Gay zone ../images/Emo34.gif
אני מצרפת קישור לכתבה מהאובזרבר של היום על הצעה להקים אזור גאה בלב ממלכת הרדנקס הרפובליקנים. זה העלה לי כל מיני מחשבות לראש. במקומות כאלו חיים גאים מתנהלים בעיקר בסתר. הליכה בראש זקוף באופן הפגנתי, שהיא גם הפיכת הקונבנציה של סודיות על ראשה, היא לדעתי דרך אמיצה ומצויינת להלחם נגד אפלייה ודעות קדומות. וגם מפחיד אותי לחשוב למה זה יכול לגרום במקום עשיר בפסיכופטים/ימניים/דתיים/קיצוניים כמו Middle America. אבל מה שזה הכי עושה לי, זה להזכיר לי איך פה בהולנד למשל יש הרבה אנשים שאומרים שאין צורך יותר בפרייד ובהפגנתיות, כי אנחנו שווים וצריך פשוט להעלם בתוך ההמון. זה תמיד צורם לי לשמוע דברים כאלו (ולרגע סוטה מהנושא קצת: קראתי בשבוע שעבר מילים דומות ממשהו ישראלי על הארץ - laugh? כמעט עשיתי פיפי במכנסיים...). זה מראה לי הרבה דברים: חוסר אמפטיה לגבי אחרים והשערה שברגע שאת/ה הגעת למצב מסויים אז כולם באותו המצב, חוסר מודעות למצב האמיתי של רבים אפילו במקום כמו הולנד, ואפילו מן שחצנות/שאננות כזאת שאומרת לי The lady doth protest too much (שהאמת אולי בעצם הפוכה וזאת מין הפגנתיות שמנסה להסוות את זה). מה גם, שלעיתים אנשים שאומרים דברים כאלו הם אלו שמוחים בקול הכי רם על זה שאוחצ'ות עושים להומואים שם רע ועוד פנינים כאלו, שזאת פשוט הומופוביה מופנמת. בקיצור, מה שאני מנסה להגיד בדרכי המבולבלת הרגילה הוא שעוד רחוק מאוד היום שבו נוכל לנוח על הזרים שלנו ולאמר ש-the battle has been won ועד אז יש מקום לפרייד ולאזורים גאים. עד היום אני זוכרת את הפעם הראשונה שהלכתי לפרייד (בלונדון, בימים שזה היה עדיין ארוע ציבורי חינם): זה היה כל כך מרגש כבר ברכבת התחתית - מלא הומואים ולסביות קולניים בהפגנתיות. וכשיצאתי מהתחנה לתוך ים של אנשים ללא סטרייט על האופק פשוט עלו לי דמעות. ההרגשה - אפילו לרגע - של לא להיות מיעוט נותנת כל כך הרבה כוח שאסור שתעלם. מה דעתכם?
אני מצרפת קישור לכתבה מהאובזרבר של היום על הצעה להקים אזור גאה בלב ממלכת הרדנקס הרפובליקנים. זה העלה לי כל מיני מחשבות לראש. במקומות כאלו חיים גאים מתנהלים בעיקר בסתר. הליכה בראש זקוף באופן הפגנתי, שהיא גם הפיכת הקונבנציה של סודיות על ראשה, היא לדעתי דרך אמיצה ומצויינת להלחם נגד אפלייה ודעות קדומות. וגם מפחיד אותי לחשוב למה זה יכול לגרום במקום עשיר בפסיכופטים/ימניים/דתיים/קיצוניים כמו Middle America. אבל מה שזה הכי עושה לי, זה להזכיר לי איך פה בהולנד למשל יש הרבה אנשים שאומרים שאין צורך יותר בפרייד ובהפגנתיות, כי אנחנו שווים וצריך פשוט להעלם בתוך ההמון. זה תמיד צורם לי לשמוע דברים כאלו (ולרגע סוטה מהנושא קצת: קראתי בשבוע שעבר מילים דומות ממשהו ישראלי על הארץ - laugh? כמעט עשיתי פיפי במכנסיים...). זה מראה לי הרבה דברים: חוסר אמפטיה לגבי אחרים והשערה שברגע שאת/ה הגעת למצב מסויים אז כולם באותו המצב, חוסר מודעות למצב האמיתי של רבים אפילו במקום כמו הולנד, ואפילו מן שחצנות/שאננות כזאת שאומרת לי The lady doth protest too much (שהאמת אולי בעצם הפוכה וזאת מין הפגנתיות שמנסה להסוות את זה). מה גם, שלעיתים אנשים שאומרים דברים כאלו הם אלו שמוחים בקול הכי רם על זה שאוחצ'ות עושים להומואים שם רע ועוד פנינים כאלו, שזאת פשוט הומופוביה מופנמת. בקיצור, מה שאני מנסה להגיד בדרכי המבולבלת הרגילה הוא שעוד רחוק מאוד היום שבו נוכל לנוח על הזרים שלנו ולאמר ש-the battle has been won ועד אז יש מקום לפרייד ולאזורים גאים. עד היום אני זוכרת את הפעם הראשונה שהלכתי לפרייד (בלונדון, בימים שזה היה עדיין ארוע ציבורי חינם): זה היה כל כך מרגש כבר ברכבת התחתית - מלא הומואים ולסביות קולניים בהפגנתיות. וכשיצאתי מהתחנה לתוך ים של אנשים ללא סטרייט על האופק פשוט עלו לי דמעות. ההרגשה - אפילו לרגע - של לא להיות מיעוט נותנת כל כך הרבה כוח שאסור שתעלם. מה דעתכם?