gem shrine גרסת פריפורם
טוב אז הצלחנו לשוט בחביתוש עד לסוף העולם איפה ש"האלים משתוללים" ואין חוקים...אבל זה מקדים את המאוחר. על האי שעצרנו בו לאחר החלק הראשון של הנסיעה המטורפת בחביתוש מצאנו לאחר חיפושים ופתרון חידות (ושאר דברים שאינדיאנה ג'ונס חולם עליהם סיוטים) את "התיבה האבודה" או לפחות ככה היא נראתה- שני דרקונים מזהב יושבים על מלבן שאולי יכול להיות קופסה. על חזות הדרקונים היו שקעים בצורה ש"במקרה הכינונו מראש" מטבעות בדיוק בגודל והצורה הנכונים. או לפחות "במקרה" ארין גנב אותם מראש מהספרייה של המקדש ממנו ירדנו למחילות הללו מלכתחילה... "אבל זה סיפור אחר ויסופר בעת אחרת" ארין הכניס את המטבעות הנכונים למקומות הנכונים ואז הדרקונים התעוררו והחלו לריב. אחד היה משוייך בבירור לכוחות האופל והשני לכוחות הטוב והם רבו על למי מהם תינתן הזכות לפתוח את התיבה. לאחר דיון מוזר איתם הצלחנו לבסוף לשכנע את הדרקון הטוב לפתוח את התיבה והבטחנו בתמורה לזרוק את המטבע האחרון שהיה לנו לאגם שנמצא בהמשך הדרך. נו טוב. החלטנו לא להתעמק ברזי הפוליטיקה הפנימית של פסלי דרקונים אלוהיים השומרים על תיבה המקודשת לאלא עתיקה שכבר מתה כמעט מלפני שהעולם היה קיים. מה שיותר עיניין אותנו זה תכולת התיבה! אוצר! אוצר! אוצר! תיבה מלאה באבני חן וכדורי בדולח מלאים באנרגיה קסומה של אמונה המקודשת לאלה המתה- אלה שהיא אולי אחותו המתה של אל הקרוי "TAPU" ושני-האן הוא כוהן שלו. הבעיה היא שהאוצר הזה "חם" מידי! גילינו את זה כשהמשכנו בדרך כדי להפטר מהמטבע ההוא שאותו הבטחנו לזרוק. שניות לאחר שזרקנו את המטבע כבר הגיע איזה אל קנטאורי עצום מימדים ובעל עויינות ברורה ודרש את התיבה. למזלינו, אם יש מזל איפה שהאלים גרים ולעיתים משתוללים, הופיע אל מהחזקים ביותר שמינה את עצמו לשוטר האלוהויות והשגיח עלינו עד שהגענו לצד השני של האיזור המטורף. עברנו בו נורא מהר אבל לכולנו היה ברור שיש עלינו השגחה אלוהית צמודה אחרת כבר מזמן היינו בבעיות עד הצוואר. שם מצאנו שביל נחמד ונוח שהוביל לפתח אל מכרות גמדים שהתייחסו אלינו נורא יפה ונתנו לנו אוכל ומקום לישון בו ואפילו היה מקדש לאותו אל TAPU בחדר ליד. לקחתי כדור בדולח עמוס באמונה לאלה והנחתי אותו על המזבח של האל אחיה- שהוא גם האל הראשי של הגמדים הכורים כאן. הזוהר הקדוש נעלם ונשארתי עם כדור בדולח תמים ולא מזיק. היאח הידד- מצאתי דרך להפוך את האוצר לפחות מסוכן למשתמש ועשיתי מצווה גדולה בדרך. אמרתי לאל הזה "תודה" והלכתי לספר לחבר'ה. הם פתחו את התיבה והניחו את אבני החן על המזבח ונס כלכלי גדול קרה! כל אבן חן מקודשת שנוקזה מהאמונה המאוכסנת בה עלתה בערכה פי 10 לפחותֱ איכות האבנים הפכה למושלמת מול עינינו- אות אמיתי להערכה האלוהית שהאל מעניק לנו על המצווה הגדולה שעשינו. Gem shrine תוצרת פריפורם - הנח אבן מאיכות B וקבל ברכה אלוהית ואבן מסוג A! אינדיאנה ג'ונס היה מתהפך בקברו! יחי דיאבלו 2! יחי הGem shrine ניהאו כמובן לא טיפוס כלכלי אז במקום לקחת את החלק השווה שלה באבני החן היא פשוט לקחה שני כדורי בדולח שמצאו חן בעיניה ושתי אבני ספיר כחולות בצבע שמתאים לה לעיניים פשוט כי הן יפות...
