחצוצרה למשל). המשמעות היא שצריך
לחשוב קדימה בנגינה - שזה אומר להכיר ולהרגיש טוב מאוד את
הקטע.
מה שקורה אצלך לדעתי, זה שלפעמים אתה מגיע
לנקודות זמן בהן אין לך הרבה מה לומר (כדימוי) ואז יוצא
תו אחד או שניים - תווים "בטוחים" שיושבים על הסולם
ואז כששוב מגיע קטע ידידותי אתה משחרר קצת ויורה
פראזות יותר מלאות וארוכות.
בגלל זה אין זרימה ואחידות ואין נושא ולאוזני זה אילתור
עם פוליסת ביטוח.
לדעתי עליך לחקור יותר נושאים של יציאה וחזרה מסולמות
(ביפ בופ - צ'ארלי פארקר), זה פותח את הראש ומלמד איך
לחזור לתלם גם אם נדמה לך שטעית. זה ישפר מאוד את
הזרימה והאחידות לדעתי. פועל יוצא של זה יתן גם משחקי
טיימינג יותר מעניינים.
אלו היו שישים שניות של דעתי הפלצנית והלא משמעותית
><>