gentel gaint

[VaXmAn E]

gentel gaint

מישהו יכול אולי להמליץ לי על הדיסק הכי טוב של ג'נטל ג'יינט? אני קניתי את הדיסק אוקטופוס ואני ממש לא מצליח להתחבר אליו הוא פשוט... איך אני אגיד.... ילדותי ולא קשור לכלום!!! אז אם מישהו יכול לציין לי איזשהו דיסק טוב אז אולי הם לא יהיו כל כך גרועים לדעתי............................................... עוד משהו... איך אפשר להגדיר את מה שהם עושים?!!?! זה פשוט מסובך נורא

 

[אורי ברייטמן]

יש לפחות עוד שניים טובים

ממליץ לך לפחות על עוד שניים: Free Hand אלבום די קל להאזנה, כיפי ומאוד מייצג את התקופה הבוגרת שלהם. The Power and the Glory אלבום קונספט על מלוכה, פוליטיקה ושחיתות - יופי של אלבום, ואפשר להשיג אותו בתוכנות שיתוף קבצים, קשה מאוד לקנות אותו בארץ. לגבי "מה הם עושים" - הם משלבים בין רוקנרול ובין מוסיקה בארוקית ורנסאנסית, עם קצת השפעות ימי-ביינמיות פה ושם. בהתחלה זה נשמע מאוד מסובך, אחרי כמה עשרות האזנות זה הולך ומתבהר.

 

[cut2]

ג'נטל ג'איינט משלבים גם

מוזיקה מודרנית ביצירותיהם, מידי פעם. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא So Sincere, וכמובן שהיא לא היחידה. מצד שני, זה אולי אחד הקטעים הכי טובים שהלהקה המצויינת הזו אי פעם כתבה.

 

[dpascal2]

לך גם על הראשון

אוקטופוס יבוא עם הזמן, תן לזה צאנס, להקה אלוהית,

 

[Tidal]

תן לו עוד כמה שמיעות.

 

[אריק חייט]

בעיה

אני רק מנחש שאני יכול להבין למה אתה מתכוון ב"ילדותי", אבל אם אני מנחש נכון, אז זה אחד האלמנטים שאני הכי אוהב אצלהם, ולא מצאתי את זה אצל אף הרכב רוק מתקדם אחר מעולם אי פעם. מה שהם עושים זה אכן לחבר בין הרבה מאוד סגנונות הלחנה שקדמו לזמנם. אני חושב שמשהו בשילוב שהם יצרו עולה על חלקיו. חוץ מהשפעות של בארוק, רוק ומוסיקה מודרנית, יש אצלהם נגיעה בסוג של מינימליזם שמרגיש אצלי כאילו הוא מגיע מהשפעות של המהפיכה התעשייתית, יחד עם תורת הקוואנטים. אחרי הרבה מוסיקה קלאסית שבוצעה בצורה מאוד משוחררת וההקפדה על הדיוק הקצבי בה נזנח לטובת תחושה "אורגנית" ו"טבעית", ג'נטל ג'ייאנט מבצעים את המוסיקה שלהם עם דיוק של מכונה. וכשזה בא בשילוב עם החומר המוסיקלי שלהם יוצא משהו חדש שקרה אחרי זה רק במוסיקה אלקטרונית. מאוד קשה לי להסביר את זה במילים, כי מה שאני מנסה להסביר זו תחושה, אוסף של רגעים ואופי של התרחשויות מוסיקליות. אני בטוח שככל שהזמן יעבור אני אוכל להסביר את זה טוב יותר. בכל אופן, הייתי ממליץ לך על Three Friends, אבל הוא מאוד מאוד ילדותי, ואולי בגלל זה הוא האלבום האהוב עלי שלהם.

 

[אורי ברייטמן]

ילדותיות

אני חושב שהוא מתכוון לסולם המאז'ורי של תקופת הבארוק, או אולי למודוסים של ימי הביניים. זה באמת יכול להישמע "ילדותי" לאוזניים רבות. אני מודה ומתוודה שהסינתים המצחיקים של קרי מוסיף ל"מצועצעות" של העיבודים, ורק הגיטרה החשמלית של גרין מצילה את זה, פעמים רבות.

 

[RamiSun]

יש גם משהו בקולות שלהם,

אבל בהחלט זה מה שעושה אותם. ואני מצטרף להמלצת Free Hand גם הרבה יותר מתאים להתחלה.