טוב אז הצלחנו לשוט בחביתוש עד לסוף העולם איפה ש"האלים משתוללים" ואין חוקים...אבל זה מקדים את המאוחר. על האי שעצרנו בו לאחר החלק הראשון של הנסיעה המטורפת בחביתוש מצאנו לאחר חיפושים ופתרון חידות (ושאר דברים שאינדיאנה ג'ונס חולם עליהם סיוטים) את "התיבה האבודה" או לפחות ככה היא נראתה- שני דרקונים מזהב יושבים על מלבן שאולי יכול להיות קופסה. על חזות הדרקונים היו שקעים בצורה ש"במקרה הכינונו מראש" מטבעות בדיוק בגודל והצורה הנכונים. או לפחות "במקרה" ארין גנב אותם מראש מהספרייה של המקדש ממנו ירדנו למחילות הללו מלכתחילה... "אבל זה סיפור אחר ויסופר בעת אחרת" ארין הכניס את המטבעות הנכונים למקומות הנכונים ואז הדרקונים התעוררו והחלו לריב. אחד היה משוייך בבירור לכוחות האופל והשני לכוחות הטוב והם רבו על למי מהם תינתן הזכות לפתוח את התיבה. לאחר דיון מוזר איתם הצלחנו לבסוף לשכנע את הדרקון הטוב לפתוח את התיבה והבטחנו בתמורה לזרוק את המטבע האחרון שהיה לנו לאגם שנמצא בהמשך הדרך. נו טוב. החלטנו לא להתעמק ברזי הפוליטיקה הפנימית של פסלי דרקונים אלוהיים השומרים על תיבה המקודשת לאלא עתיקה שכבר מתה כמעט מלפני שהעולם היה קיים. מה שיותר עיניין אותנו זה תכולת התיבה! אוצר! אוצר! אוצר! תיבה מלאה באבני חן וכדורי בדולח מלאים באנרגיה קסומה של אמונה המקודשת לאלה המתה- אלה שהיא אולי אחותו המתה של אל הקרוי "TAPU" ושני-האן הוא כוהן שלו. הבעיה היא שהאוצר הזה "חם" מידי! גילינו את זה כשהמשכנו בדרך כדי להפטר מהמטבע ההוא שאותו הבטחנו לזרוק. שניות לאחר שזרקנו את המטבע כבר הגיע איזה אל קנטאורי עצום מימדים ובעל עויינות ברורה ודרש את התיבה. למזלינו, אם יש מזל איפה שהאלים גרים ולעיתים משתוללים, הופיע אל מהחזקים ביותר שמינה את עצמו לשוטר האלוהויות והשגיח עלינו עד שהגענו לצד השני של האיזור המטורף. עברנו בו נורא מהר אבל לכולנו היה ברור שיש עלינו השגחה אלוהית צמודה אחרת כבר מזמן היינו בבעיות עד הצוואר. שם מצאנו שביל נחמד ונוח שהוביל לפתח אל מכרות גמדים שהתייחסו אלינו נורא יפה ונתנו לנו אוכל ומקום לישון בו ואפילו היה מקדש לאותו אל TAPU בחדר ליד. לקחתי כדור בדולח עמוס באמונה לאלה והנחתי אותו על המזבח של האל אחיה- שהוא גם האל הראשי של הגמדים הכורים כאן. הזוהר הקדוש נעלם ונשארתי עם כדור בדולח תמים ולא מזיק. היאח הידד- מצאתי דרך להפוך את האוצר לפחות מסוכן למשתמש ועשיתי מצווה גדולה בדרך. אמרתי לאל הזה "תודה" והלכתי לספר לחבר'ה. הם פתחו את התיבה והניחו את אבני החן על המזבח ונס כלכלי גדול קרה! כל אבן חן מקודשת שנוקזה מהאמונה המאוכסנת בה עלתה בערכה פי 10 לפחותֱ איכות האבנים הפכה למושלמת מול עינינו- אות אמיתי להערכה האלוהית שהאל מעניק לנו על המצווה הגדולה שעשינו. Gem shrine תוצרת פריפורם - הנח אבן מאיכות B וקבל ברכה אלוהית ואבן מסוג A! אינדיאנה ג'ונס היה מתהפך בקברו! יחי דיאבלו 2! יחי הGem shrine ניהאו כמובן לא טיפוס כלכלי אז במקום לקחת את החלק השווה שלה באבני החן היא פשוט לקחה שני כדורי בדולח שמצאו חן בעיניה ושתי אבני ספיר כחולות בצבע שמתאים לה לעיניים פשוט כי הן יפות...