 

[VaXmAn E]

מצטער על הבורות אבל

אני לא יודע מה זה בארוק או מודוסים - הייתי שמח אם הייתם מסבירים לי... פשוט המוזיקה שלהם נשמעת לי ממש כאילו הם מנגנים לילדים בגיל הגן מהדיסק שאני שמעתי למרות שההסבר של ברייטמן נשמע לי נכון...למרות שאני לא מבין את המושגים האלו

 

[SublimeD]

הממם

אני אסתבך עם עצמי אם אני אתן את הפירוש לבד, אז לפי המילון במתקדם: "בארוק/ברוק- שם כולל למוסיקה קלאסית באירופה בשנים 1600-1760 בערך. מבנים שפותחו בתקופה הברוקית : אופרה, קונצ'רטו, סונטה, סוויטה. מלחינים בולטים: באך, הנדל. רוב המוסיקה היתה דתית, ובוצעה בין השאר בכנסייה." אין לי מושג במושגים של ניגון, אז גם את זה לקחתי מאותו מקום: "מודוס/ים- שיטת הסולמות שהייתה קיימת בעיקר עד המאה השש-עשרה, לפני סולמות מאז'ור-מינור"

 

[RamiSun]

אני חושש

שהמודוסים קימים עד היום.... אבל בעיקרון הסברת נכון.

 

[Nude and Rude]

על הסולם ומודוסיו

מודוס זה למעשה שלוקחים סולם ומזיזים אותו. נניח שיש לנו סולם C מז'ור. המודוס הראשון נראה ככה C D E F G A B C . המודוס השני של C מז'ור נראה ככה D E F G A B C D . וכך הלאה... לכל מודוס יש לו שם וגם יש סאונד ייחודי פחות או יותר. למשל אני סבור שהמודוס השלישי זה מודוס נפוץ מאוד בשירי ארץ ישראל אבל לא בטוח בזה. יש גם להבדיל את נוסחאת המודוס לסולם עצמו. יש שאלות?

 

[שיר דויטש]

אולי זה נשמע ככה

בגלל החליליות?

 

[VaXmAn E]

לא הבנתי את השאלה

אם אתה חושב שאני חושב שהילדותיות בקטעים של ג'נטל ג'ינט באה מהחליליות אז התשובה היא כן...גם

 

[Tough Midget]

אתה קורא לknots שיר ילדים?

יש להם כמה "שירי ילדים" באמת אבל לא בדיסק הזה... טאליבונט מפרי האנד, ואקוורינג דה טייסט מתוך האלבום שנושא את שם השיר הם קצת "שיר ילדים" למשל(אני אוהב את השירים האלו), אבל באוקטופוס אין שירי ילדים, לדעתי. אולי הסאונדים שהם בוחרים קצת "אופטימים", ואולי הם קצת מאז'ורים מידי לפעמים, אבל לא הייתי קורא להם ילדותיים. בכל אופן, אני ממליץ על פרי הנד, אוקטופוס(!) ואקווריניג דה טייסט.

 

[אורי ברייטמן]

זה בסדר

בשביל זה יש מילון מונחים פרוגרסיבי...

 

[kanabis34]

תנסה גם

תנסה גם את הדיסק הראשון שלהם gentle giant- gentle giant רכשתי אותו לפני כמה ימים והתחברתי אליו מהרגע הראשון ששמעתי.. יום טוב אסף

 

[Jam Head]

לגבי הטענה שלך.

אפשר להבין מאיפה מגיעה הטענה שלך שג'נטל ג'יינט ילדותיים. אם זה מתבטא בסאונד " קליל " כביכול , או במשחקי שירה , או בשילוב עם סגנונות מוסיקליים שלא מקובל שהם יבואו עם רוק ( בארוק , מוסיקת ימי-הביניים , פולקלור בריטי ועוד..). אם תיקח את השיר Knots באלבום הזה ( שד"א הוא בין האהובים עליי ) ותיתן למאזין רוק הממוצע להאזין לו הוא יחשוב שמדובר בפארודיה או בניסוי מוסיקלי. האווירה שהם מספקים באלבומים שלהם מבחינה חיצונית נשמעת קצת ילדותית כי המוסיקה היא בד"כ מאוד שמחה ואופטימית וזה מתחבר במוח שלנו ישר לילדים - אפשר גם להשוות את זה ל- Cirkus של קינג קרימסון. אבל אם תחפור עמוק , תקרא את המילים , תנסה להבין את הלחן ואת הרעיון המוסיקלי ( ואת המקורות המוסיקלים ) של הענק העדין , תקבל את אחד ההרכבים הכי נועזים ומעניינים שעולם הרוק ראה ( לפי דעתי לפחות). אני מציע לך , לתת לאלבום עוד כמה הזדמנויות כי הוא באמת מדהים ויוצא דופן